מפעלים קיבלו מענקים מהמדינה - והורשעו בזיהום
מכוח חוק נתנה המדינה למפעלי תעשייה מענקים של עשרות מיליוני דולרים, לרבות כספים לטובת שיפור איכות הסביבה. לאחר שלקחו את הכסף, הורשעו אותם מפעלים בזיהום הסביבה
בדיון נמתחה ביקורת קשה על משרד התמ"ת, שנמנע עד כה מיישום חוק שאמור לחסום מתן הטבות כלכליות ומענקים למפעלים שלא עמדו בתנאים של שמירה על איכות הסביבה. התיקונים לחוק עידוד ההשקעות בעניין זה תוקנו כבר לפני שלוש וחצי שנים, אך אינם מיושמים בגלל שמשרד התמ"ת לא התקין את התקנות המתאימות לביצועם - למרות שהיה מחוייב לעשות כן.
אוהד אורנשטיין, ראש מנהל הכימיה והסביבה במשרד התמ"ת, מסר לוועדה נתונים על מפעלים שקיבלו מענקים בשנים 2003-2004 ובמקביל הורשעו בעבירות סביבתיות. הוא ציין כי מתוך 22 המפעלים שהורשעו 13 קיבלו את המענקים. בין המפעלים היו מפעל הזכוכית פניציה, מנועי בית שמש, עוף הגליל, מפעל הצמיגים אליאנס, תרכובות ברום, בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים ומפעל מכתשים לחומרי הדברה.
מפעל הברום לדוגמא קיבל מענק של 80 מיליון דולר, שמתוכם שבעה מיליון הוקדשו להשקעות בנושאי סביבה. מכתשים קיבל מענק בסך 34 מיליון דולר שמתוכם עשרה מיליון יועדו לנושאי סביבה. חיפה כימיקלים קיבל מענק בסך 6.6 מיליון דולר שמתוכם 620 אלף נועדו להשקעות סביבתיות.
אורנשטיין ציין שבאופן כללי 7 עד 30 אחוז מההשקעות מיועדות למניעת זיהום הסביבה, והמפעלים אכן משקיעים את הכסף בהוצאה שוטפת או בהשקעות חד פעמיות. עם זאת הוא ציין את העובדה שהמפעלים "זכו לעידוד משרד התמ"ת גם אם הורשעו בעבירות סביבתיות".
יושב ראש הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הורה למחלקה המשפטית של הכנסת לבדוק אלו צעדים יכולה הכנסת לנקוט נגד משרד התמ"ת שלא מקיים חוק שהתקבל בבית. הוא הודיע שהוועדה לא תרפה מהנושא וקרא לשר התמ"ת הנוכחי (בנימין בן אליעזר) להתקין את התקנות בהקדם. "הוועדה לא תרפה מהנושא עד שהמשרד יציית לחוק", אמר גפני בסיכום הדיון.