התובעת התקשרה בהסכם לביצוע ניתוח אף עם פרופורציה. פחות מיומיים לפני מועד הניתוח הודיעה כי אינה מעוניינת בביצוע הניתוח. עקב ההודעה המאוחרת, חויבה התובעת במלוא התשלום בעבור הניתוח.
התובעת טענה כי ביטלה את הניתוח לאחר שנודע לה כי יבוצע בהרדמה כללית, ולכן בנסיבות אלו אין לחייבה בתשלום כלשהו. היא הודתה שנועצה עם רב, אשר הורה לה להימנע מביצוע הניתוח בהרדמה כללית.
פרופורציה טענה כי התובעת חתמה על ההסכם בנוכחות רופא כירורג מטעמה, אשר על פי האמור בו, נתנה הסכמתה לניתוח 'בהרדמה מקומית או כללית לפי הצורך וכפי שייקבע הרופא המרדים' .
לטענת החברה, במועד ביטול ההסכם, עדיין לא התקבלה החלטה על סוג ההרדמה, שכן החלטה זו מתקבלת במועד הניתוח, ולא קודם לכן. עוד נטען, כי התובעת לא התנתה את ביצוע הניתוח בכך שיהיה בהרדמה מקומית דווקא, וכי טענה זו הועלתה רק כתירוץ לביטול הניתוח.
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס מבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה כי משחתמה התובעת על מסמכי ההסכמה לביצוע הניתוח, וכן על טופס ביצוע התשלום הכולל את תנאי הביטול, היא אינה זכאית להחזר כספי משהודיעה על ביטול 28 שעות לפני מועד הניתוח.
עם זאת נקבע, כי היה על פרופורציה להימנע מלהחתים את התובעת על הסכם המאפשר ניתוח בהרדמה כללית, מבלי שהובהרו לה הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות הכרוכים בכך, וכי התובעת זכאית לפיצוי בגין מחדל זה.
"מועד קבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח בהרדמה כללית, ביום הניתוח או בסמוך לו , יש בו כדי להשפיע על חששותיה של התובעת והיערכותה לניתוח, מבלי שתדע זמן סביר מראש, כי אכן קיימת אפשרות להרדמה כללית ובטרם נימסרו לה ההסברים על סיבוכים אפשריים", כתבה השופטת.
נקבע כי פרופורציה תפצה את התובעת ב-3,000 שקל בגין אי-מתן הסברים בדבר ההרדמה הכללית. מאחר ונדחתה דרישת התובעת להחזר התמורה בעבור הניתוח, לא חויבה פרופורציה בהוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
