"אני לא יכולה לסבול את האיכס שלי!" שאגה
יש לי חברה טובה שקוראת לגרוש שלה "אקזיט", שילוב משעשע בין ה-X לבין העובדה שהוא יצא מחייה. חברה אחרת, שבזמן נישואיה הייתה קוראת לאיש שלה "בעלול", אימצה עם שינוי הסטטוס את הוורסיה המרוקאית לשד לילה, הוסיפה אות בסוף המילה, וקוראת לו "בעלולו". גורם האיקס
"אני לא יכולה לסבול את האיכס שלי!" שאגה בעודה מרימה את המפתחות שעפו מידייה.
"את מי?" שאלתי.
"את האיכס שלי! הוא הביא לי את הילדה הביתה באמצע הלילה עם חום, כי הוא היה עייף מכדי להתמודד עם זה. האיכס שלי משגע אותי!"
יש לי חברה טובה שקוראת לגרוש שלה "אקזיט", שילוב משעשע בין ה-X לבין העובדה שהוא יצא מחייה.
חברה אחרת, שבזמן נישואיה הייתה קוראת לאיש שלה "בעלול", אימצה עם שינוי הסטטוס את הוורסיה המרוקאית לשד לילה, הוסיפה אות בסוף המילה, וקוראת לו "בעלולו".
"כל הכלבים עזבו את הבית ביחד"
חברה נוספת קוראת לגרוש שלה "הכלב", אבל היא קראה לו כך גם כשהם היו נשואים, בגלל שהצליח לשכנע אותה להכניס הביתה כלב. אפילו שניים. מספר שנים מאוחר יותר, כשאותו כינוי חיבה הפך פחות חיבתי, הודיעה לנו ביום בהיר אחד שהם החליטו להתגרש ושהכלב עבר לדירה במרכז העיר, או, כלשונה, "כל הכלבים עזבו את הבית ביחד".
שמעתי שמות כינוי רבים ומגוונים לאהובים לשעבר, חלקם הולמים יותר וחלקם פחות. אבל זאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי כינוי כל כך מבזה כמו "איכס". מלבד העובדה שזה מפגין חוסר ריספקט גמור לאדם שפעם היה מספיק טוב כדי להישבע לו אמונים, זה מפגין חוסר כבוד לילדים שלה, שהוא במקרה גם אבא שלהם. מיותר לציין שהרבה נקודות אצלי זה לא הרוויח לה, ושהתדמית המתוקתקת הפכה במהירות למצו`קמקת.
אחר הצהריים הגיע ה-X שלי לקחת את הילדים לאכול גלידה. "איזה גלידה נאכל?" שמעתי אותו שואל אותם בדרך למעלית.
"אני אוכלת תות!" הצהירה הבת שלי.
"ואני אוכל אותך!" ענה לה.
"לא! אני אוכלת אותך!" השיבה. וככה זה המשיך כמו פינג פונג, עד שהקולות שלהם נעלמו מטווח השמיעה שלי.
אהבה אליו כבר אין לי, וגם מעט מאוד הערכה. לפעמים אני מסוגלת להישבע שאילו היו נועלים אותנו שבוע ימים בתוך חדר מאובזר בכל טוב, היינו מתים מדממה. אבל גם כשאני נזכרת ברגעי ג`ננה מטורפים שהביאו אותי עד הקצה, אני לא יכולה לדמיין את עצמי קוראת לו "איכס".
וזה רק מחזק אצלי שתי טענות שהיו לי מאז ומתמיד: ראשית, גם אם הוא האקזיט, שמסוגל להידמות לבעלולו, שלא לדבר על יכולת פנומנלית להתנהג כמו כלב, בשביל הילדים שלי הוא הקצפת על הגלידה.
ושנית - לא אומרים איכס על אוכל!
לפנייה לכתב/ת 
