סרטן הפה: למה רופא השיניים שלכם לא בודק?
סרטן הפה והלוע, המופיע על הלשון או ברצפת הפה, אמור להיות מאובחן לראשונה על ידי רופאי השיניים. בפועל, הבדיקה אינה מבוצעת באופן שגרתי אצל כל רופאי השיניים. מדוע זה כך, והאם ערכה חדשה ויעילה לאבחון מוקדם תפחית את מספר החולים שמגיעים לטיפולי הקרנות וכימותרפיה קשים
בשבוע שעבר פירסמה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים בישראל דו"ח חדש, שמציג עלייה חדה ומדאיגה בשכיחות של סרטן בלוטות הרוק בקרב ישראלים. סרטן אחר המופיע בחלל הפה, המכונה סרטן הפה והלוע, מאובחן אצל כ־250 ישראלים מדי שנה. הבעיה העיקרית היא שהאבחון מתרחש כמעט תמיד כשהנגעים הסרטניים כבר נראים לעין וחלקם כבר שלחו גרורות שמצריכות טיפול קשה הכולל כימותרפיה והקרנות.
האבחון הראשוני של סרטן הפה והלוע אמור להיעשות – ואת זה רובכם לא יודעים – אצל רופא השיניים כחלק מהבדיקה השגרתית. בפועל, חלק מרופאי השיניים אינם מתמצאים דיים באבחון של סרטן הפה והלוע ולא תמיד מחפשים אחר נגעים חשודים לפני שאלה החלו לכאוב או לדמם.
"אני רופא כבר 16 שנים והמטופלים עדיין לא מבינים מה אני בודק בפה ובצוואר עוד לפני הטיפול בשיניים עצמן", מספר רופא השיניים ד"ר מלאכי דניאלי. "באירופה רופא שיניים נקרא סטומטולוג, שפירושו רופא של חלל הפה, וכך צריך לראות את הדבר. כשהנגע כבר נראה לעין בחלל הפה, זה עלול להיות מאוחר מדי. אז יש צורך לכרות חלק מחלל הפה ולשלוח לביופסיה, ופעמים רבות הנגע כבר שלח גרורות ויש צורך בטיפול אגרסיבי מאוד".
נפוץ אצל מעשנים ושתיינים
סרטן הפה והלוע מאובחן בעיקר בלשון או ברצפת הפה, ונפוץ בקרב נשים וגברים מבוגרים (אצל גברים השכיחות גבוהה פי שלושה) או בקרב מעשנים או מי שצורכים אלכוהול בכמויות גבוהות. שילוב של שני ההרגלים הללו מגדיל עוד יותר את הסיכון לחלות במחלה. רבע מהחולים אינם נמצאים בשום קבוצת סיכון.
הוא מופיע בצורות שונות ומגוונות: ככיב או כפצע לא כואב שאינו מחלים, או בצורה של אזורים לבנים מעובים או אדומים שטחיים, שהם מצב טרום־סרטני. החולים בסרטן הפה והלוע עלולים לחוש כאב או דימום באזור הסרטני וכאב מקרין לאוזניים. הגידול, בהתאם לאזור הנגוע, עלול לגרום גם לשיבוש בדיבור, להתרופפות שיניים או לקושי בלעיסה או בבליעה. בשלב מתקדם, כשהנגע החל לשלוח גרורות, גורם הסרטן הזה להגדלה לא כואבת של בלוטות הלימפה בצוואר.
אבחנה חד־משמעית של סרטן הפה אפשרית רק כשלוקחים ביופסיה, כלומר פיסה מהאזור החשוד, ושולחים אותה לבדיקה פתולוגית. הטיפול בסרטן הפה והלוע הוא משולב, וכולל כימותרפיה עם טיפול בקרינה וכריתה של הנגעים החשודים. בשנים האחרונות, במהלך הטיפול בקרינה, משתמשים גם בנוגדן הנקרא ארביטוקס. זו תרופה שמפריעה לפעילות הקולטנים על פני התא הסרטני, וכך חוסמת פעולות החיוניות לתפקודו. תוספת ארביטוקס הראתה יעילות גבוהה בהשוואה לטיפול בקרינה בלבד.
האבחון הראשוני אמור להיעשות אצל רופא השיניים (צילום: באדיבות ויזילייט)
מי אחראי להסברה
כאמור, החוליה החלשה כיום היא בשלב האבחון המוקדם אצל רופאי השיניים. מדוע המודעות של רופאי השיניים לנושא סרטן חלל הפה אינה גבוהה? מדוע רופאי שיניים רבים לא בודקים את חלל הפה לאיתור נגעים חשודים? "ייתכן שזה כמו בנהיגה - כשאתה לומד נהיגה אתה מקפיד על כל הכללים, אבל אחרי הטסט כל אחד עושה לפי הבנתו", אומר ד"ר דניאלי, אחד הבודדים שהחל להשתמש בערכה החדשה לגילוי מוקדם של המחלה. "בביה"ס לרפואת שיניים בתל־אביב למדנו פרקים נרחבים על סרטן חלל הפה, ובקליניקה פשוט צריך ליישם את הנלמד".
פרופ' מרק ליטנר, יו"ר המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים, סבור שהידע של רופאי השיניים בנושא סרטן הפה מספק וכי הם אכן מבצעים את הבדיקות. "בלימודי המשך, שבהם משתתפים רופאי השיניים שמעוניינים לדעת יותר, אנחנו מעלים את הנושא הזה למודעות הן על ידי הרצאות והן על ידי פרסומים ביוזמת הסתדרות רופאי השיניים. אפשר לומר שיש מודעות הולכת וגוברת לנושא הסרטן בקרב רופאי השיניים. כל רופא שיניים עורך גם בדיקה כללית, וכחלק ממנה גם אבחון של נגעים החשודים כסרטן הפה", הוא טוען.
שוחחנו עם עשרות אנשים, ואיש מהם לא קיבל כל מידע על כך מרופא השיניים שלו. מרבית המטופלים כלל אינם יודעים שהרופא ביצע בהם בדיקה כזו. פרופ' ליטנר: "הרופא אולי לא אומר את זה במפורש אבל הוא אכן מבצע בדיקה שטחית. הבדיקה המעמיקה יותר נעשית אצל מומחים ברפואת הפה או בכירורגיה של הפה".
בדיקה שטחית לא יכולה לאתר נגעים זעירים, מדוע רופאי השיניים לא מבצעים בדיקות סקירה לאבחון מוקדם?
"במשך שנים יזמתי בדיקות סקירה והזמנו את הציבור להגיע לבדיקות בחינם בכמה מרכזים בארץ, אבל שיעור ההיענות של הציבור היה נמוך. מעבר לכך, לצערנו הרב משרד הבריאות לא היה שותף למאמץ".
שאלנו גם את משרד הבריאות מדוע אין שיתוף פעולה עם רופאי השיניים בתחום ההסברה של סרטן הפה. דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון־גרינבוים: "הפגישה האחרונה של איגוד רופאי השיניים עם סמנכ"ל ההסברה של משרד הבריאות התקיימה לפני שלוש שנים לערך, ומאז לא הייתה כל פנייה לאגף ההסברה. משרד הבריאות מקיים מסעי הסברה בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן בעיקר בנושאי מחלות העישון. אין למשרד הבריאות התקציב הראוי להתייחס לכל סוג סרטן בנפרד. מן האיגוד מצופה כי אף הוא ינצל את קשריו האמיצים עם כל רופאי השיניים במדינה לצורך מאמץ הסברתי".
ערכה מאירה
לפני כחודש החלו לשווק בארץ ערכה חדשה לרופאי השיניים בשם ויזילייט (ViziLite), שמבטיחה לחולל מהפכה באבחון המוקדם של סרטן הפה. הערכה נבדקה על יותר מ־13 אלף מטופלים, ונמצא כי הסיכוי שהיא תזהה גידול סרטני אצל אדם חולה מתקרב ל־100%.
וכך היא פועלת: המטופל מגרגר תמיסה המכילה חומצה אצטית במשך 45 שניות ויורק אותה. תמיסה זו מסירה שכבה של מרכיבים המכונים גליקופרוטאינים מרירית הפה והופכת אותה לנקייה יותר. כעת מחשיך רופא השיניים את חדר הטיפולים, חובש משקפיים מיוחדים ומאיר את חלל הפה באמצעות מכשיר תאורה מיוחד.
אזורים בריאים בולעים את האור ונותרים חשוכים, אבל אזורים אבנורמליים, כלומר חשודים כשלב מוקדם מאוד של גידול פוטנציאלי, זוהרים באור לבן. במקרה כזה החולה נשלח לבדיקת מומחה למעקב או להסרה של האזור החשוד ושליחתו לביופסיה. עלות הבדיקה למטופל היא בין 300 ל־450 שקל. נכון לרגע כתיבת שורות אלה רק רופאי שיניים בודדים בישראל רכשו את הערכה.
