הוא נחשק, הוא לגמרי בלתי מושג - והוא שלה

"ארי פולמן כובש אותי", אמרה צביה, רווקה המגישה בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה, כשדיברתי איתה על הסרט "ואלס עם באשיר". היא הוסיפה, עם זאת: "אבל אני לא מוצאת את עצמי מפנטזת עליו". לא יכולתי שלא להוביל את הדברים לשיחה הבאה:

-איך היית מגדירה את עצמך ביחס לגברים, ריאלית או פנטזיונרית?

"ריאלית. אני מאמינה שחייבת להיות התאמה כלשהי. לבחורה בת 35 שנראית סביר אין שום טעם להתחיל עם חתיך הורס בן 25. למיכל אמדורסקי יש טעם (שמעתי שהיא יוצאת עכשיו עם בחור צעיר), אבל אצלה זה בסדר. היא הרי פצצה וגם מפורסמת. מובן שיש גורמים שונים, כמו כסף ומעמד. לגמד שמן ומכוער שהוא במקרה גם עשיר כקורח יש סיכוי עם דוגמנית".

-על איזו רמת התאמה באחוזים את מדברת?

"הייתי אומרת - מינימום 80%. זה אומר שאנחנו יפים באותה מידה, חכמים באותה מידה ועשירים באותה מידה. נראה לי שאלה הם שלושת הקריטריונים הרלוונטיים שאומרים שאנחנו מאותה ליגה".

-את לא מפנטזת על גברים מושכים שרמת ההתאמה ביניכם היא באחוזים נמוכים?

"אני יכולה לפנטז עליהם, אבל אלו פנטזיות שאין לי שום כוונה להגשימן. יש את הפנטזיות, ויש את המציאות. פנטזיות לא אמורות להתגשם. נראה לי שאצלי לפחות, יש הפרדה בין חלומות (כמו לקבל מענק מחקר יוקרתי) לבין פנטזיות (רופא שיניים...). חלומות יכולים להתגשם (בסבירות נמוכה), פנטזיות לא רלוונטיות למציאות. כך יש להבין את המשפט המפורסם של מרטין לותר קינג – 'יש לי חלום'. אילו הוא היה אומר 'יש לי פנטזיה' הוא היה נשמע מנותק מהמציאות. מבחינתי, אפשר לפנטז חופשי. לחלום עלול להוביל לאכזבות".

פנטזיה על רופא שיניים

"הוא פנטזיה כי אני לא באמת רוצה שיקרה איתו משהו, מעבר לפלרטוטים בביקור עצמו. אבל אולי בעצם הוא לא דוגמה טובה לפנטזיה".

-מה כן דוגמה טובה? פנטזיה על כוכב קולנוע?

"למען האמת, אני לא מפנטזת על אנשים מפורסמים. ממש לא קורה אצלי. זאת אומרת, זה לא שאין מפורסמים שהם מושכים, אבל זה כל כך הזוי שזה לא מדבר אלי. זה כמעט כמו לפנטז על דמות מצוירת".

-הפילוסוף האמריקני אלן ווייט כתב שלדמיין משהו זה לחשוב על אותו משהו כאפשרי במציאות, בלי קשר לסיכוי שלו להתממש. פנטזיה ארוטית על מפורסמים היא תמונה אפשרית במציאות, למרות הסיכוי האפסי שלה להתממש. ניתן תמיד לפנטז פגישה אקראית בחנות. פגישה כזו בהחלט ריאלית.

"סופרמן המצויר והאמיתי (כריסטופר ריב) הם אותו דבר מבחינתי. ריב היה חתיך הורס, אבל גם בעודו בחיים לא היה סיכוי שהייתי מפנטזת עליו. זה מזכיר לי את הביטוי 'אתה חי בסרט'. כנראה רק מי שחי בסרט יכול לפנטז על כוכבי קולנוע. אני חיה במציאות נטולת כוכבי קולנוע".

הפנטזיות שלה מוגבלות למצבים חסרי סיכוי, אבל גם אז לא קורה שהיא מפנטזת על גברים שהסיכוי שלה אצלם הוא אפסי. אפס ריאליות שווה אצלה לאפס דמיון. מה זה אומר על הדמיון, אם בכלל?

לחשוב על מצבים בלתי אפשריים כעל אפשריים

פנטזיה אינה מתארת בהכרח מצבים אפשריים במציאות, אלא מצבים שניתן לחשוב עליהם כעל אפשריים במציאות. יש הבדל. הדמיון מסוגל לחשוב על מצבים בלתי אפשריים במציאות כעל מצבים אפשריים. הגישה הזו דורשת הסבר.

נתייחס, למשל, לסרט "הוק" של סטיבן שפילברג, המספר על התבגרותו של פיטר פן. פיטר פן היה לאיש עסקים מצליח ששכח את עברו. קפטן הוק, יריבו מימי הילדות, חטף את שני ילדיו, וטינקרבל, פיה טובה, ידידת ילדוּת, מגיעה לביתו של פיטר המבוגר במטרה לעזור לו לשחרר את ילדיו. פיטר, ששכח את עברו, חשב שהוא משתגע בראותו את דמותה הזערורית והבלתי מתקבלת על הדעת של טינקרבל. הצופים בסרט, לעומתו, חושבים שאם דעתו של פיטר השתבשה עליו, הרי הסיבה לכך היא דווקא משום שהוא אינו מסוגל לזכור דמויות כמו קפטן הוק, פייה טובה מעופפת באוויר וילדים שאינם מתבגרים לעולם. הסרט עשוי כך שהוא גורם לצופיו לחשוב שכל העובדות חסרות השחר האלו הן דווקא אפשריות ומתקבלות על הדעת.

כך גם לגבי ספרים. "סופר עשיר בדמיון הוא… מי שחושב על אפשרויות שלא נחשבו" והוא גורם לקוראיו "לחשוב כמוהו על אותן אפשרויות", כותב אלן ווייט. כתיבה טובה ועשירה בפרטים, עלילה בעלת הגיון פנימי משלה, לשון ציורית וכיוצא באלה כלים ספרותיים, מסוגלים לגרום לקוראים לחשוב, במהלך הקריאה, על סיפור בדוי כעל אפשרות ריאלית.

פנטזיה היא לא בדיקה מדעית של העובדות. אין בה הליך מסודר של איסוף נתונים, ניתוחם והסקת מסקנות. היא מדלגת מעל כל אלה, ועדיין היא דבקה במציאות בדרך משלה..

לפנטז על התעשרות מהגרלה של מפעל הפיס, זה לחשוב שההתעשרות הזאת אפשרית במציאות. הסיכוי הריאלי לכך הוא אפסי כמעט, אבל העובדה שקניתי כרטיס, או שאני חושב על זה שאקנה כרטיס, מאפשרת לי לחשוב שהזכייה היא אפשרית.