מדען נטרף על-ידי צבוע בדרך לכנס - והושב לחיים

בעודו בדרכו לכנס המדעי, אתרע מזלו של וויין לותרס, מדען מחשבים מאוניברסיטת מרילנד שבבלטימור, להיתקל בלהקת צבועים אגרסיבית. האירוע הקשה נמשך שניות ספורות בלבד – הצבועים שיסעו לגזרים את החוקר חסר-הישע. למרבה המזל, לותרס חזר לחיים לאחר דקות ספורות והמשיך בדרכו כשחוכמת הנסיון לצידו. הוא הצליח לבסוף להגיע לאתר הכנס לאחר שהתחמק מצבועים מורעבים, פלמינגואים ורודים אכזריים וטי-רקסים בעלי שיני-חרב.

מה זה WoW?

כך החל הכנס המדעי הראשון במשחק המחשב הווירטואלי – World of Warcraft (או בקיצור, WoW). השחקנים בעולם המקוון שולטים בדמויות ממוחשבות היכולות לתקשר, לראות ולהגיב זו עם זו דרך הרשת. העולם עתיר הגרפיקה שמסביב לדמויות נבנה על-ידי המחשב, אך יחודו האמיתי של WoW הוא במספר האנשים הלוקחים בו חלק. נכון להיום משתתפים כ-10 מליון שחקנים ברחבי העולם במשחק הווירטואלי. השחקנים משוטטים באזרות` (Azeroth), עולם המשחק, ביחד או לחוד, קוטלים מפלצות ודרקונים, משלימים משימות ובאופן כללי נלחמים לקידום הטוב והצדק הווירטואלי.

המשחק משך את תשומת לבם של סוציולוגים, כלכלנים וחוקרים מתחומים אחרים, אשר מאמינים כי ניתן להפיק ממנו לקחים לגבי התנהגותם של אנשים בעולם האמיתי. הכלכלן אדוארד קסטרונובה הראה כי ניתן להשוות בין תוצאות ממחקרים כלכליים שנערכו בעולמות וירטואליים שונים, בדומה לתוצאות שהופקו ממחקרים דומים שנעשו על מדינות בכדור-הארץ.

דוקטור רן באליצר, מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בארץ, הציע ב- 2007 כי ניתן להשתמש בעולמות הווירטואליים ככלי לחקר מגיפות. באליצר קיבל את הרעיון ממגיפה וירטואלית לא-מתוכננת שהתפשטה ב- Wow ב- 2005 וקטלה דמויות וירטואליות במליוניהן. מגיפות במשחקים המקוונים מאלצות אלפי ומליוני בני-אדם להגיע להחלטות בזמן אמת, וניטור קפדני אחריהן עשוי להפיק מודלים בעלי רמת אמינות גבוהה יחסית.

מדענים מכובדים, או טרולים ואורקים?

הרעיון לארגון הכנס עלה בשיחה בין ג`ון בואנון, חבר מערכת כתב-העת המדעי היוקרתי Science, לבין פרופסור ויליאם סימס ביינברידג` מהמכון הלאומי למדע של ארצות-הברית.

ביינברידג` חוקר את המרחב הווירטואלי מזה מספר שנים ויכול להתגאות ב- 2,100 שעות של מחקר אתנוגרפי באזרות`, כמו גם מאמר סקירה בנושא ב-Science ב-2007. השניים החליטו לארגן ביחד את הכנס המקוון הראשון ב- World of Warcraft והחלו בהפצת ההודעה לחוקרים העוסקים בתחום. באי-מייל, כמובן.

הכנס עצמו נערך במאי האחרון, בהשתתפות 200-300 חוקרים ומדענים מהעולם כולו. במקום לשלם הון עתק על ההגעה לכנס, המשתתפים היו מחוייבים לרכוש מנוי למשחק ב-15 דולר בלבד, עובדה שבוודאי שימחה מנחים לחוקרים צעירים רבים.

המדענים השתתפו בכנס כדמויות מכל הגזעים – אנשי-פרה מינוטאורים, אלפים, אל-מתים, טרולים ואורקים, והשתתפו בדיונים ובמושבים השונים בהתכתבות פתוחה בזמן-אמת. הדיונים נקטעו מדי פעם, כאשר מדענים מתחומים שונים פתחו בדו-קרב עד המוות בין הדמויות שלהם, אך רוב הקרבות נבלמו לפני שטיפת הדם הגרפית הראשונה נשפכה.

הכנס המלא נמשך כשלושה ימים ועסק בקשר בין החיים האמיתיים לחיים הווירטואליים ועל השיטות השונות למחקר בעולם הוירטואלי. האם הדמות שעל מסך המחשב משקפת בהתנהגותה את האדם שמול המקלדת? האם הוא מקבל עבורה את אותן ההחלטות שהיה עושה בחיים האמיתיים? האם אנשים נוטים לשקר יותר או פחות כשהם פועלים דרך מסך המחשב? שאלות אלו ורבות אחרות נענו על-ידי טובי המומחים בתחום – אורקים, טרולים ואחרים.

"למען המדע!"  

פרופסור ביינברידג` אירח את הדיון האחרון – "עתידם של העולמות הווירטואליים", שהיה פתוח לקהל הרחב. הדיון עסק באפשרויות שהעולמות הווירטואלים עשויים לפתוח עבור בני-האדם – החל מחיים חלופיים עבור נכים ומשותקים וכלה באפשרות להנציח בני-אדם כישויות ממוחשבות. כבר כיום קיימות בעולם המשחק דמויות מתוכנתות-מראש, המניחות פרחים על קבריהם של מתכנתים שנפטרו.

סביר להניח כי חלק מאותן מצבות ציבוריות זוכות למספר מבקרים גדול יותר מרוב המצבות בעולם האמיתי. וגם אם הנחת פרחים על מצבה עשויה שלא להרשים את רוב האנשים, ניכר כי הקווים שבין העולמות הולכים ומטשטשים.

כאשר אנו רואים את הקצב המסחרר בו המחשבים מתפתחים, יש מקום לתהות האם אכן יגיע היום בו אינטיליגנציה מלאכותית מתוחכמת תוכל להנציח את דמותנו הווירטואלית לאחר מותנו.

לסיום הכנס הכריזו המארגנים על אירוע חגיגי – התקפה כוללת על מבצר מאוייש באויבים וירטואליים. כלל המדענים הסתערו על החומות בקריאת הקרב היחידה שנראתה מתאימה, "For Science!". מגיני המבצר, נטולי ידע מדעי כפי שהיו, נפלו שדודים לרגליהם, אך לאנשי המדע לא היה זמן רב להתענג על נצחונם. המגינים הזעיקו תגבורות, ותוך זמן קצר נקטלו כל המשתתפים בכנס. המפגש המדעי הראשון באזרות` הגיע לקיצו.

פורסם במקור בבלוג של רועי צזנה , דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, כותב ומרצה בנושאי מדע, חברה והסטוריה.