אין לכם מושג ירוק

בשבועות האחרונים ניתך עלינו מבול של אירועים "ירוקים": שבוע האהבה לטבע ולסביבה, כנסים בנושא סביבה, כנס המאה של תל-אביב וכנס "שיווק ירוק" בבורסה. בחול המועד יתקיים פסטיבל אקוספירה ועוד שלל אירועים "ירוקים" ברחבי הארץ, ואז יגיע יום כדור הארץ ושעת כדור הארץ....

בעצם למה להתלונן; עבור שוחרי הסביבה מדובר בלא פחות מחגיגה (הגם שמתגנב החשש ששיטפון הכנסים והאירועים הוא מפגע סביבתי בפני עצמו). כי הרי העיסוק בנושא מעיד שהנושא הסביבתי חדר לשיח הציבורי יותר מאי פעם.

אבל הציבור הרחב אינו שותף לרוב לאירועים הללו, ואם רוצים לסכם עבורו את כל ההרצאות, הנאומים והמצגות, הרי שניתן לעשות זאת בשלושה משפטים (ועם כל הדוברים המכובדים הסליחה): הזמן לפעול הוא עכשיו; יש עוד הרבה מה לעשות; ישראל נמצאת הרחק מאחור.

נדמה שאת המשפט האחרון מקבלים כולם כאקסיומה, ושברור שאנחנו המפגרים, והעולם הוא-הוא המתקדם בכל מה שקשור לסביבה. איך לא? אנחנו נוסעים הרי ברכב היברידי יפני שמזהם פחות (אבל לא בתחבורה ציבורית כמו היפנים), יש לנו ששל שקיות רב-פעמיות (שאנחנו שוכחים בבית) ובטיולים בחו"ל אנחנו מתלהבים מכל מתקן להפרדת אשפה ומפטירים ביאוש "מתי זה יגיע גם אלינו?" (אבל בפועל, רק 40 אחוז טורחים למיין את האשפה בבית).

ירוקים - דברו עברית (או אידיש, או ערבית) 

באותן אירועים, רוב הדוברים אומרים שישראל רוצה להיות "מדינה מתוקנת", "לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים" ו"להידמות לשאר מדינות העולם". הם מביאים שלל דוגמאות מאוסטרליה ובריטניה, ספרד ודנמרק - לעיתים אפילו מברזיל האקזוטית. הם מדברים על שיטות אמריקניות ותקן אירופי - ומתאמצים להראות שחסר לנו פה כל כך הרבה ידע וכלים. 

גם את השפה "הירוקה" הם מייבאים. כי מהו "פיתוח בר-קיימא" אם לא דוגמא למושג שעולה בסירבולו רק על המקור האנגלי (sustainable). ולמה מדברים פה כל הזמן על "קיימות" ו"אחריות סביבתית"? נדמה לעיתים שיש כאן מי שלהוטים לקיים אורח חיים סביבתי, עד שהם מדברים בשפה שרק הם מבינים.

ירוקים יקרים, אולי הגיע הזמן לתת את הדעת לא רק לסביבה הטבעית והעירונית, אלא גם לסביבה התרבותית והחברתית שלנו. אולי המהפכה הירוקה של ישראל צריכה להיות לשונית לא פחות מאשר אנרגטית או תחבורתית. אולי צריך להתחיל להגדיר לנו מונחים ויעדים משלנו - ירוק בכחול-לבן.

לא הירוק הקר של צפון אירופה, ולא הירוק המנוכר של קליפורניה. ירוק משלנו – ירוק-חום של חורש גלילי, ירוק-ברזנט של שוק הכרמל, וירוק-חי של שדות החיטה בצפון הנגב. ירוק שידבר בבליל של אידיש, עברית וערבית, שיהיה רלוונטי בבני-ברק, בעומר ובג'סר א-זרקא.

ירוק שיחבר אותנו לכאן ועכשיו - ולא רק לעולם שבחוץ ולעתיד שבוא יבוא. ירוק שיתקשר גם עם העבר. עם משנתו של הרמב"ם למשל, אדם רב פעלים, יהודי שכתב בערבית, אדם דתי שחונך על תורתו של אריסטו, שגר במערב וליבו במזרח, שכתב: "אין הבורא משנה טבע האדם בדרך נס".

אז במקום להמשיך להביט החוצה ולקנא בירוק של השכנים - עשו מעשה; היו ירוקים.

• הכותב הוא יועץ סביבתי ובעוונותיו גבר אשכנזי, חילוני, קיבוצניק שלמד באוניברסיטה מכובדת בחו"ל.