שינוי האקלים: איפה הכי מסוכן להיות?

למדינות ביבשת אפריקה ובחלקים גדולים מדרום אסיה נשקף סיכון גבוה כתוצאה משינוי האקלים, בעוד שדווקא המדינות שפולטות לאוויר כמות גדולה של גזי חממה - ומאיצות בכך את שינוי האקלים - נמצאות בסיכון נמוך יותר. כך עולה מדירוג של 166 מדינות שביצעה חברת ניתוח הסיכונים הבריטית "מייפלקרופט". 

הדירוג משקף שיקלול של עשרות משתנים ומדדים הנוגעים ליכולתה של המדינה להתמודד עם השלכות התחממות כדור הארץ - אירועי בצורת קשים, שטפונות, התפרצות מגיפות ואבדן של יבולים חקלאיים, עליית מפלס פני הים ופגיעה בתשתיות חיוניות. 

סומליה, האיטי ואפגניסטן נמצאות בראש הרשימה, ונחשבות למדינות שנתונות בסיכון הגדול ביותר להיפגע מהשלכות הקשורות בשינוי האקלים. בתחתית הרשימה נמצאות מדינות כגון נורווגיה, פינלנד, יפן, קנדה וניו זילנד, שנחשבות למוגנות ביותר, כתוצאה משילוב של עושר, ממשל יציב ותקין, מערכות אקולוגיות שנמצאות תחת בקרה נאותה ועתודות של משאבים.

עוד על שינוי האקלים וישראל:

• דו"ח: העולם מתחמם וישראל עוד לא התעוררה
• ועדת שרים תנסה להכין את ישראל לשינוי האקלים
• 2020 בישראל: חם, יבש והכנרת תהפוך מלוחה 
• מחקר: מלחמות אקלים מאיימות על יציבות העולם
• "ישראל לא תיסוג מהשטחים בגלל 'מלחמות מים'"
• דו"ח: ההתחממות תחריף את המתיחות במזה"ת

   

  
  

בימים אלה מכונסים מדענים ומומחים מרחבי העולם בכנס בנושא שינוי האקלים בז'נווה. הדיונים הם הכנה אחרונה לקראת כינוס האו"ם בנושא בקופנהאגן בדצמבר, שם אמורות המדינות להסכים על הפחתה בינלאומית מתואמת של פליטות גזי החממה במסגרת הסכם שיחליף את אמנת קיוטו ב-2012.

אך גם אם ייחתם ההסכם החדש, רבות מההשלכות החמורות של שינוי האקלים הן בלתי נמנעות. תופעות כגון בצורת קשה, שטפונות ואבדן יבולים חקלאיים מתרחשות בשנים האחרונות בתדירות ובעוצמה הולכת וגוברת. "רצינו לבחון מה עלול לפגוע באוכלוסיה האנושית", הסבירה פיונה פלייס, המנתחת סיכונים סביבתיים עבור "מייפלקרופט".

ישראל בסיכון "נמוך", יחד עם אירופה

הממצאים לא הפתיעו: המדד גילה כי חוץ מהנתונים ה"טבעיים" - מיקום ליד החוף, אזורי אקלים חמים או כאלה המוּעדים לסופות - מדינות "חלשות" מבחינה כלכלית ושלטונית חשופות לסיכונים גדולים יותר ממדינות "חזקות". כך למשל, 22 מתוך 28 המדינות שדורגו תחת קטגוריה של "סיכון גבוה" נמצאות ביבשת אפריקה. גם בנגלדש וסרילנקה נמצאות ברשימה הזו. דווקא מדינות אלה, שיסבלו הכי הרבה משינוי האקלים, עושות הכי מעט כדי להאיץ את התהליך משום שפליטת גזי החממה שלהן (לנפש) נמוך. 

לעומתן, ארצות הברית ואוסטרליה - שפולטות הכי הרבה גזי חממה לנפש - נמצאות ברשימת 15 המדינות הנתונות בסיכון הנמוך ביותר לסבול משינוי האקלים. מיד אחריהן נמצאות 41 המדינות שמוגדרות "בסיכון נמוך"; אגב, למעט ישראל וצ'ילה - כולן באירופה או בחצי האי ערב.

גם באזורי סיכון - הממשל מספק שכבת הגנה

יפן היא מקרה מעניין: היא אחת הכלכלות החזקות בעולם, צורכת הרבה מאוד נפט וחשמל ופולטת לפיכך הרבה גזי חממה - אך נהנית מסיכון נמוך לסבול מהשלכות שינוי האקלים. אמנם רוב אזרחיה מתגוררים בחופים - וחשופים לפגיעה כתוצאה מעליית מפלס פני הים - אך שכבת המגן שלהם מורכבת מהכלכלה היציבה, והממשל התקין המסוגל להתמודד עם מצבי חירום. מן הסתם, גם הניסיון שצברה יפן בהתמודדות עם רעידות האדמה התכופות הביא לדירוג הגבוה שלה.

יפן מצליחה להתברג גבוה ברשימה גם בזכות המגוון הביולוגי העשיר שלה, הניהול התקין של המערכת האקולוגית והשחיקה המועטה של עתודות הקרקע. "לעומת זאת, אתיופיה - כמו מדינות עניות אחרות - סובלת מאוכלוסיה צפויה ושחיקה גדולה של עתודות הקרקע, המשפיעה על היכולת לקיים חקלאות", הוסיפה פלייס.

גם הודו היא מקרה מעניין. היא נכללת בין הכלכלות העולמיות הפורצות - מדינות כגון סין, ברזיל ורוסיה - אך היא היחידה מביניהן שמוגדרת "בסיכון גבוה". הסיבה העיקרית היא צפיפות האוכלוסיה, שהביאה אותה לרמה הנמוכה במחקר בנושא ביטחון מזון עולמי. הצפיפות היא מכשול קשה גם בהתמודדות עם אירועים כגון שטפונות או התפרצות מגיפות.

וקיימות מדינות הנמצאות בסיכון קיומי של ממש. מדינות איים קטנות באוקינוס השקט כמו טובלו, או מדינות כמו האיים המלדיביים - בגובה מטר מעל פני האוקינוס ההודי - עלולות להימחק לחלוטין מהמפה אם התחזיות של עליית מפלס פני הים יתממשו. מדינות שכאלה לא נכללו בדירוג של "מייפלקרופט".