שתף קטע נבחר

העיר נמצאת בפרטים הקטנים

ב"זה מה שנשאר", אלבום הצילומים המרהיב של האמן הרב תחומי חוני המעגל, מוצגת תל אביב דרך פרטים שוליים לכאורה, שבדרך כלל חומקים מעינינו. מסע קסום אל עיר קצת אחרת

עינית הצצה מפח צבוע לבן שקצותיו קמוטים. דלת עץ מתקלפת שהזמן חרץ בה חריצים. ידית ברזל שעקבות השנים הניחו עליה שכבות של קורוזיה קמחית. שער אבן מתקופות אחרות שנפתח על חצר עזובה וגווייתו של עץ שפעם ליבלב. כל זה, שהיה וגם נשאר, תזכורת הולכת ומתכלה ברחובותינו המתחדשים, לכוד במצלמתו של חוני המעגל, אמן רב תחומי, מיצגן, במאי, צלם מחונן שמתבונן בעולם בעיניים פעורות.


"מבוי סתום" (צילומים: חוני המעגל) 

 

בימים אלה הוא משיק את "זה מה שנשאר", אלבום צילומים רגיש ומלא קסם על נקודות חמד, זיכרון חולף של מראות לוכדי זמן, שרואה אור בהוצאת "קווים" כחלק מחגיגות ה-100 לתל אביב. מרצפות חרדל עליהן מצוירים קווים בשחור א-סימטריים ושוברי שגרה. עיגולי חסם מפלדה שסוגרים על עולם הביוב התת קרקעי הרוחש והנסתר מן העין של העיר. ומשתנות, וכיורים לנטילת ידיים, וברזי כיבוי אש שכבר מזמן לא נראים כמו ברזי כיבוי אש ותריסי עץ שלא הוסתו מזה יובלות ומִנְעלות ברזל וויטראז'ים שממלאים אור וצבע ופנס רחוב ומתגי חשמל.


ללא שם

 

"כאשר צילומי המרצפות של חוני המעגל פרושים לנגד עיניי, אני רואה אותו הולך ומבטו כבוש ברצפה. מבט של ילד – משורר של הפרטים הקטנים. פרטי עבר שמצטרפים, 'קליק' אחר 'קליק' לתמונה אחת כוללת", כותבת רעיה זומר-טל, מנהלת מוזיאון "ינקו-דאדא" בעין הוד, בהקדמה לספר המסע המופלא הזה אל העצמים שממעטים להיעצר עליהם במרחב הציבורי. כמו במכלול יצירתו של חוני המעגל, גם פה היופי מצוי, מתקיים ומתריס בקַמוּט, בַּשבוּר, בַּמְעוקם, בשולי לכאורה.


ללא שם

 

כמו שאותם פרטים זניחים לכאורה, כמו אריחים, רעפים או מעקות, מעידים על פי הצורה בה נשחקו, שכבות הצבע שעליהם ומיקומם במבנה על דרך העבודה בזמן בניית הבית ועל אורחות חייהם של יושביו, כך הבחירה בהם מעידה על התבוננותו ומבעו יוצאי הדופן של חוני המעגל. 


"מחזר על הפתחים" 

 

חוני הופך בספר הזה, כמו במכלול יצירת חייו, את היומיומי והמובן מאליו למשהו שאי אפשר שלא להיעצר עליו, את העבר לעכשווי, את הדומם למלא חיוּת, את חסר החשיבות למרכזי ומעורר השראה. והשראה אצל חוני היא היומיומיות, שהופכת איכשהו בדרך קסם לנשגבת.  


"רות. עבור"

 

"מראות ההרס של מחוזות ילדותו שנגלו לעיניו לאורך השנים, עוררו אותו להנציח את תלי החורבות בקלוז-אפ ציורי וכואב", כותבת שולה וידריך, חוקרת תולדות תל אביב, על ידידה הנקרא על שמו של חכם התלמוד התמים.


"זכות טבעית"

 

"בין הכתלים ושכבות הטיח המתקלף הוא מצא את הפרטים הקטנים, את הפריטים היומיומיים היוצרים מהקשרם והופכים לתמונה ולעוד תמונה, הרמוניה צבעונית מאחדת של צורות פיסוליות, אלמנטים תפקודיים ושרידי ארכיטקטורה מן העבר", היא מסכמת. 


"תרבות הגירה"

   

"זה מה שנשאר" של חוני מהגג על האתמול בתוך הקונטקסט של היום ומרחב מחשבתי פתוח. כמו שכותבת בספר אלישבע ירדני, משמרת משטחים ארכיטקטוניים: "פרטי הארכיטקטורה – המרצפות, הכיורים, ציורי הקיר ועבודות הנגרות המקוריות – מספרים את סיפורים של אנשי תל אביב, הפרטים שחיו בכרך הגדול. הם משמשים חלק בלתי נפרד מכל מבנה, ומעשירים את ההבנה ההיסטורית ואת ההנאה האסתטית והפונקציונליות שלנו ממנו". החיבור הזה עליו מדברת ירדני מהותי בספר שכל כולו שיר אהבה לפינות החמד הלא קונבנציונליות של העיר העברית הראשונה אבל לא רק.


"רקוויאם"

 

חוני המעגל עושה כאן מחווה לעולם שמתקיים למרות שאינו קיים עוד. מקבץ עשיר של צילומי אריחי בטון מצוירים ביד ש"עשו עליה" לפלשתינה עם בואם של הטמפלרים, מתדפדפים לצד מִדְרכי משתנות וגרפיטי ופסיפסים.

ואולי זהו זה, כי אחרי הכל, "זה מה שנשאר" הוא פסיפס של מציאות מתמשכת של עיר דרך עיני האוהבים אותה.

 

תערוכת הצילומים של חוני המעגל והספר יושקו באירוע שייערך ביום חמישי, 16 באפריל, בסינמטק תל אביב, במעמד ראש העיר תל אביב וגם בזה יש אמירה. אחרי שנים של יצירה אחרת, בשולי העשייה הנשזפת תדיר באור הזרקורים, השוליים כמו המרכז מפלסים את דרכם הלאה בתנועה מתמדת. בתערוכה יוצגו גם בלטות מצוירות אותנטיות מהאוסף הפרטי של חוקר האריחים דן ארד ודלתות מראשית המאה ה-20 מהאוסף של שמואל ברששת.

 

לאחר אירוע הפתיחה יוקרן בסינמטק הסרט "עיר החטאים", שביים חוני המעגל. הסרט הוא תיעוד סינמטוגרפי של העיר תל-אביב-יפו, שנפרש על פני 30 שנה ומביא זוויות ייחודיות ואנתרופולוגיות דרך עיניו של היוצר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
העיר הנסתרת
צילום: חוני המעגל, קווים הוצאה לאור
לאתר ההטבות
מומלצים