שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ליל הסדר: הזדמנות לשיחה שנדחתה
    "ישנם הבנים הפרחחים, ה"חְנונים" וה"פייטרים". באה ההגדה ואומרת: לכולם ולכולן יש מקום סביב שולחן הסדר. יתירה מזו: זו הזדמנות פז לשוחח, כשכולם זכאים להשתתף". ד"ר עליזה לביא על המתנה האנושית ששמה ליל הסדר

    וכמנהג הימים נפתח בקושיה: איזה ספר זכה למספר המהדורות הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית? לא התנ"ך. לא הברית החדשה. וגם לא "הספר האדום" של מאו. זוהי ההגדה של פסח, שניתן להעריך בזהירות שכבר יצאה לאור ביותר מ-5,000 מהדורות – ועוד היד נטויה.

     

    הסיבה המרכזית לכך היא שבכל דור, ולמעשה בכל שנה ושנה, יש בהגדה היבטים אקטואליים הנוגעים למקום, לזמן ולתרבות בהם נמצאים היוזם, המפרש, המאייר או האמן. אין דומה קריאת ההגדה בידי חכם איטלקי במאה ה-18 לזו של רב באשכנז בימי הביניים, ושתיהן שונות מזו של פרופסורית אמריקנית במאה ה-21. משל הגדי ב"חד גדיא" מקבל משמעות אחת בימי מסעי הצלב, או בימי גירוש ספרד, ומשמעות אחרת לגמרי בזמן מלחמת ששת הימים.

     

    גם ארבעת המודלים המוצגים באמצעות הבנים נתפסים בצורה המשתנה מעת לעת ומקהילה לקהילה. כולנו מכירים מקרוב את סוגי הבנים והבנות. ישנם התלמידים המצטיינים וישנם הפרחחים השכונתיים; ישנם המטיילים בנפאל וישנם המטיילים הווירטואלים שאינם יוצאים מדל"ת אמותיהם; ישנם ה"חְנונים" וישנם ה"פייטרים". וכך הלאה וכך הלאה. באה ההגדה ואומרת: לכולם יש מקום סביב שולחן הסדר. לכולם ולכולן.

     

    יתרה מזאת: זו הזדמנות פז לשוחח. כולם זכאים להשתתף, לשאול, לדבר, להעלות ספקות ולרווח את השיחה. הדיאלוג והישיבה יחד סביב השולחן, מאפשרים התייחסות אישית לכל אחד ואחת. יש מי שיקבל תשובה עניינית, יש מי שיעורר היקש אקטואלי, ויש מי שיענה בסיפור מקוצר בעברית קלה. אך פיו של איש אינו נסתם. גם לבן הרשע, המעורר מענה מאתגר בשל היותו "כופר בעיקר", יכול לשאול שוב ושוב, שנה אחרי שנה, את אותה שאלה של "מה העבודה הזאת לכם", יש לענות בשפתו. וכאשר נפגשים במי שאפילו לשאול אינו יודע – יש לפתח דרכים יצירתיות ועכשוויות להקניית ידע, ולאפשר לו להשתתף בשיחה.

     

    זמן "ביחד"

    אכן, לא רק ארבעה סוגים של בנים אנו מוצאים בליל הסדר. במשפחות רבות ובסדרים חברתיים, קהילתיים וצבאיים ליל הסדר הוא עת קיבוץ וזמן ליחד. להורים, לסבים, לסבתות, לבני המשפחה, לחברים, לחייל הבודד, לשכן, לעולה החדש, לגר ולכל דכפין.

     

    מעבר למפגש המשפחתי/קהילתי מתקיים מפגש רב-תרבותי בין-דורי ורב-זרועי. יש כאן הזדמנות פז לשוחח ולהקשיב. לעיתים אחרי זמן רב של בדידות וחוסר קשר. של ימים ארוכים ללא שיחה. זו אפשרות - של פעם בשנה – להיפגש, לשמוע עוד דעות,

    לחלוק שאלות ולפרוש קשיים, שאולי בפני המשפחה הגרעינית יש חשש, מחסום ובושה להעלותם. התבוננות שכזו על ליל הסדר, כעל סוג של מתנה אנושית, יש בה כדי לפוגג את המועקה והחשש הנלווים לעיתים, למפגשים משפחתיים שכאלו, והאירוע מקבל משמעות שונה לחלוטין.

     

    לימדונו חכמינו: "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו יְלָדוֹ". לכן, כאשר מצווה התורה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – וזו המשמעות סביבה נבנו ההגדה וליל הסדר. ניתן לומר שהמצווה הרחיבה את האחריות אל מעבר לאחריות ההורים בלבד. כל מי שיכול ללמד – שילמד. כל מי שיכול להוסיף דעת – שיוסיף. כל מי שרוצה לשאול – שישאל.

     

    מותר, רצוי וראוי להשמיע מגוון של דעות. ובלבד שנשב יחד. ביחד. שהרי בלא פתיחות זו, ללא סקרנות ועניין לא היינו מגיעים לאותן אלפי מהדורות של ההגדה המספרות בדרכן את הסיפור היהודי העתיק החוצה יבשות וזמנים.

      

    ספרה של ד"ר עליזה לביא תפילת נשים התפרסם בהוצאת רנדום האוס.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ליל הסדר: הזדמנות לשיחה שנדחתה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים