לא מצחיק: "גז צחוק" פוגע באוזון
לאחר ששכבת האוזון נפגעה באופן חמור, התעשת העולם והחליט בשנת 1987 להגביל את השימש בגזים ממשפחת CFC - מהלך שנחשב עד היום להצלחה סביבתית עולמית. אך כעת מתברר שגז אחר הפך לאיום המשמעותי ביותר על השכבה המגנה על כדור הארץ מקרינה מזיקה
חמצן דו-חנקני (N2O), המוכר גם כ"גז צחוק" המשמש בין היתר רופאי שיניים, הוא כיום האיום החמור ביותר על שכבת האוזון של כדור הארץ - כך טוענים חוקרים אמריקנים. הם קוראים למדינות העולם להטיל מגבלות על השימוש בגז - בדומה למגבלות שהוטלו על גזים אחרים שידועים כפוגעים באוזון.
שכבת האוזון, הממוקמת בחלקים הגבוהים של האטמוספירה, מגנה על כדור הארץ, הצמחים, בעלי החיים והאנשים מההשפעות המסוכנות של הקרינה האולטרה-סגולה של השמש. הידלדלות שכבה האוזון גורמת לפגיעה ביבולים חקלאיים ובבתי גידול ימיים, וחושפת את בני האדם לסיכון גבוה ללקות בסרטן העור.
עד לפני שנים אחדות תרכובות גז ממשפחת CFC (תרכובות של כלור, פלואור ופחמן) ששימשו במערכות קירור כמו מקררים ומזגנים, וכן בתרסיסים ביתיים ותעשייתיים, נחשבו לאיום הגדול ביותר על שכת האוזון. לאחר שמחקרים רבים הצביעו על הסיכון הכרוך בהידלדלות שכבת האוזון, הסכימו מדינות העולם על מהלך משותף לצימצום השימוש בהם.
באמנת מונטריאול משנת 1987 הוחלט להטיל מגבלות כלל-עולמיות על השימוש בגזים הפוגעים בשכבת האוזון, ובעיקר תרכובות CFC. אך האמנה לא התייחסה לחמצן דו-חנקני.
כ-30 מיליון טונות של חמצן דו-חנקני נפלטים לאוויר מדי שנה בעולם. שליש מכמות זו, כ-10 מיליון טונות, מקורם בפעילות אנושית - שימוש בדשן חקלאי, הפרשות של בקר במשקים מתועשים, תהליכי טיהור שפכים ושריפת דלק בתחבורה ותעשייה. שאר הכמות נפלטת לאוויר כתוצאה מפעילות בקטריות באדמה, ופעילות כימית באוקיינוסים.
"ההפחתה הדרמטית בשימוש ב-CFC ב-20 השנים האחרונות היא הצלחה סביבתית גדולה", אמר ד"ר אקיהבל רבישנקרה, מהרשות לאקלים ואוקינוסים של הממשל האמריקני (NOAA). "אך תרכובות גז מעשה ידי אדם, כמו חמצן דו-חנקני, הם כעת 'הפיל שבחדר' בכל הקשור לגזים הפוגעים בשכבת האוזון".
ד"ר רבישנקרה, שהוביל את המחקר בנושא, חישב ומצא כי פוטנציאל הפגיעה בשכבת האוזון הנשקף מחמצן דו-חנקני דומה לזה של תרכובות CFC. במאמר בכתב העת "סיינס", הוא ועמיתיו מזהירים כי אם דבר לא יעשה, הגז הזה יהפוך לאיום המשמעותי ביותר לשכבת האוזון למשך שנים רבות. לעומת זאת, הפחתה בשימוש בחמצן דו-חנקני יסייע לשכבת האוזון להשתקם. הוא ציין כי מאחר שמדובר גם בגז חממה, יהיה בכך יתרון כפול שיתרום גם למאבק בהתחממות כדור הארץ.
- להאזנה לפודקאסט של ראיון עם ד"ר רבישנקרה - לחצו כאן