לידיעת הנוסעים: כך קונים גבינות בחו"ל
עונת הנסיעות כבר כאן, ולטובת אלה שרוצים לחזור לארץ כשהם מצויידים בגבינות איכותיות, שגיא קופר ורן בוק מספקים טיפים שימושיים. באיזה חנויות כדאי לרכוש, איך מוצאים גבינות מעניינות ולמה מומלץ לשים את הגבינה במרפסת של המלון
בימים הקרובים יצאו, ככה אומרים, רוב הנוסעים לחו"ל. ישנו אפילו איזה יום מסוים בשדה התעופה, שבו יש את תנועת הנוסעים החזקה ביותר עם התורים הכי ארוכים. מה שהכי מדאיג הוא ש"רשות שדות התעופה נערכת לקראתו במיוחד". כך או כך עונת הנסיעות כבר כאן. חשבנו שיהיה ראוי לתת שוב כמה טיפים לטובת הנוסעים. בנוסף, שווה לזכור שלא חייבים להוציא 60-70 יורו ביום על אוכל במסעדות: אפשר לקנות גבינות ולחמים טובים, קצת נקניקים, בקבוק יין, ולאכול בחוץ או בחדר במלון. נשמע טריוויאלי? תתלפאו כמה מאיתנו שוכחים את הדברים הפשוטים האלה.
חנויות גבינה לא חסרות בחו"ל, במיוחד במדינות דוברות הצרפתית, אבל גם בבריטניה. מה שכן, רובנו אורזים גבינה לקראת החזרה לארץ, ואז כבר קונים בשדה התעופה - לרוב האופציה היקרה והלא מומלצת - או במקום האחרון שרואים בדרך לשדה התעופה.
אז הנה כמה המלצות שיעזרו לכם להצטייד בגבינות:
בסופרים גדולים במרכזי קניות כמו E.Leclerc, קרפור וכו', יש מחלקות גבינה לא רעות בכלל. המבחר יכול להיות גדול יותר או פחות, אבל לרובנו זה יספיק בהחלט. הדברים הולכים מהזול אל היקר, כאשר בכניסה לסופר יש מדפים של שרות עצמי, עם גבינות פשוטות יותר, בקירור, ארוזות בוואקום. לרוב יהיה מדובר בגבינות של קואופרטיבים גדולים, יצרני ענק ומותגי הבית. זה בסדר גמור, אבל לא תמיד מגוון בטעמים. מה גם שהרבה מהגבינות האלה מגיעות גם לישראל.
אחרי המדפים האלה תמצאו את המקררים של הגבינות הארוזות מראש: חלק יהיו ארוזות על ידי היצרנים עצמם. הן ארוזות אופטימלית לחיי מדף ארוכים, מה שיסייע לכם לשרוד את האיחור והאובר בוקינג בטיסה. אחרי החלק הזה יש עמדות שרות של גבינות "לפי משקל". כאן אפשר למצוא כבר דברים מעניינים יותר. מילת המפתח היא "ריזרב". הגבינות המעניינות יותר הן המתיישנות. זכרו שלכל מדינה ההעדפות שלה: הצרפתים עדיין מעדיפים חיתוך לפי משקל, למשל. בסקנדינביה יש שרות עצמי.

כדאי להחליט מראש מה רוצים. גבינות צרפתיות (צילום: נילי קרן)
במעדניות "לפי משקל", עשו לעצמכם טובה והחליטו מראש מה אתם רוצים. זכרו שמידת האנטיפטיה של העומדים בתור אחריכם נמצאת ביחס הפוך למרחק מפריז, ומידת הסבלנות של המוכרת קצרה והולכת ביחס ישר. תעשו אתם את המתמטיקה של חישוב הסיכונים.
גבינה נורבגית בצרפת?
אין מה לבקש גבינות נורבגיות בצרפת. יכול להיות שבחנויות גבינה מתמחות תמצאו, אבל בכל מקום אחר תקבלו חיוך מהול ברחמים, או, יותר נפוץ, מבט של "דא?" מה שכן, גם בסופרים הבסיסיים תמצאו גבינות ממדינות אירופאיות אחרות: איטליה קודם כל, ואז בריטניה, שוויץ, הולנד וספרד. הרוב יהיו מן הסתם מותגי יצוא מאותן מדינות.
כדאי לחפש גבינות מאזורים שאתם לא מכירים. לדוגמא, יש עכשיו קצת תחיה של גבינות קורסיקאיות בצרפת, ושווה לנסות. שימו רק לב שאם אתם קונים בחנות גבינה, מרבית המבחר יהיה מקומי או אזורי. אין בזה רע, אבל אז הוא פחות מגוון מבחינת טעמים ומרקמים, ושונות של "להביא הביתה".
מקררים במרפסת
השאירו הכל באריזה שבה קניתם את הגבינה. קנו גליל של נייר אלומיניום וארזו בו את החריצים, והכניסו הכל לשק תרמי, עולה שני יורו בסופרים. אם יש לכם לילה לפני הטיסה, שימו הכל במרפסת - קירור טבעי באירופה, גם בימות הקיץ. אם אתם קונים גבינות חצי קשות, בקשו אותן פחות בשלות והסבירו שאתם נוסעים לחו"ל. מקובל ולא חריג.
קחו בחשבון שגבינה היא מוצר רגיש לאור. גבינות כתומות או כחולות שווה לקחת מהחלק התחתון של הערמה או מהחלק האחורי של המדף. החשיפה לתאורת פלורסנט פשוטה גורמת לחלק מהצבעים להתפרק ולגבינה לדהות, ומצד שני גם השומנים מתחילים להתפרק.
מכירים אופציות כדאיות אחרות? המלצות נוספות? טקבקו לנו את הטיפים שלכם.
רן בוק הוא הבעלים של "27.6 - מרתף הגבינות של רן בוק", ומחבר הספר "גבינות", בהוצאת כתר. לאתר הבית של רן לחצו כאן