חמי לעתיד אמר לי: "הבת שלי - שלךָ"

זו היתה הפעם הראשונה שהייתי אצלו לבד, והאמת שעם כל זה שכבר מתחילת הקשר תמיד היה לי מאוד נעים לי בביתו, זה הרגיש לי שונה להיות שם לבד, בלי זוגתי. מובן שקיבלתי את ההזמנה בשמחה, ובדיעבד אני יכול להגיד שלמרות שלא היה שום דבר מיוחד בערב הזה, על פניו סתם "על האש" משפחתי, היה משהו שחימם לי את הלב דווקא בארוחה ההיא שהייתי בה בלעדיה. הרגשתי באמת בבית, הרגשתי בקרב משפחה.

להיכנס למשפחה זה להיכנס לקבוצה שהיא כבר מגובשת, שיש לה מסורות משלה. הרבה יותר קשה להשתלב במקום שבו לכל אחד כבר תפקיד מוגדר. זה המצחיק, וזה האחראי, וזה שכולם אוהבים לפנק, ההוא שטוב עם ילדים.

ואתה? אתה עוד חסר הגדרה. בהתחלה אתה הבחור הנחמד שליאור התחילה לצאת איתו. אבל לאט לאט אתה בונה את הנישה שלך, את האישיות שלך. לאט לאט אתה מתחיל לקבל תפקיד משלך.

ואני באמת מרגיש שהמשפחה של ארוסתי (ממחר גם המשפחה שלי!) עשתה לי את החיים קלים. באמת קיבלו אותי ממש יפה מהיום הראשון. אבל בפגישה עם אבא שלה הרגשתי את זה במיוחד. היה פשוט כיף, השיחה זרמה, היה קליל ומצחיק. הייתי נינוח, לא חשבתי מתי אני צריך לעזוב. 

בסוף גם יצאתי ברכוש גדול. קיבלתי שקית מלאה כנפיים, פרגיות וצלעות כבש, וגם סלט חצילים. והכי חשוב - יצאתי עם תחושה נעימה בלב.

יצאתי עם תחושה שאשמח לחזור לבקר בבית הזה עוד כמה וכמה פעמים בשנים הקרובות, עם זוגתי או בלעדיה. ורציתי להגיד תודה.

ערוץ יחסים מאחל המון מזל טוב לליאור ודידי.

דרך צלחה לכם במסע המשותף!