שתף קטע נבחר

גיור זה לא תוכנית כבקשתך

ערב שבועות, תוהים רבים איך זה שכל הגיור במגילת רות הסתכם בהצהרת נאמנות פשוטה לעם היהודי? אליעזר היון סבור שהם לא מבינים את התפיסה הדתית - שאינה מושתתת על התנ"ך, אלא על ההלכה. ואיך מסבירים החרדים את גיורה המזורז של רות?

כמו בכל שנה, ערב חג השבועות, ובתזמון מפתיע, צצה פרשיית גרים אקטואלית המסעירה את המדינה. וכמו בכל שנה עולה פולמוס הגיור ונפתח מחדש. ובסיס הדיון, שוב כמו בכל שנה, סובב סביב צירה של מגילת רות: הצטרפותה של רות המואביה - אמה של מלכות - לעם ישראל.

 

וטקס ההצטרפות, או קריטריון ההסתחפות לעם הנבחר הוא לדעת פובלציסטים, עיתונאים, והוגי דעות שונים - לגמרי פרוזאי: הצהרה לויאלית סנטימנטלית בנוסח "עמך עמי ואלוהייך אלוהי", או גילוי כלשהו של אלטרואיזם ואמפתיה מצד מבקש הבקשה כלפי פרט מן העם היהודי, משהו כמו: "ותישק ערפה לחמותה, ורות דבקה בה".

 

והאם אין הם צודקים? האם במגילת רות כתובים באמת מאות הכללים הטרחניים לכאורה של 'הלכות גירות'? היכן מוזכרת בכלל שאלת דתיותה האופרטיבית של רות? והאם לאור זה, הגיור, החפוז על פניו של רות, היה עומד היום במבחן מתנגדי הרב דרוקמן?

 

הטעות שלכם

והאמת, סקפטיקנים ופקפקנים נכבדים שזה לגמרי לא משנה. שכן הטעות הלוגית של כל פרשני ומעייני המקרא המודרנים הללו היא תפיסה שגויה, שלא לומר מעוותת של כל הקונספציה הדתית: היהדות, כפי שנהג לומר פרופסור ליבוביץ' המנוח, 'אינה מושתתת על התנ"ך כפי איך שאנו רואים אותו, אלא על ההלכה שהיא זו שקבעה שעשרים וארבעה ספרי התנ"ך הם כתבי הקודש. ההלכה מגדירה באופן ברור מי הוא יהודי וכיצד גוי יכול להצטרף לעם היהודי. הגיור הוא אקט משפטי-חוקתי (ולא סנטימנטאלי) של דת ישראל. או במלים אחרות, הגיור אינו ענין ערכי אלא תביעה משפטית המוצגת לגוי המתכוון בכנות להצטרף ליהדות'.

 

אי אפשר אם כן לקבל את מגילת רות כפרוזה, ולא לזכור כי כל סמכותה הרליגיוזית נובעת מקביעתם של חכמי ישראל שהחליטו מה הם כללי ועקרונות הגיור. לא ייתכן שכל כותב או הוגה דעות כל שהוא יקבע מה הם חוקי הגיור העולים ממגילת רות כאשר כל ההיכרות שלו, ושלנו, עמה היא תוצר של חז"ל. קיימת כמובן האופציה לכפור ולדחות את כל האמונה במציאות של תורת ישראל, חז"ל, וההלכה היהודית, אולם לא ניתן להפוך את הקונספט האורגני הזה של חז"ל ותורת ישראל' לתוכנית כבקשתך.

 

ובכלל, גם עיון שטחי

במגילת רות מעלה תמיהות אלמנטריות על כל ענין גיורה ה'מזורז' של רות. שכן גיורה של רות הוא רק אחד משני האירועים המרכזיים של הנרטיב של המגילה.

 

האירוע השני הוא סיפור ייבומה - נישואיה של רות לבועז, קרובו של מחלון בעלה הראשון של רות, מתוך מטרה 'להקים שם לאחיו'. והנה, אם גיורה של רות נעשה רק בשובה משדה מואב, באקט סימבולי של 'עמך עמי', כיצד היה בועז מקים שם לאחיו על ידי התקשרותו עם רות רעיית מחלון, הלא בשעה שהיתה נשואה למחלון היתה רות עדיין גויה גמורה ונישואיה למחלון אינם רלוונטיים - ברמה ההלכתית - כלל?

 

על תמיהה ראשונית זו נאמרו הצעות מגוונות מתוך אינטרפרטציות שונות שלא כאן המקום לפרטן. ומכל מקום, הניסיונות הרבים והכנים לפתור את הפרדוכס הזה הם אנטי תיזה מובהקת לאותה שטחיות סיסטמתית המלווה את בוחני ופרשני התנ"ך החדשים ההופכים את מגילת רות ואת התנ"ך בכלל, לקלאסיקה או מיתולוגיה מתוך רצון להתאימו למציאות היומיומית הישראלית שלנו...

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים