מפוני גוש קטיף על ועדת החקירה: מחכים לפיצוי

כשלוש שנים וחצי לאחר שפונו מבתיהם במסגרת ההתנתקות, צפויה להתחיל הבוקר (יום א') את עבודתה ועדת החקירה הממלכתית לעניין מפוני גוש קטיף. אך האם למפונים יש כלל אמון בוועדה וביישום מסקנותיה?

"יש לי ציפיות. אני מקווה שנוציא את האמת לאור ונראה את המציאות, את מה עשו למפונים", אמר ל-ynet אהרון חזות, תושב גן-אור לשעבר המתגורר היום בניצן עם חמשת ילדיו. "הכי חשוב הוא שבמסקנות הממשלה תדע לשקם את המפונים ולהחזיר אותם לחיים נורמליים. לצערי ממשלת אולמרט לא טיפלה במפונים ולמעשה עשתה הכל כדי לא לשקמם. את מנהלת ימית סגרו אחרי 30 שנה ואת המנהלת בעניינו - אחרי 4 שנים".

רינה אקרמן, תושבת נווה דקלים לשעבר, מתגוררת כיום עם 11 ילדיה (בגילאי 5-25) ביישוב אמציה שבחבל לכיש. "המדינה היתה מאוד מאוד מוכנה ליישום ההתנתקות עד לשער כיסופים. מהרגע שעברנו את השער לאף אחד כבר לא היה איכפת מאיתנו. שמו אותנו בבתי מלון, אמרו לנו שיש פתרון לכל מתיישב, אבל לא היה פיתרון. הבטיחו שזה רק לשלושה שבועות, היינו שם שמונה חודשים ועד היום אנחנו משלמים את המחיר.

משפחת אקרמן בקראווילה באמציה (צילום ארכיון: שאול גולן)

"במלון החיים היו הזויים: אי אפשר היה לכבס, לא היתה פרטיות, שמו את הילדים בבית ספר מאולתר ולא ראוי והתוצאות שהן עיכובים בלימודים. בעצם שנת איחור בחיים. העבירו אותנו לקראווילות בערב פסח אחרי שטענו שנגמר הכסף לבתי המלון. כשהיינו בגוש קטיף גרנו בבית 250 מ"ר, ובקראווילה נאלצנו לגור ב-110 מ"ר. נתנו לנו 'מתנה', הוסיפו אשקובית כדי להגדיל את הבית, אבל כולה היתה מלאה בעובש ואי אפשר היה לישון בה", הוסיפה אקרמן.

אין כוח, אין אמון, אין את כל הפיצויים

לדורון בן שלומי, יו"ר ועד מפוני גוש קטיף, יש ציפיות ביחס למסקנות הוועדה. "הוועדה הוקמה בעקבות דו"חות של מבקר המדינה והחלטה של חברי כנסת שהתנהגו בצורה חמורה בכל הנוגע לטיפול באנשי גוש קטיף. המיוחד בוועדה הזאת הוא שזה לא כשל שהיה, זה כשל הקורה. יש אנשים שמשלמים את הכשל הזה כל יום. אנשים שלא מצאו בית, פרנסה, או קיבלו קרקע. הציפיה שלנו היא לזרז את סיום העניין במהירות, ביעילות, וללא התמרחויות".

בן שלומי, תושב תל קטיפא לשעבר, מתגורר היום עם חמשת ילדיו באתר הזמני שקף. "אנחנו משתדלים כל הזמן להסתכל קדימה מה צריך לעשות. זה מה שמנחה אותנו", הוא אומר. "בגוש קטיף אנשים מתחלקים למי שהתבגר מהפינוי ומי שהזדקן ממנו. ההחלטה האישית שלי ושל כל המשפחה שלי היתה להתבגר ממנו. למרות שהיום אני פחות נאיבי".