איך בגד נולד: מעצבים מספרים על השראה
מעצבים שואבים מהחיים עצמם, עורכים מחקרים מעמיקים, יוצרים דפי השראה מפורטים וממשיכים משם אל הקולקציות המוגמרות. אז איך זה שבסוף הכל נראה אותו דבר?
דפי השראה: האיסופים שיוצרים את הקולקציה
ובכל זאת, מהן דרכיהם של המעצבים לשאיבת השראה? המעצב ויקטור בלאיש, שעבד בין היתר אצל רוברטו קוואלי, מדגיש את חשיבות המחקר: "בלעדיו אתה נשאר רק עם טכניקות וקולקציה ענייה". המעצב גדעון אוברזון מוסיף ומסביר: "השראה זה משהו שכבר קיים בך. אתה מתעורר בבוקר למזג אוויר מסוים, הולך לתערוכות – חי – ומקבל השראה". לאחר מכן משיגים את האיזון של הקולקציה בעזרת דפי השראה ומחקר. "זו מעין מסגרת לקולקציה - את לוח ההשראה שלי אני מתחיל לבנות חודשיים לפני שאני ניגש לעיצוב עצמו".
דף השראות של גדעון אוברזון. מספק מסגרת לקולקציה
שיטה אחרת לעבודה עם השראות מציגה מיכל משורר, המעצבת של שביניון בישראל. לטענתה, ההשראה שלה מגיע מכל מקום: "מהסתובבות בערים ובכפרים, מאנשים ומתרבויות, מהמדיה, מהצעצועים של ילדיי ומהחלומות שלי. אני אוספת הכל, מרכזת וחושבת על כיוון אחיד, שייתן מבט רענן לעונה הקרובה". צוות המעצבים של דיזל עובד בצורה דומה. כל אחת מקבוצות המעצבים של החברה (לבגדי נשים, גברים וילדים) נוסעת ליעד שנבחר בעבורה, ובסוף המסע מתקבצים כולם בווילה של דיזל באיטליה, כדי להציג את הממצאים השונים, מעבודות של אומנים מקומיים, דרך צילומים ועד הזמנות למסיבות. על בסיס חומרים אלה יוצרים בחברה דפי השראה בהתאמה לנושא הנבחר.
צורת העבודה של קסטרו דומה למדי, מינוס הווילה באיטליה והנסיעות בעולם. לדברי דפנה בלוך, מעצבת בקסטרו: "כל אחת מקבוצות המעצבים נפגשת עם החומרים שאספו כולם לקראת פגישת ההשראות. אני, לדוגמה, חולת בלוגים, אז לקראת הפגישה אספתי את כל האימאג'ים שהדליקו אותי. בעקבות ההשראות הללו אנו מצטמצמים לכמה נושאים ומחליטים על קווים מנחים". אסף ביטון, גם הוא מעצב מקסטרו, מספר על תהליך עבודה שונה, שקשור יותר להלך רוח: "אני חושב על מה אני רוצה שהלקוח שלי ישדר, ומתוך זה אני פונה למקורות השראה ולעיצובים. אני לא מתחיל ברפלקסיה עליהם".
ספרי תחזיות: התכתיבים שמגיעים לכולם
על אף הדיבורים על מקורות השראה, ולמרות שאף אחד לא אוהב להודות בכך, כולם עושים שימוש בספרי תחזיות שמנבאים טרנדים עתידיים. בלאיש מסביר: "כשמגיעים לטרנדים נכנסים לתמונה הסטייליסטים, שחייבים להיות מעודכנים בכל מה שקורה. ככלות הכל, גם המעצבים הגדולים צריכים למכור את העיצובים שלהם, ולשם כך הקולקציות שלהם חייבות להיות ברוח התקופה. אני עבדתי בתצוגות שבהן בא פתאום סטייליסט שאמר 'אתם חייבים לעשות מיני', ואז בן רגע גזרת המיני חדרה לקולקציה".
כולם מפחדים שיאשימו אותם בהעתקה, למרות שכולם עושים את זה. ההשראה היא כיסוי נעים ורומנטי לסיפור שמנסים למכור לנו כל עונה מחדש. בראיון בניו יורק טיימס הודה המעצב אלבר אלבז בכך שהיום לא מוכרים בגדים אלא אווירה, ואף הביע סלחנות כלפי חיקויים. מנקודת מבטו, כולנו מושפעים מאותם דברים, ולכן בסופו של דבר נוצרות קולקציות שמזכירות זו את זו. טבכל זאת, אלבז עצמו מעולם לא הואשם בהעתקה. הזכות המפוקפקת הזאת שמורה למעצבים קטנים יותר, ולחברות שמייצרות אופנה להמונים.
דף השראות של דיזל. מעבודות של אומנים ועד להזמנות למסיבות
