אמרו לך שאתה "תותח"? לא בטוח שזה אכן כך
כמעט כל גבר שאני נתקלת בו משוכנע שלא ראיתי ביצועים כמו שלו מאז שהבריטים עזבו את הארץ. או בעצם עזבו את הבריטים - מאז ומעולם. איך באמת יודעים אם למישהו הכי נעים איתנו ואם באמת הצלחנו לעשות לו דברים שרק בודדים לפנינו הצליחו?
אף אחד לא אוהב שמשקרים לו, או לפחות ככה אנחנו אוהבים לחשוב. ובכל זאת, במתחם החשוב שבינו לבינה, בחדר המיטות, יש מין הסכמה שקטה על שקרים קטנים. או כמו שחברה שלי ניסחה בעדינות: "דברים שגברים אומרים כשעומד להם ה-ז'" (זה תופס גם לגבי נשים, אם כי נאמר בצורה פחות בוטה).
המטרה בדרך כלל חיובית בסך הכל - לגרום לצד השני לעשות לנו נעים. והאמצעים, במקרה זה השקרים הקטנים, מיועדים לגרום לו להרגיש נחשק ולחזק לו את האגו.
כשאנחנו במוּד המתאים וההורמונים משפריצים, נראה שגם כמה שקרים קטנים ומתוקים מוסיפים לאווירה, כמו בשיר: "Tell me lies, tell me sweet little lies".
הכל טוב ויפה, חוץ מזה שככה, אם אתם שואלים אותי, קצת קשה להשתפר. כי כל אחד חושב שהוא מנשק "הכי" טוב. כל אחת בטוחה שהעור שלה "הכי" נעים. ובכלל, כולם יודעים "הכי טוב" לתת בראש. כמעט כל גבר שאני נתקלת בו משוכנע, עוד לפני שנחת במיטתי, שלא ראיתי ביצועים כמו שלו מאז שהבריטים עזבו את הארץ. או בעצם עזבו את הבריטים - מאז ומעולם.
למה?
כי כל הבחורות שלפני אמרו לו שהוא תותח-על ואין דברים כאלה....
התופעה הזאת, כמובן, אינה נחלת הגברים בלבד. כל בחורה שנייה חושבת שקוז'אק והסוכריה-על-מקל שלו הם ילד קטן לידה.
למה?
כי בחורים שבסך הכל שמחו על כך שהיא בכלל מואילה לרדת לסיבוב באזור ההוא מלמלו את מה שצריך היה למלמל בשביל לדרבן אותה להמשיך: "שיו, מה את עושה לי..."
רבות כבר נכתב על כך שבעצם אין מדריך הפעלה אחד שיכול ללמד אותנו על הפרטנר שלנו, בין אם הוא גבר או אשה, מבלי לחקור אותו בעצמנו.
לכל אחד ואחד מאיתנו יש את הכפתורים המיוחדים שלו.
אלו שמגרים לו את החושים.
אלו שמוציאים ממנו גרגורים אמיתיים, כמעט בלתי נשלטים.
אלו שגורמים לו לאבד שליטה...
אצל אחד זה ביסים עדינים בתנוך הימני. אחרת צריכה נשיכות קטנות בצד שמאל של הצוואר. שלישי אוהב שנוגעים לו בפטמות, ורביעית לא סובלת את זה בכלל.
אפשר לדעת מתי המחמאות שאנחנו מקבלים אמיתיות?
אז איך באמת יודעים אם למישהו הכי נעים איתנו ואם באמת הצלחנו לעשות לו דברים שרק בודדים לפנינו הצליחו? עם נשים שמזייפות אורגזמות וגברים שמזייפים הנאה עילאית, האם אפשר בכלל לדעת מתי המחמאות שאנחנו מקבלים אמיתיות?
אני חושבת שאפשר במידה רבה, אבל זו ללא ספק מיומנות נרכשת. אפרופו נרכשת, אלו מכן ש"שומרות" את עצמן ל"אחד" ולא "מחלקות" את הגוף שלהן לגבר שלא נתן להן את ליבו ונשמתו – קחו בחשבון שיש דברים שדורשים אימון....
לדעתי אפשר לקלוט מתי הצד השני באמת נהנה, אם מצליחים לתת למילים הנעימות להחליק לנו על העור (ההכי נעים שלנו, כמובן) אבל מתרכזים במה שנמצא מתחתיו. אם מקשיבים לגוף של האדם שאיתו אנחנו נמצאים ב"תקשורת פיזית", לצורך העניין, אפשר לשמוע דברים שלא נאמרים. נכון שהאדם שלפנינו הוא עוד אחד או אחת מיני רבים, אבל כמוהו יש רק אחד.
הדברים שלמדנו מהניסיון יכולים בהחלט לעזור, אבל הם לא מספקים לנו באופן אוטומטי את הדרך לתקשורת גופנית מוצלחת עם כל אחד ואחד. מעבר למה שאנחנו אוהבים לכנות "כימיה", שהיא בעצם סוג של חיבור מיסטי לדעתי עם אותו אדם, עלינו לגלות בדרך הקשה, תרתי משמע, מה עושה לו טוב. זה מין תהליך של ניסוי וטעייה.
הרבה פעמים הפרטנר שלנו יכוון אותנו לזהות את הכיוון הנכון ויזהיר כשאנחנו עושים טעות. פעמים אחרות נצטרך להפעיל רגישות גבוהה יותר כדי לזהות בשפת הגוף את מה שלא נאמר. וזו תורה שלא כתובה באותו "מדריך" דמיוני למין, שכולנו כביכול לומדים ממנו.
אז אולי בעצם, במחשבה שנייה, אותה "כימיה" שהזכרתי קודם היא דווקא לא משהו מיסטי בכלל, אלא תקשורת טובה עם אותם אנשים שהצליחו לרכוש את המיומנות הזו ולקרוא אותנו. כשמישהו כזה מצליח ללחוץ לנו על הכפתורים הנכונים, אני מאמינה שהוא ירגיש את זה גם בלי שנדקלם לו מילים שאומרים במיטה.
העולם מלא באנשים מכל הסוגים. לכן, מן הסתם, נמשיך להיתקל באלו שמוכרים לנו שקרים קטנים מתוקים, ומצד שני באלו שמדברים פחות, אבל מבינים יותר.
ומאלו אני ממליצה לכם בחום... ללמוד.
לכל אחד מאיתנו יש את הכפתורים המיוחדים שלו
צילום: jupiter
מומלצים
