גילו אצלה טרשת נפוצה, והחבר שלה חושש

שאלה:

אני בת 28, בשלב מתקדם במערכת יחסים עם בחור שאני מעריכה ומכבדת מאוד. אנחנו מתקדמים בהתמדה ומתוך מודעות לקראת נישואים מאז שהתחלנו לצאת ביחד, ובשלב זה אנחנו מעורים מאוד זו בחייו ובמשפחתו של זה. באופן כללי, לא יכולתי לבקש יותר מזה.

הבעיה היא, שבדיוק בתקופה שבה התכוננו להתארס, אובחנתי כסובלת מטרשת נפוצה (תודה לאל, לא נפגעתי בשום צורה ואני בריאה לחלוטין מכל בחינה אחרת). חברי אומר שהעובדה שיש לי טרשת נפוצה גורמת לו לרצות להפסיק להתקדם בקשר. הוא אומר לי שבסופו של דבר הוא רוצה שנינשא ונקים משפחה, אבל גם אומר שעכשיו ייקח לו זמן רב יותר להתכונן לדברים האלה.

הוא מאוד חושש לגבי מצבי העתידי, למרות שהעובדות מצביעות על כך שמהלך המחלה שלי יהיה מתון. בכל מקרה, טרשת נפוצה היא מחלה בלתי צפויה. האם יש לכן עצות לגבי ההתמודדות עם הקשיים של מחלה שעלולה להגביל אותי, כמו גם כיצד "לקפוץ למים" לקראת נישואים?

תשובה:

אנחנו מתארות לעצמנו כמה קשה היה לך לקבל את האבחנה של טרשת נפוצה. לפתע היה עלייך לשנות את תפישת החיים שלך ואת ציפיותיך לגבי העתיד, כמו גם לאסוף כמות אדירה של מידע לגבי מחלתך, מהלך ההתקדמות שלה, הפרוגנוזה לעתיד, אפשרויות טיפול ושינויים בסגנון החיים. זוהי משימה אימתנית, אבל היא הכרחית, כדי שתהיי מסוגלת להתמודד עם מצבך בדרך הטובה ביותר שאפשר. אנחנו מאחלות לך בריאות וחיים מספקים ופעילים.

מובן שהחיים מלאי הפתעות. מחלה, תאונה או טרגדיה כלשהי מערערים כל זוג, אבל בני זוג שיש להם היסטוריה משותפת שבנו יחד את חייהם, מצליחים לרוב להתגבר על האתגרים בכוחות משותפים. כשאחד מבני הזוג מפתח מחלה כרונית שדורשת טיפול מתמיד ויש לה השפעה לא צפויה על רמת התפקוד העתידית, הבעל והאשה מתייחסים לכך כאל בעיה משפחתית, מלבד הבעיה האישית. הם משלימים עם האבחנה ועם האופן שבו היא תשפיע על האדם שהם אוהבים, על מערכת היחסים ביניהם ועל עצמם.

אבל כשזוג נמצא בתהליך חיזור, מדובר בסיפור שונה לחלוטין. גם אם הם החלו לדון באפשרות של נישואים, אף אחד מהם עדיין לא קיבל על עצמו את המחויבות המלאה לצד השני. יתרה מזאת, אין להם היסטוריה משותפת שתספק בסיס בטוח, שיאפשר למערכת היחסים שלהם לעמוד באתגרים לא צפויים.

רק טבעי הוא, שמישהו במצבו של החבר שלך ייקח כמה צעדים אחורה. עליו להיות מסוגל להעריך היבטים רבים במציאות החדשה שלך ולהחליט, לא אם הוא מוכן ורוצה להתקדם, אלא האם הוא מוכן לשנות כיוון ולמפות דרך חדשה ולא נודעת.

כשהתחלתם לצאת, היו לכם ציפיות מסוימות לגבי העתיד. כעת, לאחר שאובחנה מחלתך, אין לך ברירה אלא להסתגל לציפיות חדשות. עם זאת, לבן זוגך יש ברירה ועליו לברר לעצמו אם הוא מסוגל להסתגל ואם הוא רוצה לעשות זאת. ייתכן שהוא יזדקק לזמן נוסף כדי לראות באיזו מידה הוא מסוגל להתמודד עם המציאות החדשה ולהיערך לאתגרים הראשונים שבהם אתם עשויים להיתקל. הדבר נוגד אולי את התפישה הרומנטית של "האהבה תמיד מנצחת" או "אם הוא באמת היה אוהב אותי, הוא היה מקבל אותי כפי שאני", אבל יש נושאים מעשיים ורגשיים חשובים שחייבים להתייחס אליהם לפני שמחליטים להינשא.

"אילו מגבלות המחלה עלולה להציב בפניה?"

הוא בוודאי שואל את עצמו רבות מהשאלות הקשות הבאות: באיזו מידה תשנה המחלה את חייה של בת זוגי בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק? אילו מגבלות המחלה עלולה להציב בפניה? כיצד ייראו חייה על בסיס יומיומי? מהו התרחיש הגרוע ביותר, מהי הפרוגנוזה הטובה ביותר ומהו המהלך הסביר ביותר של המחלה? כיצד ישפיע כל זה על פעילויות הפנאי והקריירות שלנו? כיצד ישפיע הדבר על יכולתנו להביא ילדים לעולם ולגדלם? מה יהיו ההוצאות הכספיות בעניין מחלה זו לאורך זמן? האם קופת החולים תכסה אותן? האם המחלה תגרום לשינוי התפקידים שכל אחד יקבל על עצמו בנישואים מה יהיו תחומי האחריות שלי? האם אוכל להתמודד איתם מבחינה גופנית ומבחינה רגשית?

ברור שכל אחד ששואל שאלות אלה חייב להשיג מידע רב ככל האפשר על מחלתו של בן/בת הזוג, הטיפול בה והפרוגנוזה, ולשקול מידע זה לצד כל הגורמים האחרים שיש לקחת בחשבון בשעת קבלת ההחלטה להינשא.

מרכיב ה"הנאה" מהפגישות הוא חשוב ביותר בקשר שלכם

מובן לחלוטין שאת מודאגת מכך שעלייך לחכות בשעה שחברך שואל את השאלות, אוסף מידע ומחליט לגבי היכולת והרצון שלו להסתגל למציאות החדשה. יש שני דברים שיכולים לסייע בתהליך הזה. האחד הוא להמשיך בפעילויות שמהן נהניתם ביחד ולמצוא גם פעילויות חדשות. מרכיב ה"הנאה" מהפגישות הוא חשוב ביותר בקשר שלכם. הפגישות אינן הזמן לדבר על מחלתך או על האופן שבו כל אחד מכם מתמודד עמה. זהו זמן שבו עליכם ליהנות זו מחברתו של זה לשם ההנאה בלבד. קבעו מועד אחר לניהול שיחות "רציניות".

בה בעת, ייתכן שכדאי לבן זוגך להתמודד עם חששותיו מהבלתי-נודע בעזרת תרגיל שעזר לרבים אחרים להתמודד עם מצבים דומים. אנחנו מציעות לו להתחיל לרשום את פחדיו וחששותיו לגבי מחלתך, הפרוגנוזה שלך והאופן שבו היא תשפיע על יחסיכם. עליו להעלות הכל על הנייר, ללא צנזורה או ביקורת כלשהי. לאחר מכן הוא יוכל לקרוא את מה שכתב ולהבהיר לעצמו חששות ספציפיים, קטנים וגדולים כאחד.

בהמשך, הוא יוכל לדון בדרכים השונות להתמודד עם כל אחד מהחששות, והוא יוכל לעשות זאת איתך או עם חבר או אדם שעליו הוא סומך. תהליך זה מסייע תכופות לאנשים לראות שיש דרכים מציאותיות ומעשיות להתמודד עם אי הוודאות שעלולה להתעורר בעתיד.

למרבה המזל, את מלאת אופטימיות לגבי מצבך הרפואי והשפעתו על חייך. אופטימיות היא בעלת השפעה חיובית משמעותית על סימפטומים גופניים, על היכולת להסתגל למצב ועל איכות החיים. גישתך החיובית וכושר ההסתגלות שלך קשורים מאוד למבנה הנפשי שלך ולאופן שבו הכינו אותך חוויות החיים שלך להתמודדות עם מצבים קשים.

לא כולם מסוגלים כמוך לעמוד בפני אתגרים בצורה כה חיובית. לעתים, למרות שהקשר הגיע לשלב קרוב מאוד לנישואים, למרות שבני הזוג רחשו זה לזו חיבה רבה, עדיין, אחד הצדדים לא מסוגל להתמודד עם האתגרים החדשים. אבל לפעמים שניהם מסוגלים!

בריאות וכל טוב!

• באדיבות אש התורה - www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים