ללא גבולות: מכשיר הפלא שמסייע למשותקי מוחין
אלדר יוספוב (22) סובל משיתוק מוחין ואינו מסוגל לדבר . בזכות מכשיר הפלט הקולי, שמתרגם מילים שמוקלדות על המחשב לקול, הוא מצליח לתקשר עם הסביבה ואפילו ללמוד באוניברסיטה ולעשות סרטים
הוא סובל משיתוק מוחין, אינו מסוגל לדבר, מתקשה מאוד להזיז את ידיו וכתוצאה מכך גם כמעט שאינו מסוגל לתקשר בכוחות עצמו עם הסובבים אותו. ולמרות כל זאת, אלדר יוספוב (22) הוא תלמיד מן המניין בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שסיים לאחרונה לעשות סרט קצר בשם "אהבה על גלגלים."
"מבחינתי העובדה שהגעתי לאוניברסיטה היא הישג גדול," אומר יוספוב, שנכותו מתבטאת רק בקשיים מוטוריים. "במשך תקופה ארוכה נלחמתי מול משרד החינוך כדי לקבל תעודת בגרות מלאה ולהגיע לאוניברסיטה. בשבועות הראשונים של הלימודים הסתובבתי בקמפוס והייתי כל כך גאה בעצמי."
"חיי באוקראינה לימדו אותי שרק דרך לימודים אוכל להשתלב בקהילה". אלדר יוספוב (צילום: עמית מגל)
בזכות ההשכלה
יוספוב אובחן כסובל משיתוק מוחין בגיל שנתיים, לאחר שהוריו הבחינו שאינו מתפתח כראוי. מאחר שהתגורר באוקראינה, שבה אין מוסדות חינוך לנכים, מסלול חייו לא היה אמור לכלול השכלה גבוהה.
"עד גיל ,12 אז עליתי עם משפחתי לישראל, לא ביקרתי בשום מוסד חינוכי ופשוט ישבתי בבית," הוא מספר. "כשהגעתי לארץ הלכתי לבית ספר און לנכים, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה התאפשר לי ללמוד. זו הייתה חוויה מדהימה, ואת כל ההישגים שהגעתי אליהם היום אני זוקף לזכות הלימודים שם. עד היום הצוות החינוכי שלהם שומר איתי על קשר ומעודד אותי."
אחרי שמונה שנים באון עבר יוספוב לבית הספר מרום לתלמידים בעלי לקויות למידה, שם קיווה להוציא תעודת בגרות. "הייתי הנכה היחיד שם, ולמרות שיש לי בעיה בדיבור יצרתי קשרים חברתיים, בעיקר משום שעזרתי לאחרים בלימודים. אחרי שנתיים שם השלמתי בגרות מלאה.
"חיי העכורים באוקראינה לימדו אותי שרק דרך לימודים אוכל להשתלב בקהילה, ושאין לי שום סיכוי להצליח בחיים בלי לימודים. הרי הגוף שלי הוא לא של בראד פיט או מייק טייסון, והמוח שלי הוא הדבר היחיד שיש לי להציג."
עם התובנות האלה פנה יוספוב להגשים את החלום הבא – לימודים באוניברסיטה. "מה שהשפיע על ההחלטה שלי ללכת לאוניברסיטה היה, בין השאר, ההבנה שבארץ לנכה בעל תעודה אקדמית יש יותר סיכוי למצוא עבודה מאשר לנכה שאין לו תעודה כזו," הוא מסביר. עד מהרה הפך יוספוב לסטודנט הראשון בארץ שמשתמש במכשיר פלט קולי – מחשב מיוחד שעוזר לו לדבר באמצעות תרגום המילים הכתובות לקול.
בכל שנות לימודיו בבית הספר נהג יוספוב להשתמש בלוח א-'ב' שעליו רשומות כל האותיות, ובעזרתו איית את המילים שביקש לומר. מדובר בכלי מיושן שהופך את הדיבור למשימה איטית ומפרכת. כשהגיע לאוניברסיטה החליט יוספוב להתקדם לטכנולוגיה חדשנית יותר שתקל עליו את התקשורת עם הסביבה.
יוספוב הופנה למרכז הפלט הקולי של עמותת עזר מציון, שם התאימו לו מכשיר פלט קולי. מדובר במכשיר דמוי מחשב עם מקלדת, המאפשר למשתמש להקליד את המילים שהוא רוצה לומר, ובסיום המשפט הוא לוחץ על כפתור שמתרגם את המילים לקול ומשמיע אותן. הודות לטכנולוגיה מתקדמת הקול לא נשמע מתכתי וקר, אלא דומה מאוד לקול אנושי.
"העובדה שיש לי את המכשיר הזה הופכת את הכל להרבה יותר פשוט," הוא אומר. "כשאני משתמש בלוח הא-'ב' אני צריך שמישהו – בדרך כלל המרצה או אחד הסטודנטים – ייגש אליי ויקרא את מה שאני רוצה לומר. עם מכשיר הפלט הקולי זה כאילו אני מדבר ואני לא צריך מישהו שיתווך."
עכשיו, אחרי שהתרגל למכשיר, יוספוב מקווה לשדרג אותו לדגם משוכלל יותר – מחשב עם תוכנת .Writelighter מדובר בתוכנה חדשנית שמתרגמת את המילים לקול על פי ההקשר, ולא רק באופן מילולי. השדרוג אמור לפתור את אחת הבעיות העיקריות שמקשות על יוספוב, שכן המכשיר הנוכחי אינו יודע לזהות את משמעות המילים, ועל כן משמיע בצורה דומה מילים שנכתבות באופן זהה אך משמעותן שונה. התוצאה היא לעיתים משפטים לא מובנים או חסרי פשר.
"כשתהיה לי התוכנה הזו אוכל לתקשר הרבה יותר בקלות באוניברסיטה," אומר יוספוב. "זו תוכנה שהרבה יותר קל לתפעל, אך כרגע היא קיימת רק באנגלית. העלות של ההמרה שלה לעברית נאמדת ביותר מ20- אלף שקל, וכרגע עוד לא נמצא לכך מימון, אבל אני מקווה שזה יקרה בקרוב."
תקווה לאהבה
יוספוב, כאמור, לומד קולנוע. מבחינתו הסרטים הם הדרך הטובה ביותר לדבר ולהביע את דעותיו ותחושותיו. "אני מאוד אוהב לכתוב, ובמשך השנים כתבתי סיפורים למגירה," הוא אומר. "תמיד חשבתי מה אוכל לעשות עם הכתיבה שלי, ומאוד התלבטתי בין ספרות לתסריטאות. בסוף החלטתי ללמוד תסריטאות, כי קולנוע זו עבודת צוות ובספרות אתה עובד לבד, ואני לא סובל להיות לבד. סיבה נוספת היא שלצערי לקולנוע יש כיום יותר השפעה מאשר לספרות, ואני רוצה להשפיע על החברה."
באופן מאוד לא מקרי, הסרטים של יוספוב עוסקים בשכבות החלשות בחברה. "זה נושא שמאוד קרוב אליי," הוא אומר. "כתבתי על הומלסים, על ילדים ועל נכים. אני מאמין שגם התסריטים שאכתוב בעתיד יעסקו בנושאים האלה, שהקולנוע הישראלי מתעלם מהם.
"תעשיית הקולנוע בארץ לא עשתה מעולם סרט על נכים. אולי מפחדים לעסוק בנושא כדי לא לפגוע בנו, אבל אני חושב שזה נושא שחשוב מאוד לעסוק בו. בתסריטים שלי אני מציג באור חדש את הנכים. אני חושב שאם אנסה לכתוב תסריטים על נושאים שלא קשורים אליי, לא אצליח. אני צריך לכתוב על מה שאני מבין ומכיר, ונכות היא נושא שאני מכיר מקרוב."
הסרט "אהבה על גלגלים" שיצר יוספוב מתאר פגישה בין שני נכים המרותקים לכיסאות גלגלים, שנערכת בנוכחות המטפלים שלהם. הנכים, גבר ואישה, לא מחליפים ביניהם מילה, אך הסרט מתאר את החלום שעובר להם בראש, שבו שניהם בריאים לחלוטין ומקיימים מערכת יחסים זוגית ומאושרת. "הסרט עוסק באהבה שקיימת למרות כל המחסומים והמוגבלויות," מסביר יוספוב. "אפשר לאהוב ולהתאהב גם כשאתה בכיסא גלגלים וקשה לך לדבר. אהבה היא הנפש, הרגש.
"אחד החלומות שלי הוא שהתסריט של "אהבה על גלגלים" יופק, הנכים בארץ יראו אותו, וזה ייתן להם תקווה להמשיך לחיות ולקוות לאהבה. אני חולם שהסרט יוקרן בכנס 'אייזק' של העמותה לתקשורת חליפית, ואני אשמח אם מישהו יעזור לי בכך."
לפנייה לכתב/ת 
