תסלחו לי על גבהות הלב, אבל אני צריך לפתוח במספר מילים על עצמי. אני עורך דין במקצועי, בין היתר אני מנהל את פורום חוק ומשפט
בפורטל הזה. לו הייתי עורך הדין שלי, הייתי מייעץ לעצמי להימנע מלכתוב את הטור הזה, כי אני עומד להצהיר קבל עם ואינטרנט שאני לא זכאי לתשלום עבור ניהול הפורום.
ד"ר דוד יששכרי ניהל במשך תשע שנים את פורום מדע בפורטל וואלה. בשלב מסויים החליטו בוואלה להדיחו מניהול הפורום, בשל אי הסכמה באשר לנהלים. לא נעים, אבל קורה. מנהל הפורום לא השלים עם העניין והחליט לפנות לבית הדין לעבודה ו"לתבוע" את עלבונו מוואלה בשל הפסקת ההתקשרות עמו. "לצורך כך אף הקים תפאורה של יחסי עובד - מעביד, וניסה להפוך וירטואליה למציאות", כלשונו של בית הדין לעבודה בבאר שבע.
בית הדין, שדן בתביעה בהרכב בראשות השופט מיכאל שפיצר, דחה מכל וכל את הטענה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מנהל הפורום לבין הפורטל, ויותר מכך, רמז כי השיקולים להפנות את הסכסוך בין הפורטל לבין מנהל הפורום לערכאה שיפוטית לא היו לגיטימיים. רוצה לומר: בית דין לעבודה אינו פורום הולם (תרתי משמע בהקשר זה) לדיון בענייני פגיעה בכבוד.
חשיבות פסק הדין אינה בעצם הניתוח המשפטי שנערך - בית הדין הגיע לתוצאה צודקת לחלוטין ומובנת מאליה: מנהל פורום מבצע את פעילותו כמתנדב, ולא כעובד. חשיבותו היא דווקא בגובה הסכום שחייב את יששכרי לשלם למנהלי האתר, בגין הוצאות המשפט - 50,000 שקלים - סכום בלתי שגרתי (לחומרה) בערכאה זו. בכך ביטא בית הדין גישה נכונה מאוד, לפיה את מדיניות הדלת הפתוחה בפני כל אדם לערכאות שיפוטיות, שהיא לכשעצמה חשובה מאין כמוה, אסור לנצל לרעה. יש לכך מחיר כבד.
גם חוקי המגן, אשר נועדו לשמור על עובדים מפני ניצול כוחם של המעבידים, הינם כלי שיש לעשות בו שימוש זהיר. ניצול כוחם למטרות זרות חייב לקבל ביטוי הולם בפסיקת ההוצאות, כפי שאכן היה. שימוש בלתי מבוקר בכלים אלה עשוי להביא לזילותם ולגישה בלתי אוהדת של השופטים, שעלולה לבוא לידי ביטוי בפסיקה שגויה במקרים בהם ההגנה אכן נחוצה.
אבל רגע! מה עם הניצול של מנהלי הפורומים? אנחנו הלא מנוצלים על ידי הפורטלים בהם אנו פועלים: נכנסים לפורטלים בשביל לשאול אותנו שאלות, חלקנו מקדישים לא מעט שעות ביום לכך, ואנו משמשים כלי להגדלת התעבורה באתר. אין לזה מחיר? לא מגיעה לנו תמורה?
התשובה היא: ברור שמגיעה לנו תמורה, והיא אכן באה. מנהל פורום גם הוא נצלן. הוא מנצל את הבמה אותה הוא מקבל מהפורטל, אם לצרכים מסחריים (חשיפה לציבור) ואם כדי לבוא על סיפוקו מעצם הפעילות. אני יכול להעיד על עצמי, שהסיפוק שבלדעת כי הצלחתי לסייע בפתרון בעיה כזו או אחרת של פונה בפורום, מהווה תמורה שווה לפחות לזו שאני מקבל מהפרסום לו אני זוכה. אני יכול להניח שהתובע באותו עניין לא היה שונה, מאחר שעסק בניהול הפורום שנים רבות ללא תמורה כספית.
ציינתי בראשית דברי, שלו הייתי עורך הדין של עצמי הייתי מייעץ לי לא לכתוב את הדברים: זה לא חכם לוותר מראש על תשלום שאולי פעם ייקבע שמגיע לי. אז למה בכל זאת אני לא נשמע לאותה עצה? בדיוק מאותן סיבות שאני מנהל את הפורום: א) חשוב לי לכתוב על צדק; ב) הטור הזה מופיע ב- ynet.
לעבודה שלי בפורום, כמו גם לטור הזה, יש בהחלט מחיר, ואני שמח לגבות אותו, נקי ממס.
פורטל וואלה יוצג על-ידי עוה"ד תמיר גליק וכרמית אלון ממשרד ליבליך-מוזר
