מיליון $ בייבי: עדי הימלבלוי חוטפת, ומחטיפה

עדי הימלבלוי היא כנראה האדם הראשון בהיסטוריה הארוכה והעקובה של האיגרוף העולמי, שעלה לזירה כשציפורניו משוחות בלק כתום. ”לפחות התאמתי אותו לצבע המזרן”, אומרת הלוחמת להגנתה.

החיבור בין המגישה המתוקה מערוץ הילדים ובין איגרוף תאילנדי נראה מופרך במיוחד, גם אם נותנים לדמיון להשתולל (וכשרואים את עדי הימלבלוי בבגדי אימון צמודים קשה שלא). מה לעליצות ולחינניות הגבעולית שלה ולענף הקרבות הקשוח שמרסק יריבים בחדווה רצחנית? ”אני אוהבת מאוד כוח”, מבשרת הימלבלוי בשמחה, ”ואני טובה באקסטרים. לא בנויה ליוגה ולפילאטיס. אני הולכת לפעמים לאירועי איגרוף ומכירה אנשים שמתאגרפים”.

האם השחקנית־מגישה־דוגמנית בת ה־24 מנסה לשפץ לעצמה את ביוגרפיית התחביבים? החשד הנלוז הזה סופג נוק־אאוט מיידי מידיו האימתניות של מושיק קידר, מאמן לחימה משולבת, שעומד להעביר להימלבלוי שיעור היכרות אישי באיגרוף תאילנדי במכון הכושר ”גרייט שייפ” בתל אביב. ”היא חובבת נלהבת", הוא מעיד. "אני מארגן קרבות והיא באה אליהם, אפילו יושבת ברינג סייד (סמוך לזירה)”.

"היה מגניב". עדי הימלבלוי והמאמן מושיק קידר בפעולה (צילום: גל חרמוני)

המחסל מסרטי המאפיה

חובבת – כן ואפילו נלהבת. צופה – כן ואפילו מקרוב. מנוסה? ממש לא. עדי מעידה כי ניסיונה המעשי באמנויות לחימה מסתכם בקרבות פלייסטיישן, ובכלל, לפעילות ספורטיבית צריך לגרור אותה בכוח. ”אני עושה ספורט רק אם אני ממש צריכה. למשל, לקראת צילומי הקטלוג לבגדי הים של ’פלפל’ התאמנתי, הרמתי משקולות. אבל אם כבר מוציאים אותי מהבית לפעילת, אז לפחות שיהיה לי מעניין. איגרוף זה מעניין”.

וכואב.

”סף הכאב שלי גבוה מאוד”.

ומפחיד.

”מושיק בטח ירחם עלי. זה בסך הכל אימון, ועוד אימון ראשון”.

הממ... מושיק קידר הוא אכן איש חביב ומסביר פנים, אבל גם גדול, שרירי, אתלטי ומקועקע בכל פינה. הרבה יותר מאשר אח רחמן, היה מתאים לו ליהוק לתפקיד המחסל בסרטי מאפיה. תיאור ה”טעימה” שהוא מתכנן לעדי רק מגביר את הרושם הזה: אקספוזיציה באיגרוף תאילנדי, שתחשוף את המתאמנת השברירית לצד המנטלי ולקטע המוטורי והטכני – סטרייקינג. אשכרה אגרופים ובעיטות!

שחקנית-מגישה-דוגמנית, עכשיו גם מתאגרפת. הימלבלוי מתמודדת (צילום: גל חרמוני)

הסמוראית מערוץ הילדים

האימון נפתח. ממתיחות בתנוחות שונות קידר עובר ללימוד עמידת מוצא, עמידת בעיטה והעניין שלשמו התכנסנו, מתן הבוקס: קפיצת כף היד לאגרוף ושליחת האגרוף קדימה, תוך נשיפת אוויר. על הדרך, קידר מנסה להרביץ בסמוראית הצעירה קצת ציונות, כלומר לשכנע אותה בנחיצותה של פעילות גופנית יומיומית. ”נשמה”, הוא משדל, ”זו דרך חיים”.

כשכפות ידיה נתונות בכפפות איגרוף אימתניות, עם החבישה התחתונה וכל הדאווין המקצועני, המלאכית של מושיק מתחילה להרביץ. למושיק, כמובן. היא שולחת את אגרופיה אל המגינים הגדולים הצמודים לידיו (”לאפּות” בעגה המקצועית), ומיד כשהיא לומדת כיצד, משגרת לאותו המקום גם את בעיטותיה וברכיותיה. לחימה משולבת.

נערת השער שלנו נכנסת יותר ויותר לעניין. היא מתרגלת צירופים – שמאל, ימין, שמאל, ימין, מתקדמת לקומבינציות – יד שמאל, ברך ימין וחזרה לעמידת מוצא, ואחרי שהיא מסיימת לכלות את זעמה הספורטיבי בקידר, היא עוברת לחבוט ולבעוט במרץ בשק. איך זה נראה? פוטוגני מאוד, אבל איכשהו לא ממש מאיים. במילים אחרות: אם כבר לחטוף אגרוף בזירה, אז מעדי הימלבלוי, לא ממייק טייסון.

אחרי שעה ומשהו השיעור מגיע לסיומו. שני הצדדים נושמים לרווחה.

נו, קידר, איך הילדה?

”חמודה, ממושמעת. זה חשוב מאוד. יש לה תנועה טובה”.  

ומה אומרת אימת הזירה הדוגמנית? ”היה מגניב!”, היא מתנשפת ומיד מוסיפה: ”וגם כואב”.

”אז זהו, לא תעזי לחזור על החוויה בחיים?

”מה פתאום, בטח שכן. צריך לנסות ולראות איך זה עובד באמת, בלי ’קהל’ מסביב”.

הפרדוקס של הבוקס

מה אימון באיגרוף תאילנדי נותן לנשים?

”למה רק לנשים? לכל מי שמתאמן: ביטחון עצמי, הגנה עצמית, כושר גופני על כל מרכיביו – אירובי, אנאירובי, גמישות וזריזות, וגם ערך מוסף, ערכי, של הכרת עולם אמנויות הלחימה".