רוב האמהות הרוויחו

השבוע אישרה הכנסת את "חוק המטפלות המתוקן", שקובע כי פסיקת בית-המשפט להכיר בהוצאות הטיפול בילדים לצרכי מס תוחלף בשלושה רבדי תמיכה אחרים באמהות העובדות שכוללים נקודות זיכוי, מס-הכנסה שלילי, והעמקת סבסוד המעונות.

ריבוי הסוגיות בהן עוסק חוק זה והמורכבות של כל אחת מהן, הביאו לכך שהדיווחים הנוגעים לחוק לקו בחוסר-הבנה, בבלבול ובהטעיה, והתמקדו בביקורת סביב הסעיפים ה"קטנים" של החוק, תוך פספוס ההישג המשמעותי הטמון במהלך: העמקת סבסוד המעונות, הצפוי להיטיב בצורה ניכרת עם כלל ציבור האמהות, ובעיקר עם אלה ממעמד הביניים.

העמקת סבסוד מעונות-היום בהיקף המוצע, מהווה מהלך חשוב ומשמעותי שמבשר לא פחות מאשר את תחילתה של מהפכה לאמהות העובדות.

סבסוד מעונות-היום והמשפחתונים יגדל בכ-320 מיליון שקל כבר בשנת-הלימודים הבאה. סכום זה מתווסף לסכום של כ-200 מיליון שקל, שהוקצו לאותה מטרה בהתאם להסכמות הקואליציוניות, ויחד הם יותר מאשר מכפילים את היקף הסבסוד הממשלתי של מסגרות הטיפול לגיל הרך, ומקרבים יותר מתמיד את המהפכה הצודקת והראויה ביותר עבור ציבור האמהות העובדות, שעניינה חינוך חינם לגיל הרך.

רבות דובר בשבועות האחרונים על שיטות ניכוי וזיכוי שונות שנועדו לעודד השתלבות של אמהות בשוק העבודה וכן להקל על הנטל הכלכלי הכבד הכרוך בהשמת ילדיהן הקטנים במסגרות טיפול. בניגוד להצעות השונות שפועלות במסגרת מערכת המס לפיצוי חלקי ומוגבל על עלויות הטיפול בילדים, חינוך חינם לגיל הרך הוא המסלול הנכון, הטוב והיעיל ביותר לשילוב אמהות בשוק העבודה, היות שהוא מבטל לחלוטין את ההוצאה המרכזית הכרוכה ביציאתן לעבודה.

אמנם הסכום שאישרה הכנסת נמוך במעט מזה שנדרש להשלמת המהלך שישחרר לחלוטין את ההורים מתשלום עבור מסגרות הטיפול בילדיהם הקטנים, אולם הוא בגדר צעד גדול ומשמעותי בכיוון הראוי, ודי בו על מנת להביא לסבסוד של כ-80% משכר הלימוד להורי המעונות והמשפחתונים הנמצאים בפיקוח משרד התמ"ת.

רמת סבסוד כזאת תביא לכך שהורים ישלמו לא יותר מכ-400 שקל בחודש עבור תינוק או פעוט השוהה במסגרת חינוך ציבורית. זאת לעומת המצב כיום, שבו רק משפחות בעלות רמת הכנסה נמוכה מאוד זכאיות להשתתפות ראויה של המדינה בהוצאות הטיפול בילדיהן. משפחות ממעמד הביניים נאלצות לשלם סכום גבוה שנע בין 1,400 ל-1,800 שקל בחודש עבור שהות של כל אחד מילדיהן במעון או במשפחתון ציבורי.

לחיי סבסוד המעונות

ההחלטה החשובה של העמקת סבסוד המעונות צמחה על רקע פס"ד ורד פרי, שקבע את העיקרון הצודק והראוי לפיו עלות הטיפול בילדים היא הוצאה המשמשת לייצור הכנסה. למרות חשיבותה ההצהרתית של פסיקה זו, השלכותיה מוגבלות ונוגעות רק לכרבע מהאמהות העובדות. מאחר שההכרה בהוצאות טיפול יכולה לסייע רק לנשים שמגיעות לסף המס, היא לא צפויה להיטיב כלל עם עובדות בעלות שכר נמוך, ואף לא עם רבות מאלה שמשתייכות למעמד הביניים.

אשה עם שני ילדים, למשל, מגיעה לסף המס רק אם רמת הכנסתה גבוהה מ-7,800 שקל בחודש, ואשה עם שלושה ילדים מגיעה לסף המס רק ברמת הכנסה גבוהה מ-8,800 שקל בחודש. מכאן שרק מי שמשתכרות הרבה מעל השכר הממוצע יוכלו ליהנות מכך, וככל שהכנסתן גבוהה יותר, כך ההטבה שבה יזכו תהיה גבוהה יותר על-פי שיטת ההכרה בהוצאות טיפול לצרכי מס.

חינוך חינם לגיל הרך, לעומת זאת, צפוי הן להקל משמעותית על משפחות רבות ממעמד הביניים, שכיום אינן זכאיות כלל לסבסוד מעונות ומשפחתונים, והן לעודד את השתלבותן בשוק העבודה של אמהות שכושר השתכרותן נמוך ושנאלצות משיקולים כלכליים לוותר על יציאה לעבודה כדי לטפל בילדיהן.

ההחלטה להעמיק בצורה כה משמעותית את הסבסוד של מעונות היום והמשפחתונים, שלוותה בהקצאה של כ-30 מיליון שקל נוספים לבניית מעונות חדשים ולהרחבת היצע המעונות הציבוריים, תביא לכך שמשפחות עובדות, בעיקר ממעמד הביניים, יזכו בהטבה משמעותית שתצמצם למינימום את ההוצאה הכרוכה בטיפול בילדיהן, והיא מהווה את הפיתרון הצודק והיעיל ביותר לאיזון בין עולם העבודה והמשפחה.

מהלך כזה מעניק לכל אם את יכולת הבחירה האמיתית בין עבודה לטיפול בילדים והוא מביא למימוש הפוטנציאל החברתי-כלכלי של נשים בשוק העבודה, לצמצום העוני, ולהגדלת השוויון בין גברים לנשים ובין עשירים לעניים.

מדובר, אם כן, בהישג ענק שמבטא את התמיכה של המדינה במשפחות עובדות, שמעניק לנשים, מכל המעמדות, תמיכה ראויה בתפקידן הכפול כאמהות וכנשים עובדות, ושמבטא את האחריות של המדינה לחינוך ילדים מלידתם ועד בגרותם. צעד זה מציב את מדינת ישראל במעמד של מדינה מתקדמת ונאורה, שמפעילה מערכת תמיכה רחבה וראויה בהורים עובדים, והוא מקרב במידה ניכרת את היום שבו יוענק לכל הילדים בגיל הרך חינוך נגיש ואיכותי בחינם.