השינוי המוצע שיפגע בדיירי הדיור הציבורי. מדי שנה מועברות, על-פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, 200 דירות בדיור הציבורי לבנים ממשיכים. אולם חוק ההסדרים שהוגש לכנסת עתיד לעצור את התופעה. מעתה יצטרך "הבן הממשיך" להיות זכאי לדיור כזה בעצמו כדי שיוכל לגור בדירה של הוריו. אם לא - ייאלץ לעזוב.
במסגרת חוק הדיור הציבורי, שהוצע לראשונה לפני למעלה מעשור על-ידי הח"כ דאז רן כהן (מרצ) וחודש בשנה שעברה
על-ידו בשיתוף ח"כ לשעבר יורם מרציאנו (עבודה),
| עוד גזירה |
|
| חינוך חינם לבני 3 ו-4? חכו לפחות עד שנת 2011 / יהלי מורן זליקוביץ' |
|
בשנת 1984 תוקן לראשונה חוק חינוך חינם לבני 3, אלא שמאז יישום החוק נדחה 6 פעמים. בחוק ההסדרים לשנתיים הקרובות הוא נדחה פעם נוספת. מחקר: "יש הוכחות שהשקעות של הון ציבורי בחינוך בגיל הרך משתלמת בטווח הקצר והארוך" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ניתנת זכות לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שהם גרים בהן בהנחה גדולה. במקביל, חוייבה הממשלה להשקיע את הכסף שהתקבל בהקמת דיור ציבורי נוסף לזכאים.
"אסור לשנות את הקריטריונים. בסך-הכל יש 200 ממשיכים בשנה, מתוכם, יותר משליש זכאים בעצמם", הסביר ל-ynet רן מלמד מעמותת ידיד. לדבריו, שני השלישים האחרים מלכתחילה לא נכנסים לקטגוריה ולכן לא יוכלו כעת לקבל את דירת הוריהם. אולם "חלק גדול מאלה שלא נכנסים לקטגוריה של דייר ממשיך כיום יהיה זכאי לקבל דירה בעתיד. ככה פגעת בהם פעמיים - הוצאת אותם מהבית והעברת אותם לסוף התור לקבל בית אחר. בנוסף, הם לא יכולים לגור יותר בדירה בה גדלו".
בדו"ח מבקר המדינה האחרון מתח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת על התנהלות המדינה בעניין מכירת הדירות הציבוריות
והעברתן לידי הדיירים, כפי שהציעו יוזמי החוק. מלמד, שהארגון בראשו הוא עומד מציע לקדם את בניית הדירות החדשות מכספים שיתקבלו ממכירת דירות ישנות. "יש לנו בתור מדינה בעיה. אנחנו מרגישים שאנחנו אזרחים סוג ב' אם לא קנינו דירה על שמנו. אם המדינה רוצה לקבל עוד דירות או ליצור עוד מלאי לדיור הציבורי היא צריכה לבנות דירות, יש לה כסף ממכירה של דירות מהעבר. יש לה כמיליארד שקל בקופה".
"נושא חוק הדיור הציבורי הוא דוגמה נהדרת לאיך חוק חברתי מהפכני יכול להתקבל, ומיד אחרי זה ניתן להקפיא אותו בחוק ההסדרים", אמרה נורית חג'ג', מנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית, ממובילי החוק הראשון ב-1998. "לנו זו היתה אכזבה גדולה - להיות מרוצים שהחוק עובר ולראות שהוא מעוכב. אני חוששת שבתוך ים המלחמות שיש הפעם על כל מיני סעיפים דרמטיים - אולי זה לא יראה כמשהו נורא חשוב".
לטענת חג'ג', אין הבדל בין הבנים הממשיכים במושבים והקיבוצים, לאלו שהוריהם היו בעלי דירה ציבורית. "אנחנו חיברנו את את השיח בנושא לעניין של זכויות של בנים ממשיכים במושבים. ניסינו להגיד שזה נשמע הגיוני שיש זכויות לבן ממשיך במושב, אבל בדיור הציבורי זה נראה אחרת. והתגובות הן: מה פתאום ולמה מגיע לו".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "אנו רואים בראייה רחבה את קשיי הדיור של משפחות נזקקות, נכים, משפחות חד-הוריות, ועוד. יש להדגיש שמערכת השיכון מתמודדת עם אלפי משפחות נזקקות, קשות יום, עם בעיות תפקוד יומיומי, ואשר זכאיות לדיור ציבורי לפני הכללים, אך ממתינות שנים לדיור ציבורי, משום שמלאי הדיור הציבורי הולך ומצטמצם. חלק ממשפחות אלו לא זוכות אף לקבל דירה. נושא הבנים הממשיכים בקיבוצים אינו בתחום סמכותנו ולא ידוע לנו על זכויותיהם. ראוי להתייחס לדברים בכובד ראש: אין מדובר בחסכון תקציבי אלא בפתרון בעיות קשות של זכאים, שללא קבלת הדירה יוותרו ללא קורת גג".
"יש להדגיש כי אין בקופת המדינה מיליארד שקל. הרוב המכריע של ההכנסות ממכר הדירות, הועבר על-ידי האוצר לסוכנות היהודית, כפיצוי על כך שהסוכנות מכרה את דירות השיכון הציבורי שבבעלותה בהנחות לדיירים. הסכם זה בין הסוכנות לאוצר נחתם מבלי שמשרד השיכון היה שותף בכך. משרד הבינוי והשיכון אינו מתוקצב בתקציב לבניית דירות ציבוריות כבר משלהי שנות ה-70'.
במשרד האוצר אמרו כי במקרה זה "יובהר כי מדובר באוכלוסייה שגרה עם הזכאי לדיור ציבורי לתקופה של שלוש שנים בטרם הועבר הזכאי למוסד סיעודי
או נפטר והיא אינה מחוייבת, בניגוד לזכאי המקורי, לעבור מבחני זכאות של משרד הבינוי והשיכון. הצעת החוק מציעה לערוך מבחן זכאות גם לדייר הממשיך, על מנת לוודא כי הדירה בדיור הציבורי אכן ניתנה למי שזכאי לה על פי הנהלים.
"במסגרת הדיונים על הצעת החוק, סוכם כי מי שגר עם קרובו הזכאי במשך ארבע שנים או יותר בדירה הציבורית, יקבל את הדירה באופן אוטומטי, ובלבד שנכנס לדירה לפני 1 באוגוסט 2009. להערכת משרד הבינוי והשיכון, מדובר בכ-300 דיירים ממשיכים בשנה. אין להשוות בין הזכויות של בני המושבים והקיבוצים לבין דיירים ממשיכים בדיור הציבורי מאחר שמדובר בכלי של מדיניות סוציאלית שאמור לשרת את החלשים ביותר בחברה".
