שתף קטע נבחר

במאי התיאטרון יוצאים למאבק

אחרי יוצרי הקולנוע, הטלוויזיה והמחול, גם אנשי התיאטרון הבינו שהם צריכים להתאגד כדי לשמור על זכויותיהם. רוני ניניו, מיוזמי ההתאגדות: "הפכנו לספקי שירות כחלק מאותו מערך שיווקי, ואנחנו עובדים במפעל שבמקום לייצר מכוניות הוא מייצר הצגות"

רבים מבמאי התיאטרון בישראל מאסו בקיטורים על תנאי ההעסקה ונאותות ההפקה. נמאס להם מהזלזול של ממשלות ישראל לדורותיהן באמנויות ישראל, נמאס להם לעמוד מנגד, בחיבוק ידיים, כשהאידיאלים מפנים את המקום לשאלות על תקציב. אז הם החליטו לעשות מעשה.

 

בצהרי יום שישי, 1 במאי באופן סימבולי, התאספו בתיאטרון הערבי-עברי ביפו יותר מ-100 במאים ובמאיות תיאטרון, חוצי דורות וגילאים, למה שהפך להיות האסיפה הכללית הראשונה של איגוד במאי התיאטרון בישראל. המטרה: להוביל שינוי ולהשפיע על המתרחש על מפת התיאטרון בארץ.


האסיפה הראשונה. יריית פתיחה לעתיד טוב יותר? (צילום: אייל לנדסמן)

 

באסיפה נרשמה נוכחות מקיר לקיר של במאים מהתיאטרון הממסדי והפרינג', בהם לא מעט מנהלים אמנותיים של מוסדות תיאטרון כדוגמת אילן רונן מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה, עמרי ניצן מנהלו האמנותי של תיאטרון הקאמרי, ציפי פינס המנכ"לית והמנהלת האמנותית של בית ליסין, אופירה הניג, המנהלת האמנותית של אנסמבל תיאטרון הרצליה ומשה נאור מנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה.

 

את מטרות האיגוד ניסחו למעין אמנה חברי צוות ההקמה ובו בין היתר סיני פתר, רוני ניניו, אלון אופיר, נויה לנצט ונעם שמואל. ברשימת המטרות צוין בין השאר ניסוח מחודש של חוזי ההעסקה הסטנדרטיים בין התיאטראות לבמאים ופיקוח על יישומם תוך דגש על יצירת תנאי עבודה בסיסיים שיאפשרו אמות מידה לנאותות הפקתית.

 

האיגוד החדש יספק מתן ייעוץ משפטי לחבריו וייצוגם במקרים של התנגשות בין יישום מטרותיו המוצהרות להתנהלות העלולה להכשיל מטרות אלה. ברוח הימים, עתידים חברי האיגוד לנסח עמדה כלפי השלכות המשבר הכלכלי העולמי על מגוון הקיצוצים בתיאטרון. באיגוד מבקשים במקביל ייצוג הולם של נציגיו במוסדות, בגופים ובוועדות בהם מתקבלות החלטות בתחום התיאטרון - החל בהקצאת משאבים ועד למינוי תפקידי מפתח.

 

דגש מיוחד הושם גם על השיח בין הממסד התיאטרוני לבין התיאטרון העצמאי והפרינג' בו רואה האיגוד שותף חשוב לדרך. באיגוד מדברים עוד על יצירת קוד אתי שיגדיר כללים נורמטיביים להתנהלות קולגיאלית בקרב חבריו, סיוע וטיפוח במאים צעירים והקמת קרן עזרה הדדית שתסייע ותתמוך בבמאים במצוקה. במקביל תידון השאלה לגבי מעמדם באיגוד של במאים הנושאים במקביל בתפקידים ניהולים שעלולים להוות ניגוד אינטרסים בנושאי פעילות שונים של האיגוד.

 

קוטלר: "לא עוד"

יו"ר האיגוד החדש, עודד קוטלר, אמר בכינוס: "ממשלות ישראל לדורותיהן נטו ונוטות לזלזל באמנויות ישראל. כמעט מעולם לא התקיים דו שיח רציני, מבוסס, מלומד וקונסטרוקטיבי באשר ליחסי הגומלין בין שלטון וממשל לאמנים ומוסדותיהם. המירב שנעשה בשנים האחרונות היה קביעת קריטריונים להקצבות התמיכה הממשלתיות והתוצאה היתה חבוטה ופוגענית.


קוטלר עם לאורה ריבלין. "מהפכה כמו בקולנוע ובמחול" (צילום: רפי דלויה)

 

"השיטו עלינו קריטריונים אך המימוש הכספי שלהם שאף לפחות ופחות. כמה זמן יידרש מהממשל עד שיכיר למשל בתופעה הנהדרת הזו של התיאטרונים העצמאיים, הקטנים והצנועים במסגרתם נעשות לעתים קרובות עבודות פורצות דרך? בתחום הקולנוע הישראלי חלה מהפכה ביחסו של הממסד לקולנוענים שלנו, כתוצאה ממלחמתם העיקשת של יוצרי הקולנוע שהתאגדו. משהו נהדר קורה בתחום המחול וגם זו תוצאה, לפחות חלקית, של התאגדות יוצרי המחול בישראל.

 

"במאי התיאטרונים בישראל הם ההנהגה האמיתית של חיי התיאטרון בארץ. אנחנו מוליכים אחרינו קבוצות של אמנים וקהלים עצומים ולכן אמורים לחוש אחריות כבירה בביצוע התפקיד הזה, אלא שבהגיענו לרף מסוים בהיררכיה המוסדית, אנו נאלמים דום ונמנעים מלהביע את דעתנו על הנעשה ועוד פחות מזה לקבוע את גורלנו האמנותי, האתי והמוסרי. לא עוד. הקמת האיגוד היא שעה מבורכת גם לאמירה יותר רחבה, אסתטית וחשיבתית ביחס למתרחש על מפת התיאטרון בישראל".

 

ניניו: "הפכנו למסע שיווקי אחד ארוך"

הבמאי רוני ניניו, ממייסדי האיגוד, קרא מכתב תמיכה בשם איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה שמנהלים כיום מלחמת חורמה נגד ערוצי הטלוויזיה המסחריים על היעדר יצירה מקורית וחוסר בתקצוב לסדרות וחומרי מקור חדשים.


ניניו. "תיאטרון אמור לחדש, לשבור קירות" (צילום: מרב יודילוביץ')

 

בראיון ל-ynet אמר ניניו: "אחרי חצי שנה של עבודת הכנה, ההיענות האדירה של השטח הוכחה שיש מקום וצורך אמיתי בשינוי. יש חלל של ייאוש וחיפוש דרך והגיע הזמן לפעול. אנחנו מדברים על חזון התיאטרון הישראלי, נושא המסחור של התיאטרון הרפרטוארי, חוזים שיאפשרו לבמאים לעשות את עבודתם ונושא מרכזי שהוא נאותות הפקה במציאות כלכלית שמכופפת את העשייה.

 

"המאבק הזה הוא על פניה של התרבות הישראלית והוא חלק ממשהו רחב יותר. כחבר בהנהלת איגוד הבמאים והתסריטאים בקולנוע ובטלוויזיה קשה שלא להבחין שהמאבק שלנו הוא אותו מאבק. בטלוויזיה, שם במאים, שחקנים, טכנאים ודוקומנטריסטים שילבו ידיים בארגון גג וגם אם כרגע הם לא מנצחים את בעלי ההון, יש להם המון כוח. אנחנו באיגוד במאי התיאטרון, אומרים שהתיאטרון הרפרטוארי הפך לעסק וזה חלק מאיבוד החזון.

 

"אי אפשר לומר שהמדינה לא נותנת לנו מספיק כסף ואני לא מתרשם ממיליוני הכרטיסים שנמכרים מדי שנה בתיאטרון, זה לא תפקידו. תיאטרון אמור לחדש, לשבור קירות, לייצר אמנות מתקדמת, לבדוק ולחשוף את הנשמה היתרה, מותר לו להיכשל בדרך כי הוא צריך לנסות ולהתנסות לא מתוך אליטיזם אלא מגישה ערכית.

 

"הצגות לא צריכות לרוץ 400 פעם כדי להיחשב להצלחה. הפכנו ביחד עם החברה והתרבות הישראלית למסע שיווקי אחד ארוך. מעמדנו כבמאים הגיע לתחתית המדרגה, הפכנו לספקי שירות כחלק מאותו מערך שיווקי ואנחנו עובדים במפעל שבמקום לייצר מכוניות הוא מייצר הצגות. אני לא רוצה לייצר, אני רוצה ליצור ומעודד לדעת שיש אנשים שמבינים שהכוח שלנו לשנות גדול בהרבה כשאנחנו ביחד כקבוצה".

 

פתר: "זהו מסע לתיקון התיאטרון"

גם סיני פתר, יוזם הרעיון, הופתע מכמות הבמאים שהרימו את הכפפה. "זה מאבק לא רק על הלחם והחמאה. יש הרבה נושאים שמטרידים אותנו ואי שביעות כללית בכל הנוגע לפער בין צרכי השיווק שמכתיבים חומרים לרצונות האמנותיים של הבמאים. רבים מאיתנו מתפשרים בדרך כדי שיוכלו להתפרנס אבל אנחנו רוצים יותר מזה. אנחנו רוצים שישמעו מה שיש לנו לומר, שיאפשרו לנו לקחת אחריות על הדברים שאנחנו עושים.


פתר. "כולם מוזמנים להצטרף לשיח" (צילום: מרב יודילוביץ')

 

"אין לנו כוונה לערער על המנהלים האמנותיים אבל אנחנו תובעים שיקשיבו לנו. האיגוד צריך להיות סוג של יזם ובקרה למתרחש בתיאטרון הישראלי. אנחנו למעשה מתחילים במסע לתיקון התיאטרון והוא אינו מכוון נגד ההנהלות ומתוך כוונה לעשות את זה בדיאלוג איתם. כל מי שירצה מוזמן להצטרף לשיח".

 

הניג: "רק איגוד מיליטנטי יכול לשנות"

אופירה הניג, המכהנת במקביל גם כמנהלת אמנותית וגם כבמאית אמרה כי היא שמחה על היוזמה ומאמינה בה אך הדגישה כי אם האיגוד לא יהיה מיליטנטי, לא תהיה לו זכות קיום.

"האיגוד צריך להלחם על נאותות הפקה שזו הדרך של התיאטרון לשמור ולהגן על הצגות. חוזים של במאים חייבים להכיל את הסעיף הזה שבסופו של יום יסייע גם בידי מנהלים אמנותיים במפגש מול המנגנון והלחצים הכלכליים שהוא מפעיל", אמרה והוסיפה: "איגוד היוצרים בטלוויזיה נלחם על קיומה של הדרמה המקורית ויש לו כוח דווקא כי אין מאחוריו מנגנון מדושן והחברים בו רעבים. איגוד הבמאים בתיאטרון שונה כי התיאטרון הרפרטוארי היום הוא האמנות שמקבלת הכי הרבה כסף במדינה, יותר ממחול ומאמנות פלסטית, אבל הכסף הולך ברובו למנגנון ולא לאמנות או לאמנים. איגוד מילטינטי וחזק יכול לשנות את זה. העניין הוא לא רק עוד כסף מהמדינה אלא חלוקה נכונה של התקציב הקיים. במאים צריכים לשבת במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות כדי להשפיע. אסור לנו להשאיר את זה לידיהם של פקידים וגם על זה ראוי שהאיגוד יילחם".

  

במאים נוספים שנכחו באירוע הם אמיר אוריין, אודי בן משה, רמי דנון, שמואל הספרי, דני הורוביץ, רועי הורוביץ, איציק ויינגרטן, הלל מיטלפונקט, חנן שניר, רותי קנר, רוני פינקוביץ, יוסי יזעראלי, נעמי יואלי, רנה ירושלמי, עדנה מזי"א, משה קפטן, נורמן עיסא, דניאלה מיכאלי ויעלי רונן. המפגש הבא של האסיפה הכללית של איגוד הבמאים בישראל ייערך ב-19 ביוני.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ניניו. "הצגות לא צריכות לרוץ 400 פעם כדי להיחשב להצלחה"
צילום: יוני המנחם
הניג. "העניין הוא חלוקה נכונה של התקציב"
צילום: ז'ראר אלון
לאתר ההטבות
מומלצים