יש לנו ארץ מטונפת

כל פעם מחדש זה קורה לי. אני מגיע להקרנה של סרטי והמארח או מנחה האירוע ממהר אלי בפנים נבוכות, לוקח אותי הצידה ושואל בחשש: "איך בדיוק קוראים לסרט שלך? "מדינת הזבל"? או "מדינה בזבל?". לסרט, אני ממהר לתקן, קוראים "מדינה זבל". הפרצוף שלהם מקבל הבעה מוזרה. 

עוד לא התרגלתי לתגובות הללו למרות שנתקלתי בהן כבר במהלך הצילומים: "אתה לא מתבייש לקרוא ככה לסרט?", אמרו לי. "מה אתה שונא את המדינה?".

ככה לא מראים אהבה

בנקודה הקטנה הזו טמונה, לדעתי, השאלה הגדולה שבליבו של הסרט. למה לקרוא לו "מדינה זבל" זה לא בסדר, אך לטנף ולהשחית את אותה מדינה זה כן בסדר? איך אומה שתופסת את עצמה כפטריוטית, שמקדשת מבוקר ועד ערב את אהבת המולדת והארץ, יכולה בה בעת להתייחס אליה בכזו גסות וזילות? כמה באמת אנחנו אוהבים את הארץ הזו אם אנו משחיתים את נופיה, פוגעים בטבע שבה ומחרבים את המרחב הציבורי ששייך לנו בעצם?

העבודה על הסרט הזה התחילה אצלי מתוך כעס וחוסר אונים: פשוט גיליתי שבכל פעם שאני יוצא החוצה אני מתעצבן. פעם זה בגלל מישהו שהשאיר שטיח של קליפות גרעינים על הספסל; פעם אחרת זאת מישהי שפותחת את דלת המכונית, מוציאה את המאפרה ובשתי דפיקות קלות, בלי למצמץ אפילו, מרוקנת אותה על המדרכה. ויש גם את אלה שבסיום הבילוי בפארק הופכים בנונשלנטיות את המנגל הבוער, משאירים את הגחלים לחרוך את הדשא והולכים.

בלי הבדל דת, גזע ומין

עד מהרה התחדדה אצלי אצלי התחושה שאנחנו מבלים את חיינו בתוך זבל: בין עציצים מלאים בבדלי סיגריות, כוסות קפה ופחיות על ארונות סעף ובין מוקשי צואת כלבים ברחוב. בדיוק נתקלתי במכרז שחיפש סרטים במלאת 60 שנה למדינה. ניקזתי לתוך ההצעה שכתבתי את כל הכעס והתיסכול שלי. לא חשבתי שיצא מזה סרט, אבל לפחות שיחררתי עצבים. הופתעתי שבערוץ 8 בחרו בהצעה שלי, ומהר מאוד צללתי לתוך מחוזות הוולגריות הישראלית.

די מהר הבנתי שאין פה רשעים או צדיקים - כלומר שבעצם יש כאלה, אך כמו המלכלכים הם באים מכל שכבות העם - מרמת אביב וערערה, מבני ברק ואילת. גילית שהישראלי המכוער נמצא בכל מקום - ללא הבדל דת מין או גזע. מי שחושב שאני כותב את זה מתוך ניסיון להישמע תקין פוליטית, מוזמן להציץ בקטע הבא, שצולם בהפסקה גדולה בבית ספר יוקרתי בצפון תל אביב.

מתוך הסרט "מדינה זבל", במאי: אורי רוזנווקס, באדיבות ערוץ 8 סגור שליחה לחבר  כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא  הקלידו את הקוד המוצג תמונה חדשה הסרטון נשלח לחברך סגור הטמעת הסרטון באתר שלך  קוד להטמעה: <object width='400' height='300' type='application/x-shockwave-flash' data='http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.commercial-3.2.5.swf'><param name='movie' value='http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.commercial-3.2.5.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;rtmp://cp100692.edgefcs.net/ondemand/hd/upl/510/160.flv&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;rtmp&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;rtmp&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.rtmp-3.2.3.swf&quot;},&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.akamai-3.2.0.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.controls-3.2.3.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;hiro&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/Flowplayer_Hiro_Ynet_2_9_12843.swf&quot;,&quot;site_id&quot;:&quot;33&quot;,&quot;flavor&quot;:&quot;YNET&quot;,&quot;AllowRegScreen&quot;:true,&quot;zIndex&quot;:2}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/></object>

חשוב לי לציין שאני לא חולה ניקיון, ושמה שמפריע לי הוא לא הליכלוך עצמו. מה שמפריע לי זאת הפעולה עזת המצח. מה שמטריף אותי זו היכולת של ישראלים לאכול, לשתות ולחגוג על שולחן פיקניק, ואז פשוט לקום ולהתרחק מהמקום בלי לנקות אחריהם. התחלתי לשאול את עצמי למה זה קורה? האם זו הגלותיות היהודית או שמא תגובת נגד בלתי מודעת לעודף הפטריוטיות שדוחפים לנו לגרון מגיל צעיר? האם ייתכן שאנחנו לא באמת אוהבים את הארץ הזאת?

הזבל הוא רק משל 

אז עשיתי סרט; האם הצלחתי לשנות משהו חוץ מלשחרר את התיסכולים האישיים שלי? ההיפך הוא הנכון. המסקנה שלי מהסרט היא שרובנו הגדול רואה רק את עצמו ואת הקרובים לו. כמו שאנחנו זורקים לכלוך ברחוב, ככה אנחנו נוהגים בכביש, ומדברים איש אל רעהו. אנחנו אלימים, תוקפניים וחסרי סבלנות לשונה או לאחר. הזבל הוא רק המשל; הנמשל הם החיים כאן; חיים בזבל.

הבנתי גם שציבור שלא אכפת לו מהזבל שסביבו, לא יילחם גם על אוויר נקי, מיחזור או למען ים המלח. זאת מסקנה מייאשת, אבל כנראה שרובנו לא חושב שמגיעים לנו חיים טובים יותר.

האם אפשר לתקן את המצב? וודאי שכן. אין אמנם פתרונות קסם של "זבנג וגמרנו" אבל יש בהחלט מקום למהלך ארוך ורחב. כן, אני מדבר על חינוך, ואכיפה מחמירה והרבה סבלנות. יש לנו שר חינוך חדש ונמרץ, ושר נמרץ לא פחות להגנת הסביבה, אבל זה לא רק התפקיד שלהם. הם לא ינקו את הגינה השכונתית שלכם, את פינת הרחוב או את הפארק אחרי המנגלים של החג הקרוב וחול המועד. זה התפקיד שלכם.

• סרטו של אורי רוזנווקס "מדינה זבל ", שהופק בשיתוף ערוץ 8, זכה בפרס "פראט" לתקשורת בנושא סביבה לשנת 2008.