אולי תפגשי אותו כשתצאי בבוקר לקחת את העיתון
אולי תפגשי אותו בסופרמרקט. הוא ייקח לעצמו חלב, שני קוטג' וגבינה צהובה, ואת תעמדי בדיוק לפני היוגורטים ותתלבטי כהרגלך. הוא בסך הכל יושיט יד לקחת את היוגורט הרגיל שלו, הלבן הפשוט, ובטעות ייגע לך בירך. איפה הם הבחורים ההם?
אולי תפגשי אותו בסופרמרקט. הוא ייקח לעצמו חלב, שני קוטג' וגבינה צהובה, ואת תעמדי בדיוק לפני היוגורטים, תתלבטי כהרגלך אם להחליף ליוגורט פרי, ל-3%, לעיזים. תבדקי את כל הערכים התזונתיים, והוא בסך הכל יושיט יד לקחת את היוגורט הרגיל שלו, הלבן הפשוט, ובטעות ייגע לך בירך.
אולי תפגשי אותו בחדר הכושר. תרוצי על המסילה הפינתית, בשורה האחרונה, איפה שהמזגן הכי חזק אבל גם אי אפשר לראות אף אחד. הוא יחפש את אחד המדריכים ויעבור ממש מולך והעיניים שלכם ייפגשו ואז הוא יגיד משהו, אבל אם תהיי שוב עם האוזניות אז לא תשמעי, ועד שתורידי אותן בשביל לשאול אותו מה הוא אמר, הוא כבר ייעלם, נבוך, בתוך ההמון.
אולי תפגשי אותו בפיק-אפ בר. אבל סביר להניח שלא.
אולי תפגשי אותו כשתצאי בבוקר לקחת את העיתון, תמיד זורקים אותו רחוק ואת צריכה לעבור את השביל שמוביל לביתך ולצאת לשנייה אחת לרחוב. עכשיו שש בבוקר, ואין אף אחד ברחוב, לכן זה לא נורא כל כך לצאת בתחתונים. ממש להושיט יד, לחטוף את העיתון ולרוץ חזרה לפתח הבית. ממילא אין אף אחד ברחוב בשש בבוקר. הוא יעבור באותו רחוב, באותו בוקר, ויתקדם לכיוון האוטו שלו. הוא בכלל בהייטק, והם לא יודעים שם מה זה שש בבוקר, אבל היום יש פרזנטציה חשובה אז הוא חשב לצאת מוקדם בשביל להתכונן. איזו אשה מצחיקה, יצאה בתחתונים לקחת את העיתון שלה. ישבן לא רע. מי ידע שיש שכנות כאלו פה.
אולי תפגשי אותו כשתצאי עם הכלב. את תמיד מדברת בטלפון ועסוקה בעצמך, דוחה את כל המטלות המעיקות לאותה חצי שעה עם הכלב, בכלל לא מסתכלת סביב. את גם תמיד מנצלת את ההזדמנות לקרוא את המדורים הפחות מעניינים של העיתון, אלו שלא הספקת לקרוא בבוקר. והפעם החלטת ללכת לגינה הרחוקה, הכלב אוהב אותה הרבה יותר, אבל לרוב אין לך זמן וכוחות. העיתון נפל לשלולית ואת כל הטלפונים הספקת לעשות בדרך לשם, אז כשהגעת כל מה שנותר הוא להתיישב על הספסל ולבהות בו כשעבר עם הכלבה המיוחמת שלו.
לפחות הרמת את הראש לרגע בשביל לפגוש את עיניו
אולי תפגשי אותו כשתהיי מאוהבת במישהו אחר. תהיי צמודה לפלאפון, מחכה להודעה שמצווה אלייך לבוא, אפילו שזה אמצע הלילה ואפילו שזה לא מוביל לשום מקום. ההודעה לא מגיעה, את כבר בכוס היין השלישית וכל הזמן מציצה לראות אם הוא כבר שלח. בראשך את אומרת לעצמך שהוא חוצפן, לא מבינה למה הוא משחק איתך את המשחקים האלו וכל כך עסוקה בו שאת לא רואה את הגבר שנועץ בך מבטים מהצד השני של הבר. ההודעה לא מגיעה, כי הבחור שלך החליט לבלות את הלילה אצל מישהי שהכיר לפני כמה שעות, אבל לפחות הרמת את הראש לרגע בשביל לפגוש את עיניו של המתבונן בך.
אולי תפגשי אותו בחתונה של החברה הכי טובה שלך, כשלא תהיי עסוקה ברחמים עצמיים אלא תשתי, תרקדי ותחייכי לשם שינוי, והחיוך שלך ינצנץ בחשכת הלילה ויגיע לעיניהם של כל מיני בחורים שמחפשים בחורות שמחות.
אולי תפגשי אותו בים, אם פעם אחת לא תלכי לחוף המבודד שאת מתגאה שאין בו אף אחד מלבדך, אלא תחליטי ללכת כמו כולם, חלילה, לחוף מוכרז. את תהיי קבורה בספר, אבל כשתכנסי למים לטבילה תעקוץ אותך מדוזה, את תתחילי לצרוח והוא יהיה הראשון שישמע.
אולי תפגשי אותו כשתלכי למקום אליו לא רצית ללכת. שכנעו אותך, וכבר התלבשת, ואז התפשטת, ואז החלטת בכל זאת ללכת וקמת, ושוב התלבשת, ואז החלטת שאת פשוט לא רוצה ללכת. בסוף הלכת. ואם לא היית הולכת?
אולי תפגשי אותו כשיבוא לתקן לך את המחשב, כשיצלצל לשדרג לך את הפלאפון, כשתגיעי למיון עם חשש להרעלה, כשתבקשי לדבר עם השף כי המנה שלך לא טעימה, כשתלכי לטיפול שורש שדחית כבר שנתיים, כשתחני בחניון התת-קרקעי, כשתרדי לקיוסק כי יש לך דחף לארטיק לימון.
אולי תפספסי אותו כשתצאי מהבית באיחור של שלוש דקות, כשתצאי מהבית שלוש דקות מוקדם יותר, כשתלכי להתאמן בבוקר במקום בערב, כשתחליטי לאכול במשרד כי את מתביישת לשבת לבד במסעדה.
אולי לא תפגשי אותו, כי כל הזמן רק תשאלי את עצמך מתי כבר תפגשי אותו.
אולי תפגשי אחד אחר. זה לא יהיה הוא, זה לא יהיה מושלם, אבל זה יהיה.
ואולי, יש גם כאלו שפשוט לא פוגשות.
