שתף קטע נבחר

נתניהו, דבר בכנות

כמתיישבי יש"ע שיתפנו פעולה עם הישראבלוף, גם משום שנהנינו "לעבוד" על הגויים. אך כשרה"מ נדרש לכנוּת, עליו להבהיר: העמדה ביחס להתיישבות מעוגנת בצו ההיסטוריה

במערכון של הגשש החיוור, כשהגיע ברוך לבנק וביקש להתקבל לעבודה כשליח, התנהל משא ומתן ממושך עם מנהל הסניף עד שברוך הבין ואמר: "הכל זה כאילו, יענו ישראבלוף". הגששים איבחנו את הבעיה הישראלית הזו כבר ב-1974. עם זאת, יש הבדל בין מערכת ביורוקרטית מטופשת שבה האזרח "עובד" על מס הכנסה, לבין יחסים בין מדינות או אפילו למצער ביחסים בין ראשי השלטון לבין בוחריהם.

 

בדבריו לפני מספר שבועות אמר נשיא ארה"ב: "ידידים טובים צריכים לנהוג בכנות זה עם זה, ולצערי היו תקופות בהן לא שררה כנות מספיקה במערכת היחסים בין שתי המדינות". לפיכך, גם אני קורא לנתניהו לומר את האמת. גם לאובמה וגם לבוחריו בישראל, שדחו ברבבותיהם את פתרון "שתי המדינות". נודה על האמת, לפחות בדבר הזה אובמה צודק. שנים רבות שלט הישראבלוף ביחסים עם האמריקנים.

 

עוד בממשלת רבין הראשונה הוקמה עפרה באמצעות מחנה העבודה של הר בעל חצור. גרעין אלון מורה שהתפנה מסבסטיה התיישב במחנה הצבאי קדום והצבא דאג לתעסוקתו. חודשיים אחרי עלייתו לשלטון של מנחם בגין ב-1977, בפגישתו הראשונה עם הנשיא קרטר בבית הלבן, שמע בגין שהעמדה האמריקנית "המסורתית" היא שההתנחלויות אינן חוקיות, והן מכשול לשלום. בגין ענה לו ש"המסורת האמריקנית הזו היא בת 10 שנים (מאז 1967), ואילו עמדת העם היהודי ביחס להתיישבות בארץ ישראל היא בת 3000 שנה", ומעוגנת בצו ההיסטוריה.

 

אבל גם בגין, תחת הלחץ האמריקני, אמר למתיישבי גוש אמונים בספטמבר אותה שנה: "תעלו באופן פרטיזני ותתארגנו בשטח, לאחר מעשה יהיה לי קל לומר 'ניצחוני בני', כי לא יעלה על הדעת שאני, מנחם בגין, אוריד מתיישבים מאדמת ארץ ישראל". אולם הלחץ האמריקני התגבר, ולקראת עליית היישובים דרש בגין שלא יעלו משפחות אלא רק גברים שיחוייבו ללבוש מדים וישוכנו במחנות צבאיים.

 

אנחנו מתיישבי יש"ע, שיתפנו פעולה עם הישראבלוף למרות חוסר הנחת, גם משום שנהנינו מכך ש"עובדים" על הגויים. התמקדנו בבנייה ובעשייה, והתברכנו בשיתוף הפעולה עם ממשלות ישראל, שבדרך כלל הבינו את חשיבותה של ההתיישבות וקידמה אותה.

 

אלוף מהלכי הישראבלוף האלו היה כמובן, אריק שרון. כשממשלת ישראל התחייבה לאמריקנים שלא תקים יישובים חדשים, אבל דחפה להמשך פיתוח ההתיישבות, החלו לקום טלמון ב' וג' ויישובים אחרים הוכפלו בדרך דומה. כאשר היה קושי גם בכך, החל מהלך נרחב של הקמת המאחזים, בניצוחו של שרון, שקרא לנו בהיותו שר חוץ בממשלת נתניהו הראשונה: "רוצו לתפוס את הגבעות".

 

עכשיו, כאשר המשימה העיקרית של לווייני הריגול האמריקנים היא לאתר את השכן שלי שבונה מחסן ליד הבית. ועוד לפני שהלוויינים מאתרים היכן מעשירים אורניום באיראן, הם בולשים איפה סגרו מרפסת בקרני שומרון, אי אפשר יותר להסתיר ו"לעבוד" עליהם.

 

הגיע הזמן לדבר בכנות, במיוחד כשגם מקרב אחינו קמו מרגלים ומלשינים הממומנים היטב, שכל תפקידם לבדוק ולהודיע לאמריקנים היכן חופרים יסודות בעפרה.

 

אני קורא לנתניהו שעומד לשאת נאום מדיני חשוב, להשיב לאובמה באותה מטבע ולדבר בכנות. לומר את האמת. להתחיל בדיוק בדבריו של מנחם בגין לקרטר: "עמדת העם היהודי ביחס להתיישבות בארץ ישראל היא בת 3000 שנה והיא מעוגנת בצו ההיסטוריה". העלייה לארץ ישראל וההתיישבות בה הן הצו העליון של העם היהודי השב לארצו. העם הזה התגעגע לירושלים לחברון ולשילה ושוב לא יעזוב אותן.

 

כדברים האלו יאמר נתניהו גם לאזרחי ישראל שבחרו בו לבצע מדיניות שונה ממדיניות השמאל. גם לאמנה בין נבחרים לבוחרים יש ערך עליון בדמוקרטיה.

 

כאשר ידידים אומרים אמת, גם כשהיא לא נעימה וגם כאשר יש מחלוקת, ואינם מסתתרים מאחרי ישראבלוף, הם מתחילים לכבד אחד את השני, ואז ניתן למצוא פתרונות לבעיה הפלסטינית, שלא על חשבון זכותו העליונה של העם היהודי לצדק.

 

עדי מינץ, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים