שתף קטע נבחר

האקס משתמש בילדים כנשק. מה לעשות?

השימוש בילדים בזמן גירושים נפוץ בעיקר בקרב הורים שנפגעו בילדותם כתוצאה מנטישה או התעלמות על ידי הוריהם. עקב כך, הופכים הורים אלה את ילדיהם לאמצעי במאבק ואינם מסוגלים לעשות אבחנה בין צרכי ילדיהם לבין הצרכים שלהם

אריאל נפרד מאשתו לפני כשנה, לאחר עשר שנות נישואים. שני הילדים נותרו במשמורת האם. תחילה פנו להליך גישור כדי לסיים את הליך הפרידה במינימום נזק רגשי וכספי, אבל עד מהרה עלה הליך הגישור על שרטון.

 

המאבקים ביניהם התחילו לקבל ביטוי באמצעות הקשר עם הילדים, שהפכו בעל כורחם לכלי משחק בידיה של אמם כנגד אריאל. הוא פנה לייעוץ, הואיל וחש שאשתו מנצלת את העובדה שקיים קשר קרוב בינו לבין ילדיו, ולכן כל פגיעה בקשר ביניהם היא פגיעה ישירה וכואבת בו.

 

ואכן, בכל פעם שנוצר קונפליקט בין הצדדים, ולמרות שבשלב זה כבר היו מעורבים בעניין עו"ד של שני הצדדים, הפגיעה לא איחרה להגיע. אריאל היה מוצף בחרדה ולחץ שמא בת הזוג תחבל במפגש בינו לבין הילדים, שכן ניסיון העבר לימד שהסיכוי שהביקורים האלה יתבטלו גבוה במיוחד, בכל פעם בתירוץ אחר כמובן.

 

גם דלית, שהתגרשה לפני שלוש שנים, הרגישה שהגרוש מנצל את הקשר שלו כאבי בנם המשותף במאבקים האינסופיים ביניהם. הגרוש, שנותר פגוע וכעוס כתוצאה מהגירושים שאותם התקשה לקבל, הסית לא פעם את בנם בן החמש נגד אמו. הוא חקר אותו על אודותיה, העביר מסרים באמצעותו, ולעיתים קרובות ביטל ביקורים ברגע האחרון, מותיר את הבן מאוכזב, ואת דלית חסרת אונים לנוכח אי הוודאות בחלוקת הנטל ההורי ביניהם.

 

תהליך גירושים - מסע פרידה

תהליך הגירושים דומה במובנים רבים לתהליך של התמודדות עם אבל ואובדן ומלווה ברגשות קשים של עצב עמוק על מה שהיה ועל כל מה שיכול היה להיות.

 

רוב בני הזוג מצליחים תוך זמן לעבד את הרגשות הנלווים לתהליך. הצער, הכאב, הפגיעה, העלבון והפחד מפני העתיד מפנים אט אט את מקומם לרגשות חיוביים יותר. עם הזמן הם מצליחים להישיר מבט קדימה, להסתגל לשינוי שחל בחייהם ולמצוא איזון מחודש.

 

לשם כך יהיה עליהם לצאת ולסיים את מסע הפרידה מהזוגיות: מסע זה עובר דרך מגוון הרגשות הנלווים לאובדן הקשר, אבל גם דרך למידה על עצמנו, על היכולות והכוחות, כמו גם על מידת האחריות (בשום אופן לא האשמה!) לכשלים שהובילו לפרידה. בסיום התהליך ניתן לצפות שבני הזוג יהיו מסוגלים להתפנות רגשית ולאפשר לעצמם הזדמנויות חדשות, מתאימות ומספקות יותר.

 

הקושי של אנשים להיפרד ולהמשיך הלאה קשור בעיקר להיסטוריה האישית והזוגית, ובעיקר לאיכות הקשרים המשמעותיים עם ההורים או עם דמויות מטפלות אחרות. התנסויות בגיל צעיר של נטישה, פרידה טראומטית, בדידות ממושכת (שאינן בהכרח פיזיות אלא גם רגשיות), עלולות להותיר באדם פצעים וצלקות שימשיכו לעורר כאב גם שנים רבות לאחר שבגר.

 

לרגשות מהפגיעה ההיסטורית מצטרף הכאב בהווה, ליצירת תלכיד מורכב של סבל, מצוקה ודיכאון. בן הזוג לא רק עוזב את הקשר בהווה, אלא גם משחזר עבורו רגשות שנחקקו בו בילדותו, כשנעזב רגשית או פיזית בידי הוריו. מכאן ניתן להבין את עוצמת הזעם ואת הרצון לפגוע בבן הזוג.

 

עם זאת, בדומה לקושי של ילד מוכה ופגוע, שלמרות ההתעללות שעבר עדיין רוצה לשוב להוריו ולזכות באהבתם, גם כאן יתקשה בן הזוג להשתחרר מהקשר וימשיך לקוות לחזרה למקום הפוגע והכואב. המשך הקונפליקט למעשה משרת במקביל את הצורך בהענשה אבל גם, ובעיקר, את המשך הקשר.

 

ההורה מרגיש שהוא וילדיו הם חלק מגוף אחד

השימוש בילדים נפוץ בעיקר בקרב הורים שנפגעו בילדותם כתוצאה מנטישה או מהתעלמות מצרכיהם הרגשיים. אותם ילדים שהוריהם לא היו מסוגלים להבחין ולמלא את צרכיהם הבסיסיים בביטחון ובהערכה מתקשים אף הם להבחין בצרכי ילדיהם בעת מצוקה. הם הופכים את ילדיהם באופן לא לגמרי מודע לאמצעי במאבק. הם אינם מסוגלים לעשות אבחנה בין הצורך של הילדים בקשר חיובי, קבוע ותכוף עם ההורה שממנו נפרדו, לבין הצרכים שלהם.

 

חשוב להבין שבחווייה הבסיסית של אותו הורה, הוא וילדיו הם חלק מגוף אחד, בעל צרכים, רצונות ומצוקות דומים. תמונת המציאות המעוותת גורמת להם לחוות את הפגיעה בהם כפגיעה בילדיהם. כפי שאמרה לי אחת האמהות האלו: "כשהוא עזב, הוא פגע לא רק בי, אלא גם בבננו המשותף. וכמו שאני כועסת, פגועה ומושפלת, כך מרגיש גם הילד שלי כלפי אביו".

 

רבים מהם מאמינים באמת ובתמים שהורה שעזב את הזוגיות גם איבד במידה רבה את זכויותיו ותפקידיו ההוריים.

 

לרפא את פצעי העבר מבלי להעבירם הלאה

הדרך לסייע לאותם הורים להתמודד עם המשבר היא טיפול אישי והדרכה הורית, שבהם מתמקדים בצרכים שלהם כמי שנעזבו בעבר, אבל גם בצרכים של ילדיהם להמשיך לקיים קשר איכותי עם ההורה האחר.

 

הטיפול האישי נועד לאפשר לאותם הורים גרושים להתמודד ולרפא את פצעי העבר מבלי להעבירם הלאה לדור הבא ולאפשר לחוות את הפרידה כפחות טראומטית וקשה, כמאפשרת גם צמיחה והתבגרות.

 

הפונים לטיפול ולקבלת עזרה הם דווקא בני הזוג שמתמודדים עם הקשיים שמייצר בן/ת הזוג הפוגע. כאן יתמקד הטיפול בחיזוק, בתמיכה ובסיוע בהצבת גבולות ברורים וחד משמעיים בין הקשר הזוגי שהסתיים לבין הקשר ההורי. כלומר, נעודד את אותם בני זוג לא לוותר על זכויותיהם ועל חובותיהם כהורים, גם אם הצד האחר מנסה להקשות ולפעול בכל הדרכים הלגיטימיות כדי לגייס את מערכת הרווחה והחוק לטובתם.

 

נמליץ בחום על הצטרפות לקבוצות תמיכה להורים גרושים, לשם קבלת הדרכה הורית, וכמובן לקבלת תמיכה וחיזוק בהתמודדות עם הקשיים ועם הבעיות שיוצרת השותפות עם ההורה האחר.

 


פורסם לראשונה 19/05/2009 13:14

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כמו ילד מוכה ופגוע, גם בן הזוג יתקשה להשתחרר
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים