תנו לו צ'אנס

ערכו בעצמם סקר רחוב אקראי ובלתי מחייב וככל הנראה שתגיעו גם אתם לאותן המסקנות: עיקר הציפייה, הכעס והאכזבה שלנו בנושא הסביבתי הם מהמדיניות הממשלתית הרופסת כנגד המזהמים, ומהתעלמות המתמשכת של המדינה מנושאים סביבתיים.

נכון, כל אחת ואחד מאיתנו צריכים לקחת אחריות ויכולים להוביל את השינוי, אבל למדינה יש בכל זאת תפקיד מפתח בטיפול בנושא, בחקיקה ובאכיפה. 

במשך שנים נתנו לנו הממשלה והמשרד להגנת הסביבה לא מעט סיבות להתלונן. במשך תקופה ארוכה התנגד המשרד לחוקים סביבתיים רבים, לא השכיל להתקדם עם העולם ולהציב יעדים סביבתיים לאומיים, התקשה לייעל את האכיפה ולשתף פעולה עם הארגונים הירוקים. הממשלה גם היא בעיקר הציגה מראית עין ירוקה.

אך נדמה שהשבועות האחרונים נושאים בשורה לשחר סביבתי חדש, ושמאז שנכנס גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה, המשרד מתחיל להתעורר לחיים. גם אם קצת מוקדם מדי לברך ולשבח, ואפילו שעוד לא עברו מאה ימים לכינון הממשלה החדשה, נדמה שצריך לומר כבר עתה מילה טובה.

זה מתבטא בעיקר בדחיפה של ארדן לחיבור בין משרדי הממשלה השונים לטובת העניין, כמו הקמת ועדת השרים לנושא שינוי האקלים, או התוספות הסביבתיות שהכניס לרפורמה המתוכננת במנהל מקרקעי ישראל.

זה לא שברגע אחד שינתה הממשלה את צבעה, אבל ארדן לפחות אינו חושש להציב בפניה מראה ולהתעמת עימה כאשר פעולותיה אינן עולות בקנה אחד עם סדר יום סביבתי. כך היה למשל כשדרש לא לאשר את הפעלת נתב"ג בלילה, כפי שהוצע בחוק ההסדרים; או כשהצביע - בניגוד לעמדת עמיתיו השרים ורשות המים - בעד חוק החסכמים (שהיה בין יוזמיו).

ארדן גם לא חשש ללכת נגד הזרם כשקרא לבחון את ההשלכות הסביבתיות של מתקני ההתפלה המתוכננים, וקרא לחקלאים לייעל את השימוש במים ביצוא החקלאי. 

הוא לא עסוק רק בדיבורים: בימים הקצרים מאז התמנה שלל המשרד היתר הזרמת שפכים ממפעל שמנים מזהם בעכו, התריע בפני קק"ל על פסולת מסוכנת ואיים לפתוח בהליכים נגד מנהל מקרקעי ישראל - כלומר המדינה עצמה - בנוגע לאתר פסולת נטוש ומזהם. 

הוא גם פתח דלת שהייתה סגורה עד כה לארגוני הסביבה. הוא מרבה לדבר על רצונו בשותפות דרך עימם, ובין היתר מינה את עו"ד אלונה שפר קארו, שהייתה יושבת הראש של "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, לראש המטה שלו.

צריך להיות זהירים ולהמתין להוכחות בשטח - ולא רק לדיבורים - אבל הרשו לי להביע אופטימיות ירוקה ולתת לו רוח גבית דווקא היום - ביום בו מציינת הכנסת את יום הסביבה - כדי שהדרך הנסללת תוביל לשינוי המיוחל.