ברק והסערה ההודית

בהודו מתנהלת בימים אלה מלחמת חורמה נגד עסקת טילי ה"ברק" שנחתמה בחודש שעבר עם התעשייה האווירית הישראלית. מפלגות איסלאמיות חברו לגורמים מסחריים וליצרניות נשק מארצות הברית ומאירופה במאמץ לגרום לפרלמנט בניו-דלהי לבטל את עיסקת הענק ששוויה 1.4 מיליארד דולר.

הארגונים והמפלגות האיסלאמיים טוענים כי הודו, שכמעט 14 אחוזים מתושביה מוסלמים, אינה יכולה לרכוש נשק מישראל אחרי שזו "רצחה" יותר מאלף מוסלמים בעזה. הגורמים המסחריים מפיצים בתקשורת האשמות בדבר שוחד שקיבלו כביכול ראשי מערכת הביטחון ושר ההגנה ההודי ממתווכים הודים שפעלו בשרות התעשייה האווירית הישראלית (תע"א).

זו אינה תופעה חדשה. הודו היא אחד מיעדי היצוא העיקריים בשנים האחרונות של תעשיות הביטחון הישראליות. כמעט כל פעם שמערכת הביטחון ההודית חותמת על עסקה עם גורם ישראלי, צפות האשמות דומות. אין עשן בלי אש. היו מקרים לא מעטים בעבר שבהם נמצאו פוליטיקאים הודים בכירים אשמים בלקיחת שוחד מחברות זרות לייצור נשק - עובדה המנוצלת היטב על-ידי מתנגדי ישראל כדי לנגח פוליטית עסקות נשק עם ישראל.

ההסכם שנחתם לפני חודש בהודו לא פורסם, וכמעט שלא דלף לתקשורת ההודית או הישראלית. אבל לפני ארבעה ימים, כשהתעשייה האווירית מסרה לרשות לניירות ערך הודעה לקונית (במסמך קצר שהחזיק פחות מעמוד) על עסקת הענק שחתמה עם "גורם זר" - יצא השד מהבקבוק. כעת נותר לראות כיצד יעמדו מערכת הביטחון וממשלת הודו במתקפה הפוליטית-תקשורתית ואם יצליחו מתנגדי העסקה לבטלה בתואנת השוחד.

מנקודת ראות ישראלית יש לעסקת ה"ברק" חשיבות הרבה מעבר לשוויה הכספי. לא רק שמדובר בעסקה שתאפשר לתע"א להתמודד עם צמצום שוקי הייצוא (ולהימנע מפיטורי עובדים) בגלל המשבר הכלכלי העולמי. מדובר באינטרס ביטחוני מובהק של מדינת ישראל. התעשייה האווירית כמו גם רפא"ל, אלביט ותעשיות ביטחוניות אחרות - מפתחות בימים אלה מערכות חימוש ומודיעין המיועדות להתמודדות עם האיום האיראני ועם איום הטילים והרקטות על ישראל. מערכות כחול-לבן אלה, שעלותן גבוהה במיוחד, אמורות להעניק לצה"ל יכולות ואמצעים.

העסקה שתכניס תקציבי פיתוח

חלק ניכר מהתקציבים הדרושים לפיתוח מערכות אלה מממנות התעשיות מקופתן. חלק אחר בא מתקציב הביטחון. הצמצום או ההקפאה הצפויים בתקציב הביטחון בשנה-שנתיים הקרובות יחייבו את התעשיות להכניס את ידן לכיס עוד יותר מבעבר. אם לא יצליחו - יחייב הדבר פרישת פרויקטים חיוניים על פני זמן ארוך יותר, או אפילו ביטולם. זו הסיבה שמנכ"ל תע"א, יצחק ניסן, בילה בשנה האחרונה חלק ניכר מזמנו על קו ניו-דלהי-תל-אביב עד שעסקת טילי "ברק-8" נחתמה בסוף החודש שעבר.

מדובר בעסקה שאמורה לשדרג את הטילים הנמצאים כעת בשימוש מבצעי בספינות הטילים של חיל הים הישראלי, חיל הים ההודי וחיל הים של צ'ילה. הדגם החדש שמפתחת ישראל עבור הודו, ה"ברק-8", אמור להיות מוצב על היבשה. הוא אמור לספק לאזורי החוף הארוכים של תת-היבשת הגנה לטווחים קצרים ובינוניים מפני מטוסים, טילים וספינות עוינים. אחת הסיבות שהודו הזדרזה לחתום על העסקה היא הלקחים שהפיקה מערכת הביטחון ההודית אחרי הפיגוע במומבאי.

"ברק-8" יאפשר לה לבלום ספינות נושאות מחבלים וירי מהים על מרכזי האוכלוסיה והעסקים שלה,

שהחשובים שבהם נמצאים לאורך החופים. כאשר יושלם פיתוח הטיל הוא יוכל לשמש למטרה דומה גם את ישראל ומדינות אחרות שירצו לרוכשו. הצבתו על היבשה עשויה להעניק לישראל שכבה נוספת של הגנה מפני טילים. העסקה החדשה אמורה להתפרש על פני חמש וחצי שנים ובמסגרתה התחייבה תע"א לרכוש מוצרים ושרותים בתעשיות ההודיות בשווי של כמעט 500 מליון דולר. הסכם ראשון כזה לרכש-גומלין במסגרת העסקה חתמה תע"א עם התאגיד התעשייתי הענק ההודי "טאטא".

אין ספק שאם תצליח העסקה לשרוד את המשברים הפוליטיים והאשמות השוחד בהודו היא תתרום רבות לא רק למשק הישראלי אלא גם - ואולי בעיקר - לביטחון וליחסי החוץ של ישראל.