אטיאס לבג"ץ: תנו לחקלאים בעלות על בתיהם
המושבים והקיבוצים, הנאבקים בבג"ץ על הזכות לקבל את הבעלות על בתיהם ולהרחיב אותם, קיבלו חיזוק מפתיע משר הבינוי והשיכון החרדי, שהצהיר כי: "החקלאות היא מאבני היסוד של המדינה וצריך לסייע לה להתקיים. אני קורא לבג"ץ - בואו נגמור עם זה, קבלו החלטה, והכיוון הוא בעלות על הבתים"
המושבים והקיבוצים - המנהלים בבג"ץ מאבק ארוך לקבלת היתר לרשום על שמם את חלקות המגורים שלהם - קיבלו היום חיזוק ממקור לא צפוי: שר הבינוי והשיכון החרדי, אריאל אטיאס.
אדמות החקלאים: הסעיף ששיכנע את מפלגת העבודה לתמוך ברפורמה
כך תיראה הרפורמה במינהל: כשהבית שלי הוא שלי
"אני מבקש מבג"ץ להזדרז ולקבל החלטה בנושא אדמות החקלאים, ואני קורא לו ללכת בכיוון של הסדרת המציאות בשטח, בכיוון שאנחנו הולכים בו - הכיוון של בעלות", אמר אטיאס, שנאם בכנס של המועצה האזורית דרום השרון שעסק בנדל"ן בהתיישבות העובדת. "בואו נגמור עם זה", אמר אטיאס, "המציאות היא שיש שטחים רבים באזורים מבוקשים שאינם משמשים למטרתם המקורית - חקלאות. אכן, זה יוצר מרמור בקרב אנשים שאינם חקלאים, ודווקא בשל כך צריך לא להזניח את הנושא ולא לטאטא אותו מתחת לשטיח".
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל כוללת סעיף שמאפשר לחברי מושבים וקיבוצים לרשום בבעלותם את הבתים שהם גרים בהם וגם הרחבות של הבתים, אך הסעיף נשאר פתוח וטרם אושר בגלל הדיון בבג"ץ. מדובר בבג"ץ המשך לבג"ץ המפורסם שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית בשנות ה-90', שבסופו נקבע כי החקלאים לא יוכלו להפשיר אדמות חקלאיות לבניית נדל"ן.
לדברי אטיאס, "אנחנו צריכים לשמור על החקלאות ובשביל זה צריך לשמור על החקלאים. החקלאות היא מאבני היסוד של המדינה. היא שומרת על הגבולות שלנו ושומרת על השטחים הפתוחים. חקלאות היא יותר מכסף, היא עניין ערכי. אנחנו רוצים לעודד בנים ממשיכים של חברי מושבים וקיבוצים להמשיך לגור שם ולשמור על אורח חייהם. לכן, היינו מוכנים לאפשר להם לרכוש בעלות על בתיהם במחיר נמוך בהרבה ממה שאנחנו מאפשרים בעיר".
"החקלאים טוענים שאנחנו גובים מחיר מופקע, ומצד שני, יש כאלה שטוענים שהמחיר שאנחנו גובים מהם נמוך מדי. אנחנו סופגים ביקורת בכל מקרה. מבדיקה של העובדות אני חושב שהחקלאים משלמים פחות, אבל זה נכון, צריך לעשות זאת למען קיומה של ההתיישבות".
בשיחה עם ynet לאחר נאומו בכנס חידד אטיאס את דבריו ואמר: "אכן, אני קורא לבג"ץ לאפשר לחקלאים בעלות על בתיהם, וגם על ההרחבות שלהם".
מה תעשו אם בג"ץ יכריע ההיפך ממה שאתה ממליץ לו? תשנו את המציאות? תאלצו את המושבניקים והקיבוצניקים להרוס את כל ההרחבות שבנו? תכפו עליהם לחזור לגדל גידולים חקלאיים, כשבקושי יש להם מים?
"אלה שאלות טובות, ולכן אני מקווה שבג"ץ יאמר בהקדם את דברו".
עשיתם רפורמה ושיניתם את כל חוקי הקרקעות בישראל. מדוע לא הוספתם לה סעיף עוקף בג"ץ שקובע שהם יהיו בעלי הקרקע וזהו?
"בגלל התנגדות של משרד המשפטים. הבהירו לנו שמכיוון שהרפורמה עברה הליך חקיקה מהיר, לא ראוי להכניס לתוכה סעיף עוקף בג"ץ ועדיף לחכות ולראות קודם מה בג"ץ יחליט".
"קיבוצים ומושבים גובים כספים תמורת חברות. זאת בושה"
אטיאס התייחס בנאום שנשא בכנס גם לתופעה שהפכה נפוצה בשנים האחרונות: קיבוצים ומושבים, שמנצלים את הביקוש המחודש והגואה בקרב זוגות צעירים להצטרף ולהפוך לחברים, ודורשים מהחברים כסף תמורת קבלה ליישובים. לדברי אטיאס: "הצטרפות של חברים חדשים היא טובה, היא מכניסה דם חדש ליישובים. מצד שני, אנחנו מוצפים בתלונות של אנשים שרוצים מהם כסף, דמי קבלה ותשלומים כאלה ואחרים. זאת תופעה מבישה שעושה שם רע להתיישבות העובדת וצריך להפסיק אותה".
לדברי אטיאס: "ביישובים רגילים אין לתושבים זכות מי יגור ומי לא יגור. אדם שיבוא מבחוץ עלול לומר שעצם העובדה שמותר להם לעשות אבחנה בין אנשים היא לא דמוקרטית. אנחנו מאפשרים זאת כי קיבוץ ומושב הם לא יישובים רגילים אלא יישובים עם הווי מסויים ומערכת ערכים מסויימת. אבל לא יכול להיות שזכות כזאת תימכר בכסף".
חקלאים, שנכחו בכנס, אמרו כי דמי החברות הם מעין "היטל השבחה" שהקיבוץ או המושב גובים כדי לממן שדרוג תשתיות למען המצטרפים החדשים, כיוון שהכסף שהיישוב רשאי לגבות באופן רשמי הוא מצומצם מדי. אטיאס אמר בתגובה: "בהחלט יכול להיות שצריך לאפשר ליישוב לגבות יותר, אבל צריך לעשות זאת בצורה מסודרת ולא באמצעות כספים שמתגלגלים מתחת לשולחן".
