אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet

צילום: ארז ארליכמן

טורים אחרונים
 
 


אפליקציות מחשבים לנייד שלך
 
יגאל פת-אל / טור אסטרונומי  

 

כוכב הלכת שמסתובב הפוך

כוכב הלכת Wasp-17, שנתגלה בשבוע שעבר, הוא כוכב הלכת היחיד הידוע לנו עד כה, שמסתובב סביב השמש שלו בכיוון הפוך לכיוון סיבוב השמש שלו סביב צירה. למה זה קורה לו? כנראה שזה קורה כתוצאה מהתנגשות בינו לבין גוף אחר במערכת

פורסם: 17.08.09, 10:45

נראה שקיבלנו הוכחה שהתנגשויות אלימות אינן רק נחלת מערכת השמש שלנו וכי הן משתוללות גם במערכות שמש אחרות. קבוצה של חוקרים העוסקת בגילוי כוכבי לכת מצאה כוכב לכת המסתובב הפוך.

 

ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן

 

החוקרים משתמשים בשיטת התצפית האורביטלית, שבה מצולמים אלפי כוכבים באופן אקראי ונמדדים שינויים בעוצמת האור שלהם. אם וכאשר מתגלה שינוי

כזה בעצמת האור שלהם הוא מנותח כדי לשלול אפשרות שהוא נובע מתכונות פיסיקליות הקשורות בכוכב. מה שהחוקרים מחפשים הוא שינוי קל, סימטרי, שמעיד שגוף קטן מאוד חלף ביננו לבין הכוכב והסתיר אחוז קטן מאוד מפניו. גוף קטן כזה, שאינו מאיר, יכול להיות אך ורק כוכב לכת.

 

בדרך זו התגלו כוכבי לכת רבים אך על המעניין בהם שמענו השבוע. זהו כוכב הקרוי WASP-17 המצוי במרחק של 1000 שנות אור מאיתנו וגודלו כפול מגודלו של כוכב הלכת צדק, הגדול בכוכבי הלכת במערכת השמש. מה כה מיוחד בו?

 

מסתבר, שזהו כוכב הלכת היחיד הידוע לנו עד כה, שמסתובב סביב השמש שלו בכיוון הפוך לכיוון סיבוב השמש שלו סביב צירה. לכאורה, מה מיוחד בכך? אולם התשובה עוזרת לנו להביט לנבכי האופן שבו נוצרים כוכב לכת.

 

המודל המקובל היום לגבי אופן יצירת מערכת שמש הוא הענן השמשי. מודל זה מניח שמערכות שמש נוצרות כאשר ענן גז קורס לתוך עצמו, תוך כדי סיבוב סביב צירו. ענן זה קרוי – הענן השמשי. תוך כדי הקריסה, נותר במרכז הענן, שהוא האזור הצפוף ביותר, הכוכב המרכזי – השמש – שמסתובב סביב צירו בכיוון שבו הסתובב הענן השמשי במהלך הקריסה. סביב הכוכב ממשיכים להסתובב שרידי הענן בצורת דיסקה שבה נוצרים כוכבי לכת. גם כוכבי הלכת סובבים סביב הכוכב באותו כיוון שבו סב הענן השמשי ומכאן, שכיוון הסיבוב שלהם זהה לזה של הכוכב המרכזי.

 

אם כך, מה קרה ל- Wasp-17 ומה גורם לו להסתובב הפוך? כנראה שהתשובה נעוצה בכוח חיצוני שהופעל על כוכב הלכת וסביר מאוד שכוח זה נוצר כתוצאה מהתנגשות בינו לבין גוף אחר במערכת. כתוצאה מההתנגשות שינה כוכב הלכת את כיוון תנועתו.

 

אם השערה זו נכונה, אזי ייתכן ובמערכת של WASP-17 נמצא כוכבי לכת אחרים, גדולים, או רסיסי כוכבי לכת, שרידי ההתנגשות. אגב, במערכת השמש שלנו יש מקרה דומה בו טריטון, ירחו הגדול של נפטון, מסתובב בכיוון הפוך לזה של נפטון ושל הגופים במערכת השמש, מה שכנראה מעיד על כך שטריטון הוא גוף שדומה מאוד לפלוטו (דומה לו גם בהרכבו) שנלכד על ידי נפטון.

 

קיימת השערה נוספת, שכוכב הלכת נוצר באזור מסוים בדיסקה הקרוי אזור אי-היציבות. באזורים אלה קיימות מעין מערבולות שכיוון תנועת החומר שבהן, ביחס לכוכב המרכזי, הוא מעגלי. במקרים מסוימים, נדירים מאוד, עשוי כוכב לכת שבא באינטראקציה עם מערבולת כזו, גם בשלבים הראשונים של היווצרותו, להיזרק לכיוונים מנוגדים. יש לציין כי הבנתנו בכל התהליכים הגורמים ליצירת מערכות שמש עדיין בחיתוליה וגילויים של כוכבי לכת כגון WASP-17 עוזרים לנו לנסות להבין את התהליכים המורכבים שהביאו לכך שאנו מצויים ביקום המופלא הזה.


איך שכוכב לכת מסתובב לו (הפוך) (צילום: נאס"א)

 

ומה עוד במערכת השמש השבוע?

ב-10 באוגוסט השמש חלפה במישור הטבעות של שבתאי. המראה של שבתאי עם טבעות דקיקות שהזכירו שערה דקיקה החוצה את פניו היה מרשים ביותר. בימים אלה שבתאי קרוב מדי לשמש והוא נראה רק כמה דקות לאחר שקיעתה בדמדומי האופק המערבי. ב-4 בספטמבר יחלוף כדור הארץ במישור הטבעות של שבתאי, אך אז שבתאי יהיה אפילו קרוב יותר לשמש. כאשר שבתאי יגיח מצידה השני של השמש ככוכב בוקר, נוכל לראות את טבעותיו הולכות ומתמלאות שוב.

 

הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה המוקדמים - הוא כוכב הלכת צדק שמצוי עדיין בקבוצת גדי (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). נראה היטב על ירחיו וחגורות העננים שלו גם בטלסקופים קטנים. צדק יהיה בניגוד עם השמש ב-14 באוגוסט ופירוש הדבר שהוא ייראה כל שעות הלילה (זורח עם שקיעת השמש ושוקע עם זריחתה) ואף יהיה בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ.

 

מי שישכים קום ב-16 בחודש יוכל לראות את מאדים 3 מעלות מדרום לירח ולמחרת יחלוף נוגה סמוך מאוד לשוליים הדרומיים של הירח. מראה שלושת הגופים – מאדים נוגה והירח מעל האופק המזרחי הוא מרהיב.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .

 


תגיות: מטאורים

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    שמירהשמרו כתבה  

 
 


 
 

ynet מדע, ערוץ המדע הגדול ברשת מבית ידיעות אחרונות: בעלי חיים, אקולוגיה ואיכות הסביבה, חלל ואסטרונומיה, מדעים מדויקים, מדעי החיים, גנטיקה ועוד. כולל מאמרים וכתבות ממגזיני המדע המובילים בארץ ובעולם: סיינטיפיק אמריקן גליליאו גליליאו צעיר מגזין הטכניון מגזין מכון ויצמן למדע ועוד
אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אנציקלופדיה
Israel News
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
זולי הקיפוד
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
מפות
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

בית המערכות מקבוצת ידיעות אחרונותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as28-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©