הטוב, הרע והנערה

בטח גם את נתקלת במהלך קריירת הרווקות שלך בגברים שמבט אחד בהם הבהיר לך שאולי העוגייה הזאת תעשה לך וואחד חור בשן. ועדיין, נלוזה שכמותך, פשוט לא הצלחת להתאפק. ובכן, קבלי הבהרה - זו לא את, זה אנחנו. כולנו מוקסמות בשלב זה או אחר בחיינו מגברים שהיה עדיף לו אמם הרחומה הייתה משליכה אותם ליאור עם היוולדם במקום לאפשר להם לגדול לפרעונים תאבי הבצע שהם הפכו להיות.

אם תצליחי להסיר לשנייה את מבטך המרייר משרירי הבטן המושלמים שלו, תראי שממש מול המניאק עומד בחור תמים, פרוע שיער ואכול טוב לב, וכל הווייתו זועקת "אני כאן בשביל לרָצות, להכיל וכמובן לעשות לך שעות נעים בגב". אז למה? איך זה שגם עוד מאה שנה, אינספור שעות ייעוץ א־לה רזיאל־ז'קונט ואלפי צלקות בלתי מגלידות, בסופו של יום אנחנו בכל זאת נלך על הגבר המניאק? ונורא מכך, האם יכול להיות שגם הבחור הטוב לא באמת מושלם כמו שהוא נראה?

אין מרתקת מהאבולוציה של השילוש הקדוש - הגבר הטוב, הגבר הרע והנערה. החל משלמה בעל אלף הנשים, דרך דון חואן הסטוציונר ומר דארסי העוקצני של ג'יין אוסטין ועד מיסטר ביג ומר ג'ורג' קלוני הבלתי חתינים - הגבר המניאק חולש כמעט אבסולוטית על הזיכרון התרבותי הקולקטיבי שלנו. ב־2005, עם צאת ספרה האלמותי של שרי ארגוב "למה גברים אוהבים ביצ'יות", הבנו שלמעשה מדובר בתסמונת אנושית ולא בהכרח בתסמונת נשית, כפי שרצו שנחשוב עד כה. ובכן, רק טבעי שעם ההכרה המפתיעה הנ"ל יגיע סוף סוף תור הזהב של הגבר הטוב, אותו יצור נחשק אך מיתולוגי שאם הוא ילך, מי יחבק אותנו ככה? מי ישמע אותנו בסוף היום?

אך לפני שהמהפך יושלם וכולנו נוכל להתרפק בחיקם של הגברים הטובים והנאמנים שלנו, בואי ננסה אחת ולתמיד להבין מיהם המניאקים האלה בדיוק, ולמה בעצם אנחנו כל כך רוצות אותם. וגם, איפה אפשר למצוא את הבחורים הטובים והאם בעצם עשינו בשכל כשהעזנו להתעלם מהם עד עכשיו?

הגבר המניאק: תת ז'אנרים

בניגוד לדעה הרווחת, הגבר המניאק אינו בליל בלתי מרוסן של תכונות מחליאות, אלא שם גנרי למספר רב של תת ז'אנרים זכריים נפשעים. השלב הראשון בדרך להימנע מהם הוא כמובן לזהות אותם כשהם מתקרבים:

The Womenizer

הז'אנר הראשון שיעלה בראשנו כשנידרש לתאר במילה אחת את המניאק. קלישאתו של המניאק, אם תרצי. פרנק סינטרה, אלביס פרסלי, וורן בייטי, ג'יימס בונד - כל הגברים הכריזמטיים האלה בעלי הנטייה לאסוף נשים באותה התלהבות שבה ילד בריטי אסף בולים בפיפטיז, אותם גברים שמן הראוי שיסתובבו עם שלט אזהרה מהבהב "זהירות, יש גברים שהם פשוט יותר מדי נחמדים בשביל להיות נחמדים". האבטיפוס של ה־Womenizer הוא קזנובה, שהיה בחור איטלקי מוונציה, מתוק מדבש וסטוציונר כפייתי.

הציניקן המריר בעל הלב הפגיע

ד"ר האוס, אם תרצי. הוא מרוחק, שנון, ציני עד כאב, מריר ובודד, אבל משהו בפאסון המכונס שלו זועק אלייך "אם רק היית מצליחה לתקן אותי, היית מגלה אוצר". תודי שאת מתה להיות זו שתצליח לחדור את השריון כהה החושים. אוח, איזה אתגר. בניגוד לגברים שמצהירים שהם רומנטיקנים חסרי תקנה ונוטים לפרוק על כל אובייקט נשי אקראי את גינוני להקת המריאצ'י שלהם, נדמה שדווקא הגבר הציני ולמוד הקרבות הוא־הוא הרומנטיקן האמיתי, זה שמחכה לאחת והיחידה שתפרוץ את חומותיו ותוציא אותו לחופשי.

התמים

אשף משפטי המפתח בסגנון "ממה את נלחצת?" ו"תזרמי", מצליח לחתום אפילו את המשפט העוקצני ביותר עם חיוך תמים נוטף חלב. "לפעמים אני פשוט נשארת עם הפה פעור מרוב הלם", טוענת עדי, סטודנטית בת 24 מת"א, "החוצפה של הגברים היום פשוט לא הגיונית. לפני כמה חודשים היה לי מקרה מזעזע. לפני הדייט הראשון התלבטנו לאן ללכת, והוא הציע שאבוא אליו הביתה. אני כמובן ניסיתי להסביר לו למה לדעתי דייט ראשון אצלו על הספה זה לא הגיוני, וכשראיתי שהוא ממשיך להעמיד פנים שהוא ממש לא מבין מה הבעיה, אמרתי לו בפרצוף שאני לא אשכב איתו בדייט ראשון. הוא ישר נעלב והיתמם, ואמר שהוא לא מאמין שזה מה שאני חושבת שהוא רוצה. ככה, בלי בושה, הוא עוד הוציא אותי הרעה מהסיפור הזה".

ה"לא זמין, לא פנוי"

הוא יכול להיות נשוי והוא יכול להיות רווק נצחי שזרוק עם הגיטרה שלו על מזרן אכול פרעושים בפלורנטין. לא משנה מה הסטטוס הביורוקרטי שלו, הגבר הזה לא יכול לפרגן לך הרבה יותר מארטיק קרח וקצת גוד טיים. הוא נרקיסיסט חסר תקנה, והוא לעולם לא יהיה שלך.

הילד הרע

שמעיה אנג'ל, דרור אלפרון, טוני סופרנו. בקיצור, הבנת את העיקרון. הסקס אפיל של הבחור הקשוח עם הרזומה המפוקפק והעתיד המוטל בספק.

החיים הטובים. רוג'ר מור כג'יימס בונד ב"אוקטפוסי", 1983

(צילום: גטי אימג' בנק) 

למה אנחנו בעצם חושקות בו?

לאחר שעברנו בהצלחה את שלב הזיהוי, אנחנו חייבות להבין בדיוק למה אנחנו חושקות בגבר המניאק. רק כך נוכל למגר את הבעיה:

הם מעניינים יותר

נשים לא באמת מחפשות גברים שיהיו מגעילים אליהן, הן פשוט רוצות גברים שירגשו אותן. אבל בהתחשב בעובדה שרוב הגברים הם לא מרגשים ולא מעניינים, הדבר הקרוב ביותר לגבר מרגש הוא לצאת עם מניאק. למרבה הצער, זה הסוג היחיד של גברים שמצליחים לייצר תחושה מסוימת של ריגוש דרך התנהגותם, וכך להשאיר אותנו כל הזמן על קצות אצבעותינו. באמת שזה לא היחס המטונף, האופנוע הפתטי או הבגידות החוזרות ונשנות שקוסמים לנו בבחורים האלה, אלא העובדה העצובה שרוב הגברים פשוט לא מסוגלים ליצור מספיק אקשן דרך סתם להיות נחמדים. האנרגיה המרגשת שחבויה מאחורי המעשים הבזויים האלה, היא שמושכת אותנו למניאקים. כיצורים אינטליגנטים ומרובדים, אנחנו הנשים נאלצות להתפשר על הזבלים האלה כדי לחוות מערכות יחסים שמספקות לנו הזדמנות להשתמש במוחנו ובכישורי התמרון שלנו ("איך אני תופסת אותו עם הזונה הזאת?", "למה הוא כזה חרא", "מה אני עושה איתו?"). גברים טובים פשוט מנוונים אותנו. מצ'עמם.

הם ביוניים

לחארות יש כישרון כמעט על טבעי למצוא את הנקודות הרגישות ביותר שלנו ולשחק בנו משם. למשל, אם אנחנו מלאות הם יצליחו להדגיש בכל הזדמנות כמה אנחנו סקסיות וכמה הם אוהבים שיש מה לתפוס וכך לכבוש אותנו. מעבר לכך, הם גם יודעים איך להשתמש בדיוק במה שיש ובמה שאין להם - הם יוצרים סטנד אפ קומי כובש מהפגמים הקטנים שלהם, ומצליחים להדגיש בכל הזדמנות כל מעלה הכי קטנה והכי מטופשת שלהם ("את יודעת שאת מתה על החיוך שלי!"). פשוט להתבונן בהם וללמוד.

הם מוצלחים יותר

סורי על המגעילות, אבל בחור שהוא מטר ובמבה, עני וסטודנט לפילוסופיה במכללה האקדמית קריית עקרון, פשוט לא יכול להרשות לעצמו להיות מניאק. המניאקים בדרך כלל אוחזים במעמד, בסטטוס ובמקצוע נחשקים - הם שחקנים, שפים ידועים, רופאים או רוק סטארים. הגבר המניאק הוא כמעט תמיד זכר אלפא מדוגם - מפרנס, מצליח ובעל עוצמה.

הסעיף הנ"ל עלול כמעט לשכנע אותנו שלמעשה הבחירה במניאק אינה העדפה מזוכיסטית אלא פשוט צורך קיומי. "אני בת 26, יש לי קריירה, השקעתי בעצמי", מספרת הילי, אשת פרסום מרמת גן, "לא נראה לי הגיוני לצאת עם בחור שבזמן שאני בניתי את עצמי הוא ישב על התחת ולא עשה כלום. מאוד חשוב לי לצאת עם בחור מצליח ומבוסס. נכון, רובם מאוד בררנים על גבול המתנשאים, וזה בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם. כולן מעדיפות אותם על פני הבטלנים, גם על פני אלה שכותבים שירה ומחזיקים לך את היד".

הם יותר טובים במיטה

אני יודעת, אני יודעת, מאוד לא פוליטיקלי קורקט, ובכלל אני אמורה למכור לך שתמיד יותר נעים עם גבר שיש לך איתו קילומטרז' של אינטימיות וחמלה. אבל לעזאזל, אולי זו תחושת הסכנה המחרמנת או המתח המדגדג מהידיעה שהוא עוד שנייה קם ומתחפף שגורמים לכל התשוקה הבלתי נשלטת הזו, אבל איכשהו המניאקים פשוט יותר טובים. מצד שני, אין ספק שהם כנראה חייבים את זה בעיקר לעובדה שהם התאמנו לא מעט, החארות.

הגוד גאי - תת ז'אנרים

"אני לא מבינה את הקטע הזה של לרצות בחורים רעים. תודה, אבל לא תודה. אני אוהבת אנשים נחמדים", הצהירה לאחרונה הקומיקאית האמריקאית טינה פיי בריאיון למגזין "ואניטי פייר". ואכן, לאט אך בעקביות מתגבשת לה תת תנועה מחתרתית של נשים שאומרות "לא" לגבר המניאק ומתחילות לתור אחר אלטרנטיבה שפויה. גם המדיה החלה לפרוש בפנינו לאחרונה כמה דוגמאות פוטוגניות במיוחד לגבר הטוב. למשל, דמותו של ג'מאל מאליק בעל לב הזהב מ"נער החידות ממומביי", או דמותו של בארט מהסרט "לצאת לדרך" (שבשלב מסוים אומר לחברתו, שמסרבת בתוקף להינשא לו, "אני אוהב אותך גם אם תהיי כל כך שמנה שלא אוכל למצוא את הוואגינה שלך". Priceless...).

ובכן, כמו כל מי שעושה צבא, גם הבחורים הטובים נחלקים לשלושה תת ז'אנרים:

הידיד הנצחי

תיוג אימה מבחינתו של כל בחור. הוא זה שתמיד שם להגיש לך טישו כשאת דומעת על החתיך שנטש, הוא מכונת המסאז'ים הנצחית שלעולם לא מורשית לשלוח יד מעבר לשכם, הוא הכתף החסונה לבכות, להתלונן ולרכל עליה. וזהו. מצד אחד, לזכותו ייאמר ששעות תמיכה אינסופיות בבנות המין היפה הפכו אותו למגה־מומחה לנשיות. מצד שני, יש לו מלא ידידות וזה מעט בעייתי. חוץ מזה, תמיד תשאלי את עצמך אם יש מצב שבתכל'ס הוא הומו.

זה שאוהב לרדת: את הבחור הזה שום דבר לא מגעיל. הוא מכונת ניו אייג' מתוקתקת. את יכולה להחליף מולו טמפון, לדפוק גרעפסים חופשי, ללכת לשירותים עם דלת פתוחה - הכול נורא טבעי בעיניו, ובאופן כללי הוא סוגד לנשים. מלחיץ.

הרומנטיקן חסר התקנה / הנואש למחויבות

הוא מקדים לדייט הראשון כי הוא "לא יכול היה להפסיק לחשוב עלייך", נותן לך מפתח לדירה שלו אחרי שלושה חודשים ומזמין אותך לארוחת ערב אצל ההורים בדייט הרביעי. בקיצור - קאצ'ינג! מצד אחד זה נחמד ומפתיע. מצד שני, ברור לך שיש כאן קאץ'. אז או שהוא קרא יותר מדי מחקרים שטוענים שלגברים בזוגיות יש יותר סקס, או שמדובר במקרה הקלאסי של בחור נואש לאהבה שיפרוק את נשקי הקיטש הנבובים שלו על כל מתנדבת רעננה. וכפי שכבר הדגשתי קודם, אנחנו רוצות להיות אלה שיצליחו לאלף את הסורר, לא רוצות מישהו שנכבש מראש בקסמה של כל פיסת בשר רוטטת כי נורא בא לו כבר קשר. זה פשוט לא כיף לשכנע את המשוכנעים.

בן הכלאיים - ההייטקיסט

ההכרה המחרידה ביותר היא שהיום כבר לא לגמרי ברור מי באמת תמים ומי רק מניאק מחוכם. מי באמת טהור מידות ומיהו למעשה ההתפתחות האבולוציונית המשוכללת של המניאק, זו שעמידה בפני כל תרסיס מקקים שנוכל לגייס כנגדה? שנות האלפיים הביאו עמן חתיכת בן כלאיים משונה, סוג של תרכובת כימית מחליאה בין הידיד הנצחי לגבר האלפא אחוז השטרות. כבר לא ילד טוב, אבל עדיין לא מניאק מהוקצע. כן, גבירותיי, מדובר בחנוני ההיי־טק. אותם בתולים נצחיים שהוציאו רק לאחרונה את ראשם מתוך מקלדת המחשב והאסלה שאליה הערס התורן דחף אותו, רק בשביל לגלות שבמציאות של ישראל 2009 הם אלה שגורפים את כל הכוסיות. רבים, ובעיקר רבות, כבר הפנימו את הסקס אפיל האדיר של הגיק, וסדרות רבות חגגו את מיצובו כסמל סטטוס ("היפה והחנון", "מסודרים"). אם בעבר הכדורגלן והדוגמנית היו הזיווג האולטימטיבי, היום חנון ההיי־טק המתעשר והדוגמנית המחוטבת הם Power Couple מנצח, מעצמה כלכלית־חברתית פוטנציאלית של הון, שיק וסקס אפיל.

לכן גם אם לרגע חשבת שנגמלת ממניאקים, תחשבי שוב. לאור העובדות הנ"ל, ייתכן שברגע שהגברים הטובים יבינו שיש בידיהם קלף מנצח, הם יהפכו את עורם. כנראה שהגוד גאי של היום הוא לא יותר מאשר המניאק של מחר.