ביטול הפטור ממע"מ על שירותים לתיירים מחו"ל החל מ-2010 יתבטא בתוספת הכנסה שנתית נטו לקופת המדינה בסך 34 מיליון שקל בלבד, לעומת ההפסד למשק באובדן תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) בסך כ-2.4 מיליארד שקל. כך טוען שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, על סמך תחשיב שערך משרדו.
השר מתבסס על נתונים אלה בערר שהגיש לממשלה על הצעת האוצר לבטל את הפטור על מע"מ בשירותי התיירות, אשר נכללת בחוק ההסדרים הקרוב. הערר יתברר מחר (ג') בקבינט הכלכלי-חברתי, ומייד לאחר מכן יעלה בכנסת לדיון מיוחד בוועדת הכלכלה שנקבע על סוגייה זו והשלכותיה השליליות למשק בכלל ולענף התיירות הנכנסת בפרט.
| מוחים |
|
| "מע"מ על תיירות נכנסת? צלילה בתיירות" / ynet |
|
לשכת מארגני תיירות נכנסת פונה במכתב בהול לראש הממשלה ולשר האוצר בעקבות הכוונה להטיל מע"מ על תיירות נכנסת במסגרת התוכנית הכלכלית |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
השר מוסיף וטוען כי ביטול הפטור יביא לירידה נוספת, בשיעור 12%, של 290 אלף תיירים, ובעקבותיה לאובדן של כ-11,600 מקומות עבודה בתיירות ובשירותים הנלווים. כל זה מלבד הנזקים למשק שהיו צפויים מהירידה בתיירות הנכנסת (בשיעור 20%) כתוצאה מהמיתון העולמי.
"הטלת המע"מ שתייקר את השירותים לתייר מחו"ל ב-16.5% מהווה סתירה פנימית בתכנית הכלכלית של הממשלה בתקציב הדו-שנתי, כשהיא עולה בנשימה אחת עם הכוונה המוצהרת להרחיב את התעסוקה ולהגדיל את הכנסות המשק כמנוף ליציאה מהמיתון", טוען מיסז'ניקוב. "הבלימה והתנופה שבכותרת התכנית מתחלפת בהטלת המע"מ בנסיגה ובלימה עתידית של פוטנציאל התיירות כמנוף לצמיחה מחודשת של המשק".
עוד מציין השר כי ביטול הפטור והתייקרות השירותים יגרמו בנוסף לנזק בלתי הפיך לתדמית של ישראל כאתר תיירות בינלאומי למשך שנים רבות. זאת בניגוד להשקעות בתמריצים לעידוד ענף התיירות של המדינות שנפגעו מהמשבר הכלכלי, כאחד המנופים ליציאה מהמיתון.
מיסז'ניקוב מפרט את הנחות היסוד עליהן מתבסס התחשיב הנ"ל: הטלת המע"מ תוריד את מספר התיירים מחו"ל מכ-2.4 מיליון ל-2.1 מיליון תיירים. ההוצאה הממוצעת של התייר היא 2,320 שקל על שירותי אכסון ורכב הפטורים היום ממע"מ ועוד 1,810 שקל על קניית מוצרים החייבים במע"מ.
הוספת המע"מ על השירותים, לאחר ניכוי הפטור שלא יבוטל בשטח אילת, תניב הכנסה של 486 מיליון שקל בשנה, זאת על בסיס התחזית של 2.4 מיליון תיירים לעומת זה – עלות ההפסדים הצפויים נאמדת ב-453 מיליון שקל בחישוב שנתי.
חישוב ההפסדים מתבסס על הנתונים הבאים: מספר התיירים שלא יבואו בגלל התייקרות השירותים הוא כאמור 290 אלף. על פי הממוצע הנ"ל של ההוצאות לתייר, תפסיד המדינה את המע"מ שהיו משלמים על המוצרים שאינם פטורים בסך של 87 מיליון שקל. הפסדים נוספים למשק ייגרמו כתוצאה מפיטוריהם של 11,600 העובדים בגלל אובדן התיירים.
מדובר כאן בתשלום דמי אבטלה במשך 6 חודשים (בסך 3,650 שקל למובטל) שיעלו כ-254 מיליון שקל; באובדן ההכנסות ממס הכנסה של המפוטרים (כ-300 שקל על שכר ממוצע של כ-5,000 שקל לעובד) בסך של 42 מיליון שקל, ומדמי הביטוח הלאומי שנגבו מהם בטרם פוטרו בסך כ-70 מיליון שקל.
אם מנכים את העלות הכוללת של ההפסדים (453 מיליון שקל) מההכנסה שהאוצר מקווה לקבל מביטול הפטור (486 מיליון שקל) מקבלים את ההכנסה השנתית נטו בסך 34 מיליון שקל בלבד.
"ומלבד כל זה קיים האומדן של הפסד התמ"ג בסך 2.6 מיליארד שקל כתוצאה מאובדן 11,600 מקומות עבודה", מסכם שר התיירות את טיעוניו בערר. "בהחלט הון תועפות לעומת הכסף הקטן של ההכנסה המיידית הצפויה לקופת המדינה. מחיר יקר שלא הובא לידיעת הממשלה לפני שהחליטה לקבל את הצעת האוצר לבטל את הפטור".
