הרפורמה במנהל ירוקה? תלוי את מי שואלים

לאחר דיון מתיש אושר הלילה (ב') חוק הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. אך גם אחרי שהצליחו להכניס לתוכו כמה שינויים משמעותיים, לא כל ארגוני הסביבה מברכים על המוגמר.

"אנחנו מרוצים מהתוצאה הסופית אבל בעירבון מוגבל מאוד. עשינו מה שיכולנו במסגרת מה שניתן", אמר ל-ynet יואב שגיא, ראש מכון דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע, שנכח בכל הדיונים. לשאלה "האם ארגוני הסביבה 'יכולים לחיות' עם הפשרה שהושגה", הוא משיב: "יש לנו ברירה?"

עיקר המאבק של ארגוני הסביבה היה נגד הליך האישור המהיר של הרפורמה - תחילה כחלק מחוק ההסדרים ובהמשך כחוק נפרד, אך בדיונים מרתוניים. לדבריהם, מהלך כה מרחיק לכת ראוי היה שיידון באופן מעמיק. השאלה היא כמה מעמיק יכול להיות דיון בחוק סבוך שעבר שלוש-ארבע גרסאות, ושאת הנוסח הסופי שלו קיבלו הח"כים ושאר הגורמים רק באותו בוקר?

מועצת הרשות: רק נציגי ממשלה וקק"ל

לגופו של עניין, נדמה שכולם מסכימים על השורה התחתונה: ההפסד המשמעותי ביותר של ארגוני הסביבה - וכנראה של הציבור כולו - קשור להרכב מועצת הרשות החדשה למקרקעין.

בנוסח שאושר הוחלט שבהרכב המועצה שתוקם במקום מנהל מקרקעי ישראל יהיה נציג מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשקיף של ארגוני הסביבה. אך המועצה עדיין תהיה גוף שבו יש לממשלה ולקק"ל רוב מוחלט. בין חבריה לא יהיה כאמור נציג לארגוני סביבה, וגם לא נציגים מאקדמיה, מהפריפריה או מהמגזר הערבי - כפי שהיה בעבר. אמנם במצב הקודם החזיקו משרדי הממשלה ונציגי קק"ל ברוב, אך לא מעט כוח היה גם בידי הנציגים האחרים בה. "זו נקודה מהותית מאוד, והפסדנו בה", מודה שגיא.

דברים אומים אומרים גם בעמותת "אדם טבע ודין" - שנציגיה היו מעורבים לאורך כל התהליך כחלק מקואליציה של ארגונים חברתיים וסביבתיים. לדבריהם, המועצה העתידה לקום היא "עוד ועדה לתשתיות לאומיות" (ועדה שבאמצעותה מקדמת המדינה הקמת תשתיות בהליך מקוצר, ושמתוך 15 חבריה 12 הם נציגי ממשלה - י.ד).

"הפשרה שהושגה רחוקה מלספק הגנה על הקרקע מפני אינטרסים פוליטיים צרים. הרשות החדשה חוטאת לעקרון הייצוג הנאות ועקרון האיזונים והבלמים", אומרים בעמותה.

מהי קרקע לתעסוקה? עניין של הגדרה

בעיה נוספת עליה לא הצליחו ארגוני הסביבה להתגבר היא ההגדרה של "קרקע עירונית" - הגדרה המהווה את הקטגוריה הבסיסית המאפשרת העברת בעלות מן המנהל אל בעלים פרטיים. "אחד החסרונות המרכזיים שנכנסו לחוק מבחינתנו הוא שתחת ההגדרה של קרקע עירונית נכנסות קרקעות המיועדות למגורים, אך גם לתעסוקה ", מסבירה עו"ד נירית לוטן מעמותת "אדם טבע ודין". 

תימכר ליזם? קרקע המיועדת לפרויקט מלונאי בתמנע (צילום: יניב גולן)

לוטן מציינת כי תחת סעיף "התעסוקה" התמים-לכאורה מאפשר החוק קטגוריות מגוונות של ייעודי קרקע: תעשיה, מלאכה, משרדים, מסחר, תיירות או מלונאות וכיוצא באלה (כך על-פי הגדרת החוק). "במילים אחרות, ניתן יהיה להעביר בעלות גם על מקומות שייעודם בתוכניות הוא תיירותי - כמו למשל הקרקע שעליה נבנה המלון בתמנע, ומקומות תיירותיים אחרים בלב המדבר או בלב הגליל", מדגישה לוטן. המגבלה היחידה שהוטלה בעניין זה היא בעניין הגודל - 16 דונם לעסקה.  

מה הושג: קרן ירוקה ותכנון מפורט של קרקעות

ארגוני הסביבה מתנחמים בהישגים שהצליחו לרשום לטובתם במאבק. "הצלחנו למנוע את ההצעה לשווק קרקעות שאין בהן תוכניות מפורטות. ההצעה המקורית היתה קטסטרופלית והיתה מאפשרת הפרטה טוטאלית בלי שליטה של המדינה ועם פירצה לקשרי הון שלטון", מסביר שגיא.

בניגוד לכוונה המקורית, החוק שאושר לבסוף קובע כי עסקה על העברת בעלות תוכל להתבצע רק לאחר שהקרקע עברה את ההליכים במוסדות התכנון. "הסעיף הזה דואג לאיכות התכנון ומבטיח שבעלי הקרקע ייאלצו לעמוד בסטנדרטיים תכנוניים כמו למשל פיתוח, שטחים ירוקים או שבילי אופניים", אמרה לוטן.

ביוזמת "החברה להגנת הטבע" ובתמיכת האופוזיציה נרשמו הישגים נוספים: אחד מהם הוא הקמת  "קרן ירוקה" לקידום הגנת הסביבה שתתוקצב ב-1% מהכנסות הרשות אך לא פחות מ-50 מיליון שקל בשנה. "הקמת הקרן הייעודית אמורה לפתור את בעית המימון של 'גאולת השטחים הירוקים', ולסייע לבעיות רבות שממתינות כבר שנים לפתרון", מסביר שגיא.

"אמנם מדובר בסכומים קטנים אבל יש כאן מפנה כי לראשונה מקור הכספים יבוא מהכנסות המדינה מפיתוח הקרקע , וכך מראש ישנה מסגרת תקציבית ולא צריך לרוץ אחרי האוצר".

שינוי משמעותי חשוב נוסף קשור לעובדה שהרפורמה תוגבל ל-4-5 אחוזים מקרקעות המדינה - בניגוד לנוסח המקורי שלא כלל הגבלת שטח. השטח הכולל שהמנהל יוכל להעביר בעלות למחזיקים בו לא יעלה על 800 אלף דונם.

עם זאת, ב"אדם טבע ודין" טוענים כי הגבלה זו מסתירה בפועל פירצה לא מבוטלת. "בל נטעה – 800 אלף הדונם המוצעים למכירה במסגרת הרפורמה הם רובם שטחים שאינם בנויים. המשמעות היא שמרבית הקרקע שאינה בנויה תועבר לידיים פרטיות בעוד שהמדינה תתקשה להתמודד עם האינטרס הנדל"ני לבנות וכמה שיותר, על חשבון השטחים הציבוריים הפתוחים", הבהירו.

הישג נוסף אותו מציינים פעילי הסביבה קשור דווקא בהגדרת מחויבותיה ומטרותיה של הרשות החדשה. "בין מטרות הרשות ומחויבותיה הוכנסו לראשונה דאגה למשאב הטבע כמשאב לטובת הציבור והסביבה", מדגיש שגיא. "כבר שנים שאנחנו תוקפים את המנהל על כך שהוא לא מתייחס לשטחים הפתוחים כחלק מעבודתו ועל כך שהם עוסקים בעיקר במסחר, בשיווק ובהכנסת כספים לקופת המדינה - עכשיו לראשונה מופיעה המחויבות הסביבתית שלו בחקיקה".