מחקר ישראלי: נשים מתפקדות טוב יותר בלחץ
נקלעת לסיטואציה לחוצה? תן לבת הזוג לטפל בעניינים. חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו שגברים שמוצאים עצמם במצבים לחוצים משחררים את הורמון הדחק, המעיד על עצבנות ולחץ, יותר מנשים
אומרים שאתם לחוצים? זה כנראה גנטי: חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי מידת הלחץ של אנשים תלויה במטען הגנטי שלהם. עוד נמצא כי רמת הורמון הדחק קורטיזול גבוהה יותר אצל גברים בעת מצבי לחץ, מאשר בנשים.
מחקרים רבים כבר הראו כי הדרך בה המוח והגוף מגיבים ומתאימים למצבי מתח קיצוניים היא בעלת קשר ישיר לבריאות. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שיצא לאחרונה טוען כי ב-20 השנים הקרובות מתח יהיה גורם התמותה מספר שתיים ברחבי העולם.
חוקרים מעריכים כי גורם התורשה קובע ב-62% את רמת הורמון המתח (הקורטיזול) בגוף. אולם עד כה רק מחקרים ספורים תיעדו את התפקיד של וריאנטים של גנים ספציפיים על התגובות של אנשים במצבי מתח.
במאמץ לחשוף את הבסיס הגנטי להתמודדות עם מתח ערכו החוקרים מהאוניברסיטה העברית ניסוי מעבדה חברתי שבו הציבו את המשתתפים בפני סיטואציות ומבחנים מלחיצים שנועדו להכניסם למתח. בניסוי בדקו החוקרים את רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק בקרב כ-100 סטודנטים. לצורך כך נעזרו החוקרים במבחן שפותח בגרמניה המודד שינויים בהורמון הקורטיזול ומאפשר לחוקרים להעריך את התגובה הגופנית למצבי מתח משתנים.
בניסוי התבקשו הסטודנטים לשחק תפקיד של מרואיין בראיון עבודה שלרשותו חמש דקות בלבד לשכנע את המראיין לקבלו לתפקיד. הראיון התבצע מול מיקרופון ומצלמה ובפני שלושה שופטים חמורי סבר. בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים לספור לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק האפשרי. במקרה שהמשתתף טעה הוא התבקש להתחיל את הספירה מחדש.
בנוסף למדידת רמת הקורטיזול, נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגֶן BDNF (גורם נוירוטרופי שמופק מהמוח). גן זה מעורב בגירוי הצמיחה וההתבדלות של תאי המוח. מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו כיצד במצבי מתח ולחץ קיצוניים מופחת הביטוי של גן זה בגוף וכיצד הוא חוזר לרמותיו המקוריות באמצעות תרופה נוגדת דיכאון.
מתוצאות המחקר, שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Psychoneuroendocrinology, עולה כי אצל גברים נושאי וריאנט מסוים של הגן ( Val/Valלעומת Val/Met) נמדדו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן הם גם הראו תגובה חריפה יותר למתח חברתי. באופן מפתיע, בקרב נשים שנשאו את אותו וריאנט נמדדו רמות נמוכות יותר של קורטיזול. לאור התוצאות, ניתן לומר כי בסך הכל הגברים הפגינו מתח רב יותר בניסוי מאשר הנשים.
"נהוג לחשוב כי לקוד הגנטי תפקיד מרכזי בעיצוב התגובות השונות של האדם למצבי מתח", אומר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין שערך את המחקר במעבדתו שבבית החולים הרצוג בירושלים יחד עם תלמיד המחקר עידן שלו וד"ר מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
"המחקר מדגים את החשיבות של מיפוי המערך הגנטי של הפרט בפתרון הבחנות הקשורות להבדלים בין המינים", מוסיף אבשטיין, "המחקר תורם גם לתובנות חדשות לגבי כיצד דיכאון ומחלות פסיכו-נוירולוגיות אחרות יכולות לנבוע משילוב של חיים מלאי מתח וגורמים גנטיים".
מומלצים
