אחרי שחוק ההסדרים
עבר בכנסת, אפשר להתפנות ל"חוק ההסדר". היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הפיץ אתמול (יום ג') תזכיר חוק, המציע להסדיר בחקיקה את השימוש בהסדרי טיעון במערכת אכיפת החוק בישראל.
לפי התזכיר, מטרת הצעתו של מזוז היא לקדם את יעילות, ודאות ואחידות השימוש בהסדרי הטיעון, לצד שמירה על הליך הוגן לנאשם ועל שקיפותו של ההליך. אם ההצעה תצא לפועל, תהיה זו הפעם הראשונה שהסדרי הטיעון יוסדרו בחקיקה. עד כה עוגנו ההסדרים בחוקים שונים ובפסיקות של בית המשפט העליון.
לפי ההסבר לתזכיר, הסדרי הטיעון מפחיתים את העומס המוטל על מערכת אכיפת החוק, משום שהם מסייעים לחסוך במשאבי החקירה, התביעה ובתי המשפט. עוד נכתב, כי הסדר טיעון עשוי לחסוך מהנאשם משפט ממושך ועתיר משאבים, ומנפגע של עבירה הוא עשוי לחסוך את מתן העדות בבית המשפט. בתזכיר צוין גם כי במסגרת הסדר טיעון ניתן להשיג מידע על נאשמים אחרים, ואף להביא לסיכול עבירות נוספות.
בתזכיר נעשה מאמץ לעצב נוסחה שתאפשר להפיק תועלת מהסדרי טיעון, תוך הצבת ערובות להבטחת הליך הוגן וראוי, והוא קובע כללים מחייבים לעריכת הסדרי טיעון. לפי התזכיר תהיה חובה להסביר לנאשם את משמעויות הסדר הטיעון, ותעוגן האפשרות שתינתן לו לחזור בו מההסדר.
בתזכיר מוצעים כמה חידושים לעומת הסדרי העבר, ובהם חובות התובע בתיק - זה לא יגבש הסדר טיעון באירוע שהעבירה שבוצעה בו היא חמורה או כאשר לא יתבקש עונש הולם וסביר. התובע יהיה חייב גם להסביר לנאשם שהתביעה לא תהיה מחויבת להגן על הסדר הטיעון שערכה עימו אם יתקיים ערעור על העיסקה, ואם בית המשפט ידחה את ההסדר.
חידושים נוספים שכולל התזכיר הם היכולת של בית המשפט לחרוג מהסדר הטיעון, אם יחליט שההסדר יפגע מהותית בטובת הציבור, ומתן האפשרות לנאשם לחזור בו מהסדר הטיעון עד להכרעת הדין ללא הגבלה.
