לכי תסבירי לבעל דירה חובש כיפה שאתן זוג
החלטנו שכבר צריך מקום משלנו להתחיל לחיות בו ולאהוב בו, אבל כאן התחילו ההתלבטויות: אם נמצא דירת שני חדרים שמתאימה לשותפים, אז לא יהיו שאלות מיותרות והכל יילך מצויין. אבל כל דירה שאינה מתאימה לשותפים גוררת שאלות – "אז אתן שתי בנות? אמרנו לכן שהדירה לא מתאימה לשותפים"
המיוחדת ואני, לאחר שלושה חודשים בהם בעצם ישנו בנפרד אולי שבעה ימים במצטבר, החלטנו להתחיל לחפש דירה קטנה וצנועה בירושלים. ההתרוצצות בין בתים מעוררת מתחים שפשוט לא ייאמנו, מריבות מטורפות וכאוס כללי בין שתינו. תוסיפו לזה גם את האהבה שפורחת והופכת את שתינו לכמעט בלתי נסבלות מרוב ורדרדות ומתיקות – והסימנים מתרבים לזה שזה פשוט צעד בלתי נמנע. ההחלטה נפלה, כי באמת, די, צריך מקום משלנו להתחיל לחיות בו ולאהוב בו, בלי להצטרך להתלבש בכל פעם שפותחים את דלת חדר השינה.
אבל כאן התחילו ההתלבטויות. אם נמצא דירת שני חדרים שמתאימה לשותפים, אז לא יהיו שאלות מיותרות והכל יחלך מצויין. אבל כל דירה שאינה מתאימה לשותפים גוררת איתה שאלות "– אז אתן שתי בנות? אמרנו לכן שהדירה לא מתאימה לשותפים". וכאן גם מגיעה השאלה: למה שנצטרך לצאת מהארון מול בעלי דירה כאלה או אחרים? האם זה ישנה את המחיר או את החוזה?
אנחנו לא זקוקות לדירה שמתאימה לשותפים בהכרח, רק שני חדרים צנועים יספקו אותנו, ולא, לא חובה שתהיה דלת בין המטבח והסלון. אבל לכי תסבירי לבעל דירה חובש כיפה שאתן זוג, ולא, זה לא ממש מתקבל בעין יפה בכל המקרים. האמת? דווקא מתאים לנו שלא תהיה דלת, ומדוע שלא ניקח לנו איזה דירת סטודיו חמודה מבלי לדפוק חשבון למה יחשוב עלינו בעל דירה זה או אחר?
ניתן היה להניח שבשנת 2009 הדברים ייראו קצת אחרת, ולפחות לכאורה, כסף זה כסף, ושכירות שמשלמים בזמן היא דבר אוניברסלי. אבל יחד עם זאת, ירושלים היא עיר לא פשוטה ומלאת רבדים וסכסוכים, כמו שאנחנו קוראים מידי יום באחרונה. מפחיד, וגם לא ממש קל, להיות זוג להט"בי שמחפש לעצמו בית, בלי שאלות מיותרות. למה שנצטרך להסביר לבעל דירה כלשהו למה ומי אנחנו, ומדוע לא משנה לנו שהדירה שלו אינה מיועדת לשותפים? יש בזה משהו מקומם, מרתיע ומרגיז. אני מוצאת את עצמי מידי פעם בשבועיים האחרונים מתעצבנת מעצם השאלות שאנשים שואלים עוד בטלפון, בטרם הנחנו את כף רגלנו על מפתן הדירה.
הדרך המצחיקה שלה להרגיע את העצבים הפוליטיים שלי
עוד מבט:
בטלפון נשמעה מצוין, נראית טוב (עברה שיפוץ)
רועי צור
המחשבה שאמות רווק אמנם עברה במוחי, אבל למות רווק ועוד בבית של ההורים זה כבר סבל שאני לא מאחל גם לאקסיות שלי. בחודשים האחרונים למדתי שיש דמיון מדהים בין חיפוש בת זוג לבין חיפוש מקום לגור איתה. על דירות ובחורות
מה שמדהים, כמובן, בכל התהליך הזה, הוא המיוחדת עצמה. היחס הרציני כל כך למקום משלנו, לאהבה שלנו, לעומק הקשר הזה שהולך ומתהווה מידי יום ביומו. הדרך המצחיקה שלה להרגיע את העצבים הפוליטיים שלי אחרי השאלה העשירית של "אני מבין שיש לך בן זוג".
התקציב שלנו זעום יחסית, כיאה לשתי נשים עובדות במדינת ישראל (75% ממשכורת של גברים באותו התפקיד, אומרת הסטטיסטיקה), והחיפוש אחר מציאות בפריפריה של העיר ירושלים הוא לא לגמרי פשוט, בייחוד כשאתן מנסות לשמור על פרופיל נמוך ועל פרטיות מסויימת.
נוצרה בינינו שגרה נעימה, עם כל החיפושים ברקע והקשיים של מגורים משותפים בתוך בית שאינו רק שלנו. זה די מדהים, על רקע הלחצים בעבודה ובבית, שהצלחנו לא לריב ברצינות מאז קיבלנו את ההחלטה הזו. המיוחדת ואנוכי, דרמה קווינז מהסוג הדרמטי ביותר, הצלחנו להחזיק מעמד ולא להגיע לפיצוצים היסטריים. יש לציין כאן את חוש ההומור המבורך של שתינו, שהצליח להחזיק לנו את הראש מעל המים גם כששוב נסחבנו עם יותר מדי תיקים ליותר מדי זמן במקום שאינו שלנו.
בתוך כל הכאוס הזה, השגרה הקטנה שמתהווה בינינו ומתחזקת היא דבר מבורך שחיפשתי לעצמי זמן רב כל כך. מישהי שתתאים לי, מישהי שלא תראה את אלף ההרגלים הקטנים שלי ותנסה להחיל את אלה שלה בכוח, אלא תשתלב בי ואני בה. היו לא מעט ימים, בתוך המדבר של מערכות היחסים הלסביות השטחיות אותו צלחתי איכשהו בשנים האחרונות, שלא חשבתי שזה קיים. היו רגעים שחשבתי שמצאתי, היו רגעים שאהבתי גם עם אחרות – אבל לא ככה, אף פעם לא בצורה כל כך שלווה ושלמה, אף פעם לא בצורה שמילאה אותי כל כך.
השגרה הזו היא מה שנותן לי את הכוח מול דעות קדומות ובעלי דירה בורים, ומזכירה לי כל הזמן שאנחנו הלקוחות כאן, ואין הבדל בין האהבה שלנו לאהבה סטרייטית. אם למישהו יש בעיה עם זה – הוא לא ראוי לכסף שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
השגרה הזו היא מה שנותן לי את הכוח מול דעות קדומות
צילום: index open
מומלצים
