בכנסת: הושקה רשת הקהילות המעורבות

המדינה שלנו היא הכי מעורבבת שיש. עולים חדשים וותיקים, שהגיעו לכאן מאתיופיה, שוויץ, אוסטריה ואיראן. אנשים שלא מאמינים בכלום, אנשים שחיים בדלת אמות של תורה, יש פה קלאסי ,ים תיכוני ג'אז, חסידי ועוד סוגים שונים של תווים ומנגינות. ולמרות שכולנו כאן ולמרות שאנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום, אנחנו כמעט ולא מתערבבים ביחד.  בשביל להתערבב צריך לקחת סיכון, צריך חזון ואופטימיות ואומץ. ועוד המון דברים אחרים כמו יכולת להתפשר וסובלנות והרבה אהבה למישהו שמתנהל אחרת ממך.

עשרים יישובים ברחבי הארץ ערבבו סיכון עם חזון, אופטימיות ואומץ ויצרו במהלך השנים קהילות מעורבות של דתיים וחילונים. אתמול (יום ג') הם חנכו בכנסת את רשת הקהילות המעורבות. המטרה של הרשת לסייע לקהילות הקיימות המתמודדות עם בעיות ייחודיות, ולעודד הקמה של קהילות מעורבות נוספות, מתוך רצון שהערבוב הזה לא יהיה יותר שולי, אלא יהפוך לגורם משמעותי ומשפיע בחברה שלנו.

"קהילה מעורבת זה צורך של החברה הישראלית", אומר אסף הירשפלד, רכז רשת הקהילות

המעורבות, תושב קהילת "גשר" במרכז בתיה, "אנחנו רוצים שצורת החיים הזו תהיה חוויה לאומית. אם אני רוצה שהילד שלי יגדל בתרבות של שיתוף וסובלנות. זה לא מספיק שהוא יגדל בבועה הייחודית שלנו במזכרת בתיה. המטרה של הרשת היא להעלות את צורת החיים הזו על סדר היום של החברה הישראלית ולעודד הקמה של יישובים דומים נוספים. במקביל תיתן הרשת סיוע לישובים הקיימים מאחר שאנו מתמודדים עם אתגרים שלא אופיינים לקהילות רגילות".

"הקמת הרשת זה צורך שעלה מהשטח", מסבירה עליזה גרשון, מנכלי"ת צו פיוס שיחד עם ארגון "גשר" תומכים במיזם החדש ומלווים אותו, "מאחר שהם מתנהלים באופן אחר הם צריכים להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אין להם מודלים קיימים שהם יכולים להסתמך עליהם. המיזם התחיל כשפנה אלינו דייויד בר דב מהישוב אשחר עם הרעיון לצר קשר בין הישובים הקיימים, כי במצב הנוכחי כל אחד נמצא בחור קטן ומתמודד עם הקשיים שלו, הקמת הרשת תאפשר להם ללמוד מהנסיון אחד של השני ולסייע לישובים שרק קמו".

מה עושים עם המנגל בשבת?

הקשיים שכולם מדברים עליהם קשורים כמעט לכל דבר ומגיעים כמעט בכל גודל. החל מבעיות חינוך, חינוך בלתי פורמאלי ועד מנגל בשבת בצהריים. "ההתמודדות העיקרית היא איך יוצרים משהו משותף", אומר הירשפלד, "איך מקימים קהילה משותפת שבה חלק מהאנשים מאוגד סביב בית כנסת וחלק לא. באיזה מודל יהיה החינוך המשותף של הילדים, האם תנועת הנוער תהיה משותפת או לא, ואם כן מה יהיה אופי הפעילות בשבת. אנחנו רוצים ללמוד ממקומות אחרים שאולי מצאו פתרונות".

"יש לא מעט בעיות טכניות", מוסיפה גרשון, "צריך לבנות מקווה ובית כנסת וגם מועדון שבני נוער יוכלו לערוך שם מסיבות בליל שבת ואם בונים בריכה האם יהיו בה שעות נפרדות . יש שאלות של תרבות מה האופי של מסיבת יום העצמאות כשלדתיים לא מתאים מסיבת ריקודים שדופקים את הראש, מה עושים בשבת, האם אפשר לעשות מנגל כשלידי עושים קידוש? ישובים מעורבים כל הזמן נדרשים לתת פתרונות ומרשים לראות כמה אנרגיה יש לאנשים האלה, שכמו כולנו עסוקים ובכל זאת מוצאים את הזמן לקדם את התהליך הזה. והכל מתוך שותפות וערבות הדדית. דברים שאנחנו מאבדים בחברה הישראלית".

הקהילה המעורבת כשמה כן היא, היא מכילה מגוון רחב של אנשים שלא מצטמצמים רק להגדרה של דתי וחילוני.

"יש מגוון גדול של אנשים שבוחרים בקהילה כזו", מסבירה גרשון, "יש דתיים שלא רוצים להסתגר בגטאות. יש חילונים שמרגישים שמשהו לא נכון בדיכוטומיה הזו ושהילדים שלהם מפסידים משהו מהזהות היהודית, יש מסורתיים שלא מוצאים מענה במסגרות הקיימות, יש לא מעט דתלשי"ם שרוצים שגם הילדים שלהם יהיו דתלשי"ם. כלומר, שיהיה להם את הידע והבסיס הרחב בהכרת היהדות. יש זוגות מעורבים, אבל לכולם יש פתיחות והם לא סתם זורמים, אלא הם עוצרים וחושבים".

"המגמה החזקה של היום היא של כניסה לקהילות דתיות",

טוען ח"כ אורי אורבך, שעומד יחד עם ח"כ איתן כבל בראש השדולה לקשרי דתיים וחילונים. השדולה שארחה את כנס היסוד של הקמת הרשת. לדבריו, "לפני שלושים שנה כולם גרו בשכונות מעורבות והיום חלק גדול גר בשכונות נפרדות. הקהילות המעורבות באות נגד כיוון הרוח, זה חידוש של משהו שדומה לחיים שהיו פה לפני 30 שנה, אבל הפעם זה בא עם אקטיביזם ביחסי השכנות של דתיים-חילונים. הקהילה היא משותפת. בית הכנסת הוא לא של הדתיים".

השבוע יציג אורבך את הרשת החדשה בנאום שישא במליאת הכנסת מתוך כוונה לעלות את המודעות הציבורית לצורת חיים קצת אחרת.

"הקהילה הדתית משתנה מאוד", מסביר אורבך, "היא נהיית יותר פתוחה לציבור החילוני. החילונים מהצד השני לא מוכנים יותר לוותר על הזהות היהודית שלהם. לדעתי זה הדבר הבא. אנחנו לא רוצים לשנות סדרי בראשית, בסך הכל רוצים שהיהדות תהיה של כולם. אין פה עניין תיאולוגי, אלא סוציולוגי - דתיים וחילונים יכולים לחיות ביחד טוב. הם לא צריכים לוותר על הוויכוח, יכולים לחיות באותה קהילה אנשים עם דיעות מנוגדות".