ביקורת על יוזמת שרלו - ולא רק מצד החרד"לים

הצעת הרב יובל שרלו בנוגע לשילובן של הנשים בפעילות בית הכנסת נועדה לגבש עמדה הלכתית המוסכמת על הפלגים השונים בציונות הדתית, אך פחות מיממה לאחר שנחשפה ב-ynet היא זוכה לגל של ביקורות - ולא רק מהכיוון החרד"לי כפי שאולי ניתן היה לצפות.

בהנהלת ארגון רבני צֹהר, ששרלו הוא אחד מבכיריה, התנערו מהמהלך שהוא הוביל. במכתב הבהרה שנשלח לכל הרבנים בארגון נכתב כי היא איננה שותפה למסמך שחובר.

"שילוב הנשים בבית הכנסת הוא נושא חשוב ומשמעותי בדורנו ויש לדון בו בכובד ראש", הסבירו, "יש לקיים את הדיון תוך משא ומתן הלכתי ורוחני משמעותי, בו

מובאות העמדות ההלכתיות השונות והשיקולים הרוחניים המגוונים, על מכלול ההיבטים של סוגיה זו". בצהר ציינו כי דיון בנושא יתקיים בכינוס רבני הארגון שייערך בשבוע הבא.

ביקורת מפתיעה על הרב שרלו נשמעה ממי שדווקא היה צפוי כי יתמוך במהלך - חתן פרס ישראל, הרב פרופ' דניאל שפרבר, שבהשראתו פועלים המניינים השוויוניים בירושלים ובמקומות אחרים בארץ. בשיחה עם ynet אמר כי "הרב שרלו רוצה לאחד את הציבור סביב פסיקה מוסכמת, אבל הוא רק יביא לפירוד וקיטוב גדולים יותר. המסמך שחיבר לא יספק אף אחד. לאלה הנוטים יותר לצד הפמיניסטי זה לא יספיק והם יתנגדו לכמה סעיפים בו, והמסורתיים יותר לא יקבלו את הגישה המתירה".

עוד הוסיף שפרבר כי "גם הרבנים החרד"לים יצאו כנגד הדבר הזה בצורה מאוד חריפה, ואני חושב שיהיה להם על מה לסמוך".

כמחבר הספר "דרכה של הלכה: קריאת נשים בתורה" טוען שפרבר כי המסמך שגיבש שרלו אינו הלכתי, ולכן לא יכול לספק אף רב שחושב בפרדיגמה ההלכתית. לדברי שפרבר, הרב שרלו כתב רק דברים כלליים וניסח את ההקדמה באופן שלא מקובל בעולם ההלכה. למרות זאת הדגיש כי ברור לו שכוונתו של הרב שרלו טובה, וכי הוא בקיא בצדדים ההלכתיים של הסוגיה.

מחלוקת הלכתית

לעצם העניין, הרב פרופ' שפרבר סבור כי לא ניתן ואף אין צורך לדרוש מזרם גדול כל-כך כמו הציונות הדתית כולה לאמץ קו מוסכם בנושא, ולדעתו כל קהילה צריכה לקבוע מה יהיו מנהגיה ומהי דרכה ההלכתית.

"יש דברים לא מעשיים בהצעה, כמו לשפץ כל בית כנסת", ציין שפרבר, "זה שטות! למה להגיד דבר כזה? אפשר לומר שמכאן ואילך כל בית כנסת שיתוכנן ייקח בחשבון גם את הדברים האלה, אבל לטעון שחובה הלכתית לשפץ זה לא מעשי, ולא יביא לידי הסכמה".

גם בשאלת עליית נשים לתורה חולק שפרבר על שרלו, ולדעתו הן מותרות לעשות זאת גם בפני גברים, ואף להוציאם ידי חובת הקריאה. על הפרדה בין גברים לנשים בשיעורי תורה, אמר: "אם זה לא

בשעת התפילה, למה האיש לא יכול לשבת ליד אשתו?". מן הצד השני, לדברי שפרבר ישנם גם דברים שכלל לא היו צריכים להיאמר בשל מעמדם היסודי, כמו החובה להגיע לבית הכנסת בלבוש צנוע והאפשרות שאישה תהיה חברה בהנהלת הקהילה.

במסמך שחיבר הרב שרלו הוא טען כי יש לאפשר שיעורי תורה משותפים לגברים ונשים, שהישיבה שבהם תהיה נפרדת, לא חובת הצבת מחיצה. הוא כתב כי יש לאפשר לנשים לעלות לתורה שלא במסגרת מניין הגברים, ולהעביר שיעורים בבית המדרש. גם בקדיש יתום קבע שנשים יוכלו להצטרף לגברים. במסמך שחיבר העלה עוד נקודות רבות הנוגעות לקריאת מגילה, מנייני נשים, שליחי הציבור ועוד.