שתף קטע נבחר

מאנפילד לברנבאו, דרך האורווה

"דקה 94. היגוואין שולח טיל לחיבורים, 2:3 לריאל. נדב יעקובי מתמוטט, גם אני. טסתי חזרה לאנפילד, כבר תוספת זמן. בניון משווה ל-4:4. שיא השיאים, אני שחוט על השטיח. לא הייתה ולא תהיה כזו דרמה". אסי קוטין איבד את הקול בערב מיוחד במינו

כולנו חייבים התנצלות למשה סיני. הרי המשפט הכי מפורסם שלו היה שחוץ מכדורגל, הוא גם אוהב כדורגל אנגלי. אז צחקנו עליו. אבל בואו נחשוב על זה רגע ברצינות. קודם כל, כשהוא אמר את הדברים הוא היה ילד וחוץ מזה, הוא צדק. יש כדורגל - המשחק הזה שבו רצים 22 שחקנים על הדשא עם כדור בארץ הקודש - ויש כדורגל אנגלי. וזה משהו אחר. לגמרי.

 

 

כדורגל זורם אצלי בדם. כל ליגה, כל משחק, בכל יום, בכל שעה. לא חשוב מי משחק, באיזה מגרש ובאיזה צבעים. העיקר שיש כדור ושיש חבר'ה שמנסים להחדיר אותו לרשת. כילד שלמד לאהוב כדורגל במגרש המיתולוגי של הפועל מרמורק ברחובות, ראיתי כמה 4:4 מרגשים בחיי.


משה סיני. אז עוד צחקנו עליו, עכשיו מגיעה ההתנצלות (צילום: אלי אלגרט) 

 

אחד כזה היה עצוב במיוחד, נגד בית"ר ב"ש, שבעקבותיו ירדנו ליגה (ותודה לשופט הנמלט, סבי אלנקווה). אחד אחר היה בהרצליה נגד הפועל המקומית, כפי שבני פייסיק נוהג לומר. ביום שישי האחרון בכלל הייתי בשמיים, אחרי הניצחון 0:2 על נצרת עילית. הליגה הלאומית מתקרבת, ועוד מצמד של נסים בן דוד הבלתי נגמר.

 

בקיצור, כל ההקדמה הזו הייתה רק כדי שתבינו שאני חולה כדורגל. אבל מה שקרה לי אתמול בערב, בין השעות 23:00 ל-23:50, היה משהו שלא קרה לי מזמן. אני כותב את הטור, והגוף עדיין רועד. לא הייתה ולא תהיה כזו דרמה.

 

הערב דווקא התחיל סבבה. "עובדה" עם אילנה דיין הביאה את סיפור מרד האסירים הראשון בישראל. מעניין. אחלה חימום. ואז הם הגיעו. שני משחקים, שתי ליגות, קלאסה אחרת.


יוסי בניון. המחצית הראשונה עוד עברה בעצלתיים (צילום: רויטרס)

 

באנפילד,ליברפול (עם יוסי בניון) נגד ארסנל. לירן שכנר וזאביק זלצר. ובברנבאו, ריאל מדריד (עם ראול) נגד חטאפה (ד"ש מגיא לוזון). שני משחקים קריטיים שיכולים להכריע עונה שלמה.

 

המחצית הראשונה עברה בעצלתיים. באנפילד משחק מעולה של יוסי, אבל במחצית התותחנים ביתרון 0:1. ארשבין (למה לא באת לטוטנהאם, למה???). יונייטד חוגגת? חכו, חכו. ובמדריד? חטאפה מובילה, וריאל משווה בדקה ה-45. רמז לבאות? חכו, חכו.

 

ואז הגיעה המחצית השנייה. ואם השכנים לא הזמינו לי משטרה, זה רק כי הם כבר התייאשו. ומה יהיה בפגישות היום? איך אני אדבר? הקול הלך כבר בשלישי של ארשבין. אבל חכו, חכו. לא נקדים את המאוחר.


ברק יצחקי. מקווים שתסלח שדילגנו עליך (צילום: דודי ועקנין) 

 

זה התחיל מטורף. טורס משווה, בניון עושה מהפך. ובמדריד? רגע, בואו נראה מה קורה שם. ערוץ 53, בדרך ל-55 עוברים בערוץ 54. משדרים שם משהו מוכר. מכבי פ"ת נגד בית"ר ירושלים משבת. באורווה. לא נראה אותו ענף. לא אותו מקצוע, לא אותו עולם. דילגנו מהר חזרה לכדורגל האמיתי.

 

ואז התותח הרוסי של ונגר נכנס לפעולה. 2:2, 3:2, ושלושער ענק. נגמר הסיפור של בניטס? הצחקתם אותו. הרי יש לו את טורס על המגרש. 3:3. איזה משחק!

 

חוזרים למדריד. פתאום חטאפה ביתרון. גווארדיולה לא נושם על הספה בבית. ואז בעיטה חופשית לריאל, 4 דקות לסיום. נדב יעקובי מצהיר שזו ההזדמנות האחרונה. גוטי שומע. 2:2.


ה'קופ' של ליברפול. והם עוד פיספסו את הדרמה בברנבאו (צילום: רויטרס)

 

עוד זפזופ לאנפילד. הפעם בלי לעבור באורווה ויסלח לי ברק יצחקי. אין שינוי בתוצאה. חזרה למדריד. ציפינו לעוד שער. והנה זה קורה. לא, רגע. פנדל.

לחטאפה! ואדום לפפה. יעקובי בט-י-ר-ו-ף. קאסקרו מנסה להתחכם מהנקודה הלבנה, לא מול קאסיאס. ריאל עדיין בחיים, נדב יעקובי קצת פחות...

 

עוד זפזופ לאנפילד. נכנסים לדקה ה-90. וארשבין מכה בפעם הרביעית. אין דברים כאלה צעקתי עם שכנר, והקפצתי את כל השכונה. אין דברים כאלה! 3:4 לארסנל, לא יכול להיות....

 

ושוב חזרה למדריד. האצבע כבר כואבת. דקה 94. היגוואין שולח טיל מדהים לחיבורים, 2:3 לריאל. יעקובי מתמוטט, גם אני. כמה עוד אפשר?! נשארתי לראות הילוך חוזר וטסתי חזרה לאנפילד. כבר תוספת זמן. נגמר? איפה! יוסי. יוסי בניון.

4:4. שיא השיאים. אני שחוט על השטיח, כבר מזמן לא הספה.

 

ואז הכל נגמר. ריאל ניצחה בשיניים, ליברפול שרדה. 13 שערים בשני משחקים (בליגה שלנו היו במחזור האחרון רק 8 בשישה משחקים...), ואיזו מחצית שנייה! לשכנים שלום, גם לאשתי. ואני? כבר מתכונן ליום שישי. יש משחק בשכונת התקווה, מול בית"ר/שמשון. ניצחון, וכבר ממש אפשר יהיה לפתוח את השמפניות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היגוואין בטירוף
צילום: רויטרס
מומלצים