הפורנו הראשון שלנו

לפני יותר מ-30 שנה הגיע ביבי העירה, והפך למשיחן של בנות ישראל הזקוקות נואשות לאורגזמה. ביבי - או בשמו המלא, ביבי אשמפוטרה לוין - הוא גיבור סרטו של שלמה סוריאנו מ-1975, “הדיבר ה-11”.

פעם, לפני 30 וכמה שנה, נתפסה הפקה ישראלית-גרמנית זו כלא פחות מפורנוגרפיה, ונאסרה להקרנה בישראל. צפייה בסרט היום מזהה בו פנטזיית מין תמימה, מעין "טום ג'ונס" או "ג'וזף אנדרוז" מקומיים – אם להידרש להשוואות עם כמה משגלני המופת של ספרות המאה ה-18.

לא שהסרט, כמוהם, עמוס ציטוטים פילוסופיים וספרותיים עמוקים בשילוב סאטירה חברתית-פוליטית שנונה. אבל במונחי העשור ההוא בקולנוע הישראלי, הוא בהחלט נועז. גיבורו, אותו ביבי, הוא בן כפר תמים המגיע לתל אביב ומתגורר בבית סבתו. שם, בשכונה, הוא פוגש קבוצת נערים אשר מסרבת לשתף אותו במשחק הכדורגל שלהם עד שיוכיח מה הוא שווה – במיטה, זאת אומרת.

גיבורנו הבתול נתקל, תרתי משמע, בשכנה פתיינית, המלמדת אותו את רזי המשגל הנאות. אבל רגע – צה"ל קורא לביבי-בייבי, והעלילה קופצת קדימה כמה שנים. ביבי שב, והשכנה, שפרשה בינתיים מעיסוקה במקצוע העתיק בעולם, מזהה בבן טיפוחיה פוטנציאל עסקי בלום. ביבי מתחזה למהרדג'ה הודי, ובתחפושתו זו מארח על מיטתו מצעד מרשים של נשים נשואות אך לא מסופקות. הכל, עד שהמשטרה נכנסת לעסק, וחסל. האורגזמולוג המדופלם עומד למשפט בעוון פגיעה במוסר החברתי.

הדיאלוגים שלנו, הסקס שלהם

בגיל 90, שלמה סוריאנו הוא ותיק במאי הסרטים בישראל. עם עלייתו מרומניה ב-1950, הוא השתלב באולפני "גבע" כצלם ראשי, והרבה לפני שהוקם החוג

לקולנוע באוניברסיטה, כבר ניהל בתל אביב בית ספר לאמנויות ההסרטה.

סרטו הארוך הראשון, “ניני" מ-1962, בכיכובו של אריק איינשטיין הצעיר, הביא לראשונה סיפור אהבה בין יהודי לערביה-נוצרייה ביפו, ומופיעה בו סצינה יפהפיה בה העולם, פשוטו כמשמעו, עומד מלכת, כאשר ניצוץ האהבה-ממבט-ראשון ניצת; ב-1974 ביים את סרט ההנפשה "היער הקסום", ש"שחקניו" היו פסלוני חרס עתיקים שנמצאו בחפירות בפרס הקדומה. בעשורים האחרונים צילם סרטים תיעודיים מסביב לעולם וכן השקיע את מרצו בכתיבת ספרי מדע בדיוני מקוריים.

מיטב שחקני הקולנוע הישראלי הופיעו בתפקידי משנה בסרט, כולם מדובבים לגרמנית – מיכל בת אדם, צחי נוי, מוסקו אלקלעי, אברהם רונאי, יוסי גרבר ואביבה מרקס. אבל סצינות הסקס הפזורות הופקדו בידיהם של "מומחים לדבר" – הכוכבים הגרמניים של הסרט. בראשם, קנוט רשקה שהיה אז בן 30, אף שנדרש לגלם את דמותו של נער לפני גיוס.

היום נדמה "הדיבר ה-11” – הכותרת מתייחסת לציווי "אהוב את בת זוגך כפי שהיית רוצה שתאהב אותך" – כמו פרק מקדים בסדרת "אסקימו לימון". הוא כולל כמה סצינות משעשעות, כמו משגל על גבי כורסה דמוית ביצת תרנגולת ענקית, או

מרדף מכוניות שלומיאלי נוסח סרטי בלייק אדוארדס ("הפנתר הוורוד") והקומדיה האילמת, שעורכת המשטרה אחר הרב-שגל ושותפתו.

הבנתם נכון, “הדיבר ה-11” אינו יותר מאשר קוריוז חינני בתולדות הקולנוע הישראלי. אגב כך, כדי לא להשחית את מידות "ארץ הקודש”, סצינות הסקס עצמן הצטלמו בגרמניה. שלוש שנים מאוחר יותר, במעין היפוך גורל, סצינות הסקס הכשרות שסיפקה סדרת סרטי “אסקימו לימון", הפכו אותה ואת כוכביה ללהיט בארץ הטבטונים.