כמה עולה קילו טבע?

הכסף מסובב את העולם, כדברי השיר. הכלי הזה מאפשר לנו לנהל מערכות יחסים מורכבות עם מעסיקים, לקוחות, ספקים ושותפים. קשה לדמיין עולם מודרני שמתנהל ללא כסף כי כיום הכל מתומחר. אם יש מוצר או שירות שאינו נושא תג מחיר, הוא מוצא את עצמו מהר מאוד מחוץ למסגרת הצרכנית שאנו מנהלים.

כי יש דברים שאנו מקבלים בחינם - אך אנו מקבלים אותם גם כמובנים מאליהם. חשבתם פעם שאת שירותי ההאבקה של החרקים, שמבטיחים אספקה שוטפת של פירות וירקות, אנחנו מקבלים בחינם. או למשל המים שאנו מקבלים ממאגרי מי התהום, שעברו סינון טבעי בשכבות סלע. כמה היה עולה להאביק את הפירות או לסנן את המים במקום הטבע?

המערכות האקולוגיות המורכבות הן למעשה בית חרושת אדיר לתנאי מחייה ראויים עבורנו. אנו תלויים במערכות הללו למחייתנו, והטבע מעניק לנו אותם בחינם. זאת ועוד: הרבה מאוד טכנולוגיות בהן אנו עושים שימוש יומיומי מקורן בהמצאות של הטבע, והפטנטים הטבעיים הללו אינם רשומים בשום מקום. איש אינו מעלה על דעתו לשלם לעכבישים תמלוגים על שטכנולוגיית תווית הקורים שלהם היא מודל לחיקוי לתעשיות שלמות.

למה בעצם? מדוע אי אפשר להתייחס באופן כלכלי לתועלות שהטבע מייצר עבור האנושות, ולתת להם את תג המחיר הראוי להם. ולהיפך: מדוע אין אנו מסוגלים לתמחר באופן אמיתי נזקים שאנו גורמים לטבע? אנו יודעים לשים תג מחיר על כל דבר כמעט, אבל לא יודעים להתמודד עם מפגעים סביבתיים כל עוד השפעתם אינה באה לידי ביטוי בעלות כספית.

תגידו בוודאי "על מזהמים מטילים קנסות". אבל איך ניתן לתמחר זיהום של נחל? האם באמת גובה הקנס שרשום בספר החוקים או שנקבע על ידי שופט כנגזרת של עלות השיקום הוא פרופורציונלי למידת הנזק? האם אנחנו, בני האדם, יכולים או צריכים בכלל לאמוד את הנזק במונחים המוכרים רק לנו?

תימחור של הטבע הוא משימה קשה ומורכבת, אבל עצם התהליך ממחיש עד כמה התועלות הללו חיוניות עבורנו. ממצאים ראשונים של מחקר עולמי מראים כי בעולם יש כ-100 אלף אזורים מוגנים, המכסים כ-11 אחוז משטחי הקרקע שעל פני כדור הארץ. הערך הכלכלי של השטחים המוגנים האלו נאמד ב-4.4 עד 5.2 טריליון דולר מדי שנה. לשם ההשוואה, סכום זה הוא יותר מסך המחזור השנתי של תעשיית הרכב העולמית, תעשיית הברזל וההיי טק גם יחד.

המחקר והנתונים הראשוניים שלו, קוראים תיגר על ההסתכלות החינמית שלנו על הטבע. את המחקר - TEEB (The Economics of Ecosystems and Biodiversity) - עורכים בימים אלה צוות חוקרים בינלאומי בהנחיית סוכנות הסביבה של האו"ם (UNEP), האיחוד האירופי, ממשלות וגורמים נוספים.

אין ספק שזהו אחד הניסיונות המרתקים ביותר לבצע את הקשר שבין עלות ותועלת כלכלית לבין מפגעים סביבתיים, וזהו אולי יהיה גם המפתח לתודעת הציבור הרחב באשר למידת הנזק שאנו גורמים לטבע. אם נדע כמה עולים לנו השירותים שנותן לנו הטבע בחינם, וכמה באמת עולה לתקן את ההרס שאנו גורמים, אולי נחשוב פעמיים לפני שנפגע בטבע - ובעצמנו.