ראיתם פעם משפחה עם 2.76 ילדים?
אם נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין משך ההנקה לבין האינטליגנציה של התינוק בבגרותו - מה זה אומר בעצם? הפסיכולוג גיל ונטורה מסביר לכם ההורים כמה דברים על סטטיסטיקה ושטויות מדעיות
סטטיסטיקה היא תופעה סטטיסטית מעניינת. 68% מאיתנו מפנים תשומת לב מיוחדת לנתונים סטטיסטיים. 73.6% מאיתנו הם פריקים של טריויה. אבל, מספרים אלו מתגמדים לעומת הנתון הבא: כ-81% מאיתנו, כולל הורים, שוגים לא אחת בפירוש של נתונים סטטיסטיים ומייחסים להם משמעויות שאין בהם (כולל סטיית תקן של 3.5% לכל כיוון).
הבעיה היא, שלסטטיסטיקה יש ריח מדעי חריף שמהלך קסמים על הורים צעירים. די לכתבה סתמית בנושא גידול עוללים שתתהדר במשפט מז'אנר "נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין משך ההנקה של הזאטוט בילדותו, וציון ה-IQ שלו בבגרותו", וכבר אנו משליכים עליה איצטלה מדעית לא לה, מעלים אותה לדרגת אורים ותומים, ושועטים לעבר בן או בת הזוג כשיד אחת אוחזת בעיתון הפתוח והשניה מכה על הכתבה באצבע צרידה: "ראית? ראית? אמרתי לך שצריך היה לגמול אותו רק בגיל 9?"
אגב, המשפט ההזוי אודות הקשר בין אורך ההנקה ומנת המשכל אינו כ"כ הזוי. אכן מדובר בקשר סטטיסטי מבוסס. אבל כאן בדיוק הזמן לעצור ולשאול שאלת תם: מה זה בדיוק קשר סטטיסטי מבוסס? הורים טרודים ינסחו שאלה הרבה יותר ישירה: "האם זה אומר שהחלב בציצי גורם לילד להיות אינטליגנטי יותר? האם הארכה של תקופת ההידבקות לפיטמה תוכל להעלות את מחמל נפשי מעלה מעלה בסולם האינטליגנציה?"
אז זהו, שלא. ממש לא.
סליחה על הנימה האקדמית, אבל להורה צעיר וחרד חשוב מאוד להפנים את ההבדל המהותי בין קשר סיבתי וקשר סטטיסטי (או "סתם" קשר). קשר סיבתי בין שני דברים בעולם, משמעותו שהראשון גרם לשני (ולכן, מן הסתם, הראשון הופיע בעולם לפני השני). כך לדוגמה, תינוק שלא מקבל מזון בין השעות 12:00-16:00 ומפגין בכי תמרורים מבית מדרשו של עופר לוי בשעה 16:15 הוא דוגמה טובה לקשר סיבתי: החסך במזון מעורר תחושת רעב ומצוקה שמתבטאת בבכי.
קשר סטטיסטי הוא סיפור אחר לגמרי. קשר סטטיסטי בין שתי תופעות פשוט אומר שאותן שתי תופעות "הולכות ביחד", מתרחשות באופן קבוע זו לצד זו, או כמו שקורה בהרבה מקרים – שתיהן מושפעות מגורם שלישי סמוי.
שטויות "מדעיות"
אם נחזור לדוגמת הציצי וה-IQ, הגורם החסר במשוואה הזו, שהוא כנראה הגורם הסיבתי המשמעותי, הינו המעמד הכלכלי. מעמד כלכלי איתן מאפשר בד"כ תקופת הנקה ארוכה יותר (בגלל שיש פחות לחץ מיידי לשוב לעבודה), ובאותה נשימה, מעמד כלכלי איתן מעניק אפשרויות חינוכיות שלאורך זמן מיטיבות במידה מסוימת (לא מאוד גדולה, אגב) עם הרמה האינטלקטואלית של הילדון. מה שכן ברור הוא שלמרות הקשר הסטטיסטי – לאורך תקופת ההנקה אין שום השפעה סיבתית ישירה על ציון המשכל!
בכלל, השטויות ה"יענו" מדעיות על טיב האינטליגנציה של הפספוס מרקיעות שחקים. נעוצה בזכרוני דוגמא אווילית במיוחד, הלקוחה היישר מעולמן של הקלטות הנוכחיות. שנים רבות מאביסים הורים במיתוס התועלת שבחשיפה למוזיקה קלאסית. אמריקאיות מעודנות פונות בנועם לשון מעל המסך לאמא ולאבא הצעירים: "הזינו את ילדכם במוצרט, השקו אותו בבאך ונגבו לו את התחת עם מאהלר. או אז יפרח האוצר ויתן דרור לפוטנציאל השכלי שלו, ילמד קריאה ושפות תיכנות לרוב, ונאמר אמן".
וגם כאן זועק השימוש לרעה בנתונים סטטיסטיים. באחת הקלטות פנתה אמריקאית כחולת עין אל ההורים ותאמר: "נמצא שפעוטות הראו עליה משמעותית בציוני האינטליגנציה המרחבית שלהם אחרי שמונה חודשים בלבד של לימודי פסנתר. לה-לה-לה".
הנתון הזה, אגב, נכון לגמרי, ובכל זאת, יש כאן מופת של זריית חול בעיני המשפחה האוהבת. כל סטודנט מתחיל בכל קורס בסיסי בחשיבה מדעית לסוגיה, יטיח בכם את השאלה המתבקשת: בהשוואה למי? בהשוואה למי? (חזרה לשם הדגשה. גם זה טריק אמריקאי. ג.ו.).
יש פרסים בסוף
בניסוח מדעי יבש, נאמר שאי אפשר להסיק גורנישט על קבוצת הניסוי אם לא משווים אותה לקבוצת הביקורת. בשפה קצת פחות פלצנית – האם מישהו טרח להשוות את אותם תלמידי פסנתר זכים לקבוצת השוואה של סתם זאטוטים שסתם חירבו את הבית ואכלו במבה במשך שמונה חודשים?
בוודאי שלא, שכן לו היתה מתבצעת השוואה כזו, היו המשווקים נבוכים לגלות ששתי הקבוצות הקפיצו את האינטליגנציה המרחבית שלהם במידה שווה. מדוע? כיוון שהגורם לעליה באינטליגנציה המרחבית הינו הבשלה טבעית של המוח שמונחית בעיקר ע"י גורמים גנטיים. גם אם תחשוף את ילדך הקטנטן למרתון סרטי אבי-ביטר למשך עשרה חודשים, גם אז צפויה האינטליגנציה המרחבית שלו לעלות, או במונחי הרס"ר שלי מהטירונות: "לא קם המניאק שיעצור את הDNA!"
הנתונים המפתים האלה נשתלים במיומנות מעל שטחי פירסום שונים, בסיטואציות שונות, ואנחנו, הורים מוטרדים של ארץ הקודש, כל כך צמאים למידע, להכוונה – לא נעיז להתווכח עם צעצוע התפתחותי ב-199.9999 ש"ח, שאמור לפתח את קואורדינצית הריסים של הילד ונבדק מדעית. זכרו, עמיתי לחיתולים, "נבדק מדעית" אינו ערובה מרגיעה. ברוב המקרים זהו סם הרדמה, שסטטיסטית, עובד ב-51.5% מהמקרים.
למי ששרד את המאמר הטרחני עד עתה, מגיעה שאלת מחשבה למתקדמים. גשו עם ארגז גדול של מבחני אינטליגנציה לבי"ס יסודי בלב עיר גדולה. העבירו לכל התלמידים את המבחנים. כאשר התלמיד מסיים את המבחן, הושיבו אותו מולכם ורשמו את מספר הנעל שלו. בסוף התהליך העבירו לסטטיסטיקאית מיומנת את שתי רשימות הנתונים – ציוני המבחן של הילדים ורשימת מספרי הנעליים שלהם. בקשו ממנה שתבדוק את הקשר הסטטיסטי ביניהם (תגידו לה שתבדוק מתאם פירסון, היא כבר תדע במה מדובר).
היא תחזיר לכם תשובה נחרצת: קיים קשר סטטיסטי חזק מאוד בין מידת הנעליים של התלמיד, וציון ה-IQ שלו. תוכלו לחשוב למה? (תשובות למערכת ynet. בין הפותרים נכונה יוגרל אוסף נדיר של חיידקים ידידותיים, המחזקים את שורשי השיער ומורידים את רמת החומציות בשן).
גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מעביר קורסים והרצאות בנושאי הורות ובנושא החשיבה היצירתית, יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואחראי ארצי על קורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.
