העיתונים מבשרים בבוקר יום א' על התגייסות של מחנה ברק לגיוס קולות של עולי רוסיה. כמה קל לשכוח, בין בחירות לבחירות, שמדובר ב – 20 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. וכמה קל לשכנע פעילים ממחנה א' לעבור למחנה ב', ובכך להאמין שה"בעייה" נפתרה. מר ברק, כך על פי "ידיעות אחרונות", מתחמש כעת בתועמלנים זריזים מן הזן שהמציא את "נאש קונטרול". אבל מה לעשות שהוא ועדת הקופירייטרים שלו אחרו את המועד.
בשבוע שעבר ישבתי בשמחה משפחתית עתירת עולים מרוסיה, ולא יכולתי אלא להנהן כשהסבירו לי, דבר דבור על אופניו, מדוע לא יצביעו עבור מר ברק. ראשית, אמרו, כל ההבטחות לעולים נשכחו ביום שלאחר הבחירות. שנית, בשמונה עשר החודשים האחרונים הזמין אותם הליכוד כמה וכמה פעמים לסיורים בשטחים, כדי לראות עד כמה הארץ הזאת קטנה ולא מוגנת ומה יהיה אם נוותר לערבים. חמושים במשקפות, הם הביטו בדאגה מטולכרם על נתניה והבינו שככה אי אפשר לחיות. ושלישית, הם הרי נושאים עימם מטען של זיכרון היסטורי, וחוששים מאד שאם לא יגיע איש חזק לשלטון, יתרחש כאן מה שאירע להם בצ'צ'ניה.
כל הנסיונות להסביר שגריזים זה לא גרוזני כשלו באחת: בסיבוב השני של הוודקות בשמחה המשפחתית כבר עלו הטונים כשנאמר לי שאני לא יודעת שום דבר על "פרללים היסטוריים". הנה, צ'צ'ניה המוסלמית הפכה למחוז של טירור, ורק איש חזק כמו פוטין הצליח לעשות שם סדר. וזה בדיוק מה שדרוש כאן.
ניסיתי לומר ש"סדר" בצ'צ'ניה פירושו היה, טיהור אתני ורצח עם. שגם לצ'צ'נים זכות להגדרה עצמית, שנרמסה ברגליו הגסות של סטאלין. שאנחנו צריכים להשתלב במרחב המזרח תיכוני ולא להיפך, בעוד שצ'צ'ניה אנוסה הייתה להשתלב במרחב הרוסי, ושאיש בעולם הנאור –מכתבי סי.אן.אן ועד אחרון הפוליטיקאים מפיג'י – לא יעמוד בחיבוק ידיים אם מישהו כאן ינסה להפגיז ערים פלסטיניות כדי "ללמד אותם שאפשר".
בסיבוב השלישי של הוודקות כשלתי סופית: בני משפחתי לא התרשמו מאירועי סברא ושאתילא, גם לא מן המלחמה העקרה בלבנון. לדידם, היציאה מלבנון היא שגיאה, שמקרבת את מארג' עיון לטווח המשקפות שלהם בתצפית מאוטובוס הליכוד ממטולה. לפיכך השתתקתי. אינני מכירה דרכים אינטליגנטיות להנחיל זכרון הסטורי למי שמערכת הקואורדינטות שלו שאובה ממקום אחר. אין לי אוטובוסים להסביר עד כמה קוטנה של המדינה אינו העניין המרכזי בעתידה. ואין לי אפילו מילה טובה אחת לומר על מפעלותיו של מר ברק עבור העליה הרוסית. לקוות שהקופירייטרים יצליחו גם הפעם למסך את העובדות בעשן ורדרד, זה כל מה שנותר.
