אהבה ממבט שלישי
אחרי שתי עונות, ההפקה למדה את המינון הנכון בין האקשן לבין הסיפורים המרגשים. סמדר שילוני חוזרת לומר את דברה על העונה השלישית של "הישרדות" ומצליחה לראות אופק על האי
בשלב הנוכחי שלה, "הישרדות" היא סוג של מערכת יחסים. זה כבר לא הבליינד דייט המרגש עם העונה הראשונה, כבר לא הניסיון הראשון לשקם את היחסים עם העונה השנייה. צופים יקרים, למערכה הזאת אתם מגיעים מפוכחים ומעט מותשים, תוהים אם אם באמת יש טעם לנסות ולהתמסר שוב.
בסך הכל אתם מכירים את הסחורה. את הדציבלים של הנחירות שלו בלילה, את משחת השיניים שהיא מורחת בתוך הכיור וצריך לגרד למחרת בבוקר. את מכירה את נקודות החולשה שלו, יודעת מתי הוא מאבד את החשק. אתה מתמצא במפת הלחצנים של המצפון שלה, יודע מה יגרום לה לבכות. אתם לא באמת מצפים לקום עם מיסטר או מיסיז רייט בבוקר שלמחרת, ובכל זאת, בהנחה שהגעתם אתמול בערב לפגישה עם העונה השלישית, כנראה שאתם רוצים לתת לזה עוד צ'אנס.
מתמודדי העונה השלישית. אתם כבר מכירים את הסחורה (צילום: עידו לביא)
הרזומה הקצר של "הישרדות" תוצרת הארץ לא מהווה פיתוי גדול. העונה השנייה התמקדה בפגישה חזיתית בין הפנים של ההפקה והערוץ למדרכה. הציפיות - הלא ריאליות, כשחושבים על זה לעומק - לעונה שתשחזר את הרייטינג של הראשונה, התחלפו ברטינות על הרייטינג הממוצע שהתקבל. ככה זה, ההתרגשות של ההתחלה כבר איננה, נשארו רק הבעיות שבגללן נפרדתם מלכתחילה. הורמונים כבר לא יספיקו הפעם.
העונה השלישית לא נוחתת על קרקע רכה במיוחד. אם העונה השנייה של "הישרדות" היתה גולת הכותרת של הערוץ, עכשיו היא פחות או יותר התוכנית היחידה שלו. עיני כל נשואות אליה, בתקווה שתושיע את הערוץ ממפלה מוחלטת.
אבל יש פן חיובי לטייק שלוש הזה.בכל זאת, אחרי הפקה ניסיונית (שלא לומר ביזיונית) וגמישה בעונה הראשונה, והיצמדות אדוקה למשחק האסטרטגי בשנייה, הפקת "הישרדות" מגיעה מנוסה וחכמה יותר לשלישית. הם מאמינים שהם פיצחו את סוד הקוקטייל האהוב עליכם: קצת מהמשחק וקצת יותר מסיפורי הדמויות. תכל'ס, יש סיכוי טוב שזה נכון. אם שארית העונה תקיים את ההבטחות שמפזר הפרק הראשון, טפו טפו טפו, נשרוד את זה אפילו בלי טיפול זוגי.
75 דקות של אקשן
הפרק הראשון ששודר הערב (שבת, ערוץ 10) מציב אתגר לא פשוט דווקא לצופה. הוא ארוך. ואני לא מדברת על שתי דקות פתיח ארוך (שאמור להתקצר מהפרקים הבאים), אלא על 75 דקות פלוס שמונה בונוס בסוף, שזה אומר פי שתיים מאורך של פרק בגרסה האמריקנית.
הרפסודה הפותחת. כללי המשחק כבר ברורים (גיא קרן)
אבל הנה הפתעה נעימה. למעט רקמת צלוליטיס שהצטברה סביב משימת המשקולות ותהליך בחירת השבטים, עושה רושם שהפרק רץ. בהפקה הבינו את מה שהבינו ב"מירוץ למיליון" - רוצים פרקים ארוכים שיחזיקו? תעמיסו באקשן, ואקשן ברוב המקרים אומר הדחות.
לא פשוט לייצר מתח בפרק ראשון. הצופים לא מכירים את המתמודדים (פאקינג 25 שורדים!) שמצדם לא כל כך מכירים האחד את השני, אין אף דמות להזדהות איתה והמשחק בקושי מתניע.
רוב הסיכויים שהעונה הזאת צולמה לפני שעלתה לשידור העונה ה-18 של הגרסה האמריקנית בארה"ב, אבל באופן מוזר (שאולי מסתכם פשוט בהנחייה של ההפקה הגויה) ההפקה המקומית השתמשה במהלכים של העונה ה-18, שצולמה בברזיל ליצירת אקשן. כדי להתגבר על קללת שיממון האקספוזיציה, יצרה ההפקה מתחים בין המתמודדים תוך חמש דקות מרגע שהורידו את כיסויי העיניים בפעם הראשונה.
המתמודדים נאלצו גם להתמודד הפעם עם שינויים קיצוניים ביחסי הכוחות. מי שלפני רגע הריחו את הטיסה הבאה לארץ, הפכו לפרינססות שכולם מכשכשים לעברן בזנב. עמדת הכוח משכרת, אבל מצד שני יכולה בקלות להתהפך ולהפוך אותך למטרה. אחת האסטרטגיות החשובות ב"הישרדות", ונדמה שרוב המתמודדים מתקשים להפנים אותה, היא להוריד פרופיל בימים הראשונים. אם לא זוכרים איך קוראים לך, אף אחד לא ירשום את השם שלך על הקלף.
מפעל המיצים של הפיליפינים
ידוע שהנבואה ניתנה לשוטים (בניגוד ל"כוכב נולד", שם היא ניתנה לשופטים), אבל הפרק הראשון עשה רושם טוב, הקאסט נראה טוב, רפסודה מתפוצצת ושמונה שורדים ש(כאילו) עפים בהחלט תרמו לנפח של הפרק. העובדה שהם הופכים לשבט המצורעים ועוברים למשחק נפרד? נו שוין, תקבלו הישרדות וחצי.
מיטל. הפסיכוטית של העונה (צילום: עידו לביא)
ואם מוטיב ההתמקדות בתהליכים הנפשיים שעוברים המתמודדים אכן ימלא את מה שבעונות הקודמות מילא הקלקר הזה שמרפדים בו חפצים שבירים, באמת שדיינו.
ממבט ראשון נדמה שיש שם מספיק חומר אנושי כדי לפרנס מפעל מיצים קטן. עם אנשים כמו מיטל, בחורה פסיכוטית מעט, שעוררה שערוריה כי אבי לא ישן איתה כפיות כמו שהבטיח, או זיו (שבווידויים דווקא נשמע בסדר, אבל ליד השורדים הופך לרקדן עצבים מתקדם), אני מאמינה שיש סוג של אופק.
עם טיפוסים כאלה, העונה הזאת כנראה תקום ותיפול על חוסן מנטלי ונפשי (ואת זה לא הבין השבט שבחר את זיו, שאולי חזק פיזית אבל יתיש אותם נפשית, ובלי עוצמה מנטלית כל השרירים שבעולם שווים לעכוז). אז יש טלנובלה, יש רפסודה מתפוצצת, יש קוקוסים וכמו שהעיר בתבונה אוהד - יש ים כוסיות. הרימו עוגן ויאללה, שהנערים יתחילו לרקוד.
בקטנה:
- קוד לבוש: מתי מתמודדים יבינו שלא מגיעים להישרדות לבושים בחליפות?
- קוד לבוש 2: ריקי היא הבחורה הראשונה בעולם שלובשת סימני פיסוק (סֶגול)
- איגו כבר לא אמיגו: מה הקטע של שלושת הבנים הראשונים במשימת המשקולות? אתם כבר בפנים, לא חראם לבזבז את האנרגיה היקרה הזאת על למי יש קוקוס יותר גדול?
- פטיט ספוילר 1: הדס מתראיינת עם בנדנה על הציצים ומבהירה לכולם שהיא לא הודחה כבר בתחילת הפרק.
- פטיט ספוילר 2: קריספל (סוג של בשבקין) מתראיין עם זקן בן כמה ימים טובים, ומבהיר שאת קריספל (אפשר לקרוא לך קריספי, אגב?) לא מדיחים.
- בית מזכוכית: הדס, סופר חנונה על טל (פרנקלין הצב): "הוא נראה יורם".
- קח זמן: תן לי שבע דקות אני איתך (ריקי מתזמנת את הפגישות הפוליטיות עם השורדים. התגובה: "מה אני, סופגניה שמחכה לתפיחה?").
