אבודים באשמתנו

הסוכנות היהודית החליטה להכריז על ההתבוללות בעם היהודי בתפוצות כבעיה לאומית, ופתחה בקמפיין תחת הכותרת "אבודים", שמטרתו ליצור קשר בין ישראלים ליהודים בעולם כולו. הכוונה היא לשכנעם להשתתף בתוכנית "מסע" של הסוכנות והממשלה, שמפגישה יהודים מכל העולם עם המדינה ומחזקת על ידי כך את הקשר שלהם ליהדות בכלל ולישראל בפרט.

הקמפיין יצר התעניינות וויכוח ציבורי, מה שגרם לסוכנות לשנות את הכותרת "אבודים" ולשנות חלק מהמסרים המרכזיים של הקמפיין. אך כמו שקורה לא פעם במקומותינו, הוויכוח עד כה רחוק מלעסוק בעיקר. אפשר להתווכח אם הבחירה בכותרת כמו "אבודים" הייתה נכונה או לא, כמו גם על משמעות המילה התבוללות, אבל התמקדות בשאלות הללו בלבד תהיה החמצה גדולה.

הקמפיין השיג את שלו ברגע שיצר "באז" סביב נושא בעל חשיבות לאומית, שעד עכשיו נראה כאילו לא העסיק איש. אבל מי שמצפה שבעיית ההתבוללות בעם היהודי תיפתר באמצעות הקמפיין המבקש לחבר בין ישראלים ליהודים בעולם, טועה ומטעה.

זהו נושא מורכב הדורש הכרעות פוליטיות אסטרטגיות, שעד כה כולם מתחמקים מלקבל. כדי להתמודד ברצינות עם הבעיה צריך לתת פיתרון לשני נושאים מרכזיים.

הראשון הוא הנישואים המעורבים בין יהודים ללא יהודים. ההערכה היא שקרוב ל-50 אחוז מהצעירים היהודים בתפוצות מתחתנים עם לא יהודים. רבים מאותם זוגות מתקשים למצוא את מקומם בקהילות היהודיות המאורגנות, מתוך תחושה של אי נוחות במקרה הטוב ושל דחייה במקרה הרע. גם אם זה לא נאמר בצורה ברורה, המסר שעובר הוא - אתם כבר לא משלנו. תסמכו על הממסד האורתודוכסי שהוא יודע להעביר מסר שכזה.

הנושא השני הוא העובדה הפשוטה שכיהודי כמעט ואין דרך לשמור על יהדותך בתפוצות, אם אינך מרגיש שייך לאחד מהזרמים הדתיים- רפורמים, קונסרווטיביים או אורתודוכסים, וכאלה יש רבים. בעוד שבישראל רוב הציבור מגדיר את עצמו כחילוני, הרי שבגולה אין כמעט פעילות יהודית מאורגנת במסגרות של זרם חילוני. המשמעות היא שמספר רב מאוד של יהודים שרוצים לקיים פעילות יהודית של תרבות, חגים ומנהגים יהודיים אחרים, לא מוצאים שום מסגרת שתספק זאת. זו גם הסיבה שרבים כל כך מהיהודים בתפוצות, בעיקר הצעירים שבהם, אינם רשומים בסופו של דבר בשום מסגרת יהודית.

כדי להתמודד ברצינות עם בעיית ההתבוללות נצטרך לקבל החלטה אסטרטגית: האם אנחנו פותחים את השורות ומאפשרים למי שרוצה להיות יהודי (כולל זוגות מעורבים למשל), או שאנו ממשיכים במדיניות של סגירות אורתודוכסית כפי שנהוג היום. ישנו פרדוכס גדול בעובדה שהיהדות האורתודוכסית המתיימרת להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי לדורות, היא למעשה הגורם מספר אחד בהתבוללות הגדולה עמה מתמודד העם היהודי בתפוצות.

במילים אחרות, כדי לפתור את הבעיה לא נוכל להתחמק מהשאלה – מיהו יהודי? אם נמשיך בהגדרה הקיימת כיום ובסגירות האורתודוכסית הנוכחית, שום קמפיין לא יעזור והעם היהודי נדון להצטמצמות דרמטית בעשורים הקרובים.

אם לעומת זאת, נאמץ את הגישה הפלורליסטית שלפיה יהודי הוא כל מי שמרגיש יהודי ומקיים פעילות מכל זרם שהוא (כולל חילוני) על מנת לממש את יהדותו, יש לנו סיכוי טוב להצליח במשימה.

הוסיפו לשני נושאים מרכזיים אלו את העובדה הפשוטה שמדינת ישראל כיום היא לא בהכרח משהו להתגאות בו אצל יהודים רבים בתפוצות, בעיקר בקרב הצעירים שבהם, ותבינו את עומק הבעיה.

הקמפיין של הסוכנות יכול להעלות את המודעות, הוא יכול גם לעזור במיתוג הסוכנות בכלל ותוכנית "מסע" בפרט, אבל הוא לבדו לא יפתור את הבעיה. האם מדינת ישראל והנהגתה אמיצה מספיק כדי להתמודד עם הנושא? ימים יגידו.

גברי ברגיל- חבר ב"חבר הנאמנים" של הסוכנות ומזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר