גוזל האוח מצא משפחה חדשה
פרויקט ראשון מסוגו למציאת קן מאמץ לגוזל אוח שנמצא נטוש בגבול ירדן על ידי חיילי צה"ל, יצא לדרך בחודש שעבר. אנשי רשות הטבע והגנים שהצילו את האוח הצעיר, שילבו אותו בהצלחה בקן פעיל של שלושה גוזלים וצמד הורים בדרום הארץ. מאז הוא השמין, למד לעוף ובקרוב יתחיל לצוד בכוחות עצמו. "זה לא קל להתערב בטבע", אומר עזרא חדד, שחוקר את דורסי הלילה. "אבל כשזה מצליח, זה מחמם את הלב"
גידול אוחים נחשב למשימה מורכבת בשבי, מאחר שהם צריכים לגדול בחברת אוח נוסף - רצוי פרט בוגר - לקבל מגוון טרף גדול כפי שהוריהם היו מביאים להם מדי יום בטבע, ולהיות חשופים מעט ככל הניתן לבני אדם במהלך התהליך.
לכן, מיד כשקיבל את האוח, פנה לנדאו אל עזרא חדד, איש הסיירת הירוקה ברשות הטבע והגנים שחוקר בחמש השנים האחרונות את אוכלוסיות האוח המקומית. חדד בוחן את קצב הגדילה של הגוזלים ואת סוגי המזון המובאים אליהם על ידי ההורים בכ-30 קיני אוחים פעילים באזור שפלת והרי יהודה.
"בבית החולים לחיות בר תהו אם אני מכיר קן מתאים שבו יש גוזלים בגיל הדומה לגוזל שהגיע אליהם לטיפול", סיפר חדד ל-ynet. למרבה המזל, רק כמה ימים קודם הפנייה מבית החולים, נודע לחדד על קיומו של קן אוחים חדש במחצבה גדולה ונטושה באזור אשקלון, הרחק מהאזור בו הוא מנהל את המחקר.
מי שגילתה את הקן, היתה ציפו קליין, צפרית מהיישוב גיאה בדרום, שיצרה קשר עם חדד לאחר שהצליחה לאתר את הקן הפעיל. חדד הגיע למקום לבחון אותו, וגילה שלושה גוזלים הקרובים לגילו של גוזל האוח הנטוש.
"סיכון בהתערבות בטבע כדי להציל חיים"
"בארץ לא עשו זאת מעולם עם אוחים וזו פעולה חדשנית ביותר, שנעשתה בעבר בהצלחה עם מיני דורסים אחרים. אם פרחון שכזה היה גדל בשבי, לא בטוח שהוא היה מצליח לחזור לטבע ולשרוד. ידענו שאנחנו לוקחים כאן סיכון של התערבות בטבע כדי להציל חיים", הסביר חדד.
אוכל כל מה שזז. אוח (צילום: יורם שפירר)
"להבדיל מדורסי יום, שיחזרו לקן רגע לאחר שהגורם 'הפולש' עזב את המקום, דורסי הלילה פועלים באופן שונה לחלוטין. אם הפריעו להם במהלך היום, הנקבה תשוב רק בלילה, ותשאיר את הביצים חשופות לטורפים ולשינויים בטמפרטורה", הוא אומר.
חדד מקפיד לבצע את הבדיקות של הגוזלים רק לאחר שמלאו להם 30 יום. הוא שוקל כל גוזל, מודד את כנפיו ורגליו, ובתום התהליך מעניק לכל אחד מהם טבעת זיהוי שמוצמדת לאחת מרגליו, כדי שתאפשר לעקוב אחריו לאחר שיפרח מהקן.
אוכלים כל מה שזז, אפילו חתולים
אל תתנו למראה הפלומתי והמתוק של האוחים הצעירים להטעות אתכם. מדובר בעופות דורסים תוקפניים, עם טופרים חדים ויצר הישרדות אגרסיבי במיוחד.
אוח בוגר. לא כדאי להתעסק איתו (צילום: יורם שפירר)
האוחים הם דורסי הלילה הגדולים ביותר בישראל. הם צדים כמויות גדולות של בעלי חיים מדי לילה ובמהלך תקופת הקינון, בזמן שהנקבה דוגרת, הזכר יוצא לחפש מזון. התעופה שלהם חשאית והם לא בוחלים להרוג כל דבר שזז. "הם אוכלים חרקים, חיפושיות, עקרבים, קיפודים, עטלפים ועד לחיות בגודל של שועלים", מפרט חדד. "אין להם פחד להתעמת עם עורבים או דורסים גדולים לגנוב להם גוזלים.
הם מתמחים בציד ינשופי עצים, תנשמות ובזים מצויים. מכונת ציד מושלמת. לאחרונה גיליתי כי אחת מנקבות האוחים גם תקפה דורבן מצוי כשהגיע לאזור הקן ונותרה עם מספר קוצים תקועים בגופה".
חדד מציין כי במהלך בדיקות קיני האוחים בשנים האחרונות הוא מצא גם שרידי תרנגולות וחתולים. שיירי המזון שאינם מתעכלים על ידי האוחים – החל מכנפיים, נוצות ורגליים של חיות שניצודו, נאספים על ידו. במרוצת השנים הוא הצטייד באלפי צנפות וכעת שוקד על ניתוח הנתונים כדי לגלות מהי התזונה של האוחים באזור.
שמוליק לנדאו עם הגוזל (צילום: עזרא חדד, רשות הטבע והגנים)
אחד האתגרים הגדולים בהשמת אוח זר בקן פעיל הוא תגובת ההורים. "האוחים הם דורסים מאוד טריטוריאליים והם בקלות יכלו להרוג את הגוזל הזר. בתחילה, לא ידענו כיצד הגוזלים יקבלו אותו. אם הוא היה קטן מדי, הם היו טורפים אותו, אם היינו מכניסים גוזל גדול מדי, הוא יכול היה לאכול את הקטנים ממנו", מסביר חדד. "התחרות קיימת בין הגוזלים ותופעת הקניבליזם בקן ידועה למדע".
ההורים "נובחים" על הפולשים; הגוזל נקלט בהצלחה
לאחר שחדד אישר כי הקן מתאים לקליטת הגוזל, לנדאו הגיע מבית החולים בשעות הערב עם האוח. הפעם לשם שינוי, קן האוחים היה בגובה נמוך יחסית במחצבה. דבר שאיפשר ללנדאו להניח את הגוזל לצד אחיו החדשים בקלות והשניים מיהרו להסתלק מהמקום.
קליין הצפרית הגיעה לאחר יומיים לאזור כדי לתצפת על הקן. היא דיווחה כי הגוזל נותר בחיים והתאקלם בצורה טובה. השבוע הגיע חדד יחד עם קליין, מלווים בצלם הטבע יורם שפירר . שפירר, המנוסה בגלישת מצוקים, מסייע לחדד בבדיקות התקופתיות של קיני אוחים המצויים על מצוקים גבוהים.
כשהגיעה החבורה לבדוק את מצבם של שלושת הפרחונים והאח המאומץ, שני ההורים במחצבה הביעו את מחאתם הקולנית. "הצרחות שלהם מזכירות נביחות של כלב ומקפיאות לך את הדם באותו הרגע", אומר חדד. "הן קולניות, מהדהדות למרחקים כדי לאיים ולהזהיר כל פולש מפני הגעה לאזור". למרות הצעקות, חדד החל בפעולת הלכידה בזמן שההורים תצפתו מעל ו"נבחו" כל מספר שניות לעבר הפולשים האנושיים.
השמין וגדל מאז הקליטה. פרחון האוח השבוע
הגוזלים גדלו בשבועות האחרונים ולאחרונה פרחו מהקן והחלו לחקור את אזור המחצבה, בעיקר בהליכה רגלית. מסתבר שהם מצאו להם מספר גומחות נמוכות במחצבה, בה הם מבלים את זמנם במהלך היום. הם עדיין לא עפים למרחקים ונוהגים ללכת על הקרקע.
בתום הבדיקה, נשקל גם הפרחון המאומץ והתוצאות בשטח כבר מבשרות על אופטימיות זהירה. האוח המאומץ השמין ב-600 גרם מאז שהגיע למשפחתו החדשה. "זה לא קל להתערב בטבע, אבל כשזה מצליח ואתה יודע שבזכות הפעולה, האוח הקטן יגדל ויקים בקרוב משפחה משלו, זה מחמם את הלב", מסכם חדד את המבצע. "זה נותן לנו תקווה שנוכל לעזור בעתיד גם לאוחים נטושים נוספים".
