עשו אהבה, ושהמלחמה תהיה יותר תרבותית

• אני אי-שם הזכירה לגולשים עובדת חיים - "אצל רוב הנשים, גמירה וחדירה לא הולכות ביחד".

• יעל וייסבך סירבה להתנצל שהיא אשה מינית ושחר כהן עמדה על זכותה להכריז שהיא חרמנית.

• עידן מיליצ'ר השיב לשאלה של גולשת האם צפייה בפורנו היא בגידה (לא ממש), ורוב אלפי הגולשים שהשתתפו בסקר הסכימו איתו (כ-83%). 

• בחור תלאביבי יצר את הגרסה העכשווית לקובלנתו של פורטנוי ("החלטתי שאני מספק את עצמי") ועורר קבס והתעניינות גם יחד.

• להט גולדנברג עוררה סערה כשסיפרה על בעל שלא כל כך רוצה סקס ועל התחליף שמצאה בריקודי העם, ובעלה המקורנן ניסה לשווא להסביר למה הוא לא סמרטוט וחטף המון תגובות על הראש וגם כאב בטן.

• ואם בזוגיות בלתי שגרתית עסקינן,"מיטב שנותיו", הטור של עפר גרינשטיין, שבחר לפרק ב' של חייו להתחתן עם חברה של בתו, עורר דיון סוער בשאלת הפרשי הגילים.

בתחום הרווקוּת, בלטו בין השאר הטורים הנ"ל:

• לימור שלו כתבה על הרווקה המופלגת ועל המצב העגום בשוק הפנויים-פנויות. 
• דורית דוד הציגה את השאלה הפרובוקטיבית האם יש דבר כזה, גבר ישראלי?

• ולעומתה ניסתה ורד בן לשרטט קווים לדמותה של האשה הישראלית (תאכל איתך סביח בעמידה בדוכן).
• וכמובן, שוב חזרנו לעסוק בסוגיית התשלום בדייט בעקבות טור של הדס פרידמן (פעם נבוט היום ארנק, אז מה נשתנה?) - נושא שכנראה אף פעם לא נס לחו.  

יום ההולדת ה-100 של תל אביב, עיר ואם ומושג בקרב כותבי הטורים והטוקבקיסטים גם יחד, עורר גל של כתבות והוליד פינה מיוחדת בערוץ שהוקדשה לעיר הלבנה, אליה נוהרים רווקים ורווקות מרחבי הארץ כדי לנסות את מזלם.

נציגי הקהילה הגאה של הערוץ השתתפו בחיבור 100 סיבות להיות גאים בתל אביב. זמן קצר לאחר מכן, היה אירוע רצחני שגרם לנו במשך שבוע להיות פחות גאים בתל אביב ולפרסם טורים מלאי עצב וזעם, עד שעצרת הזיכרון וההזדהות ההמונית בכיכר רבין גרמה לנו שוב גאווה בעיר העברית הססגונית.  

אם בין "רוסים" ל"ישראלים" יש התפלגות, מה אפשר לצפות מטור שדיבר על אפשרות של רומן בין יהודיה לערבי, כמו זה שכתבה תיאודורה סולומון? מובן שהרוחות היו סוערות, וזכינו להכיר כך גם כמה טוקבקיסטים ערבים.

אגב שנאת האחר וטוקבקיסטים, השנה בלט בהומור מיוחד הטוקבקיסט חופר פרטי, עמק-חפר. דוגמית רלוונטית: "וכך, הגעתי להארת-לילה כשהבנתי שלפעמים, דווקא הניגוד הוא המושך, הרחוק הוא המקרב, והזר הוא העובד. הזרות הסקרנית הזאת היא מתמדת, אינהרנטית ואינסופית, או בקיצור: בכל פעם שנדלקים על רוסיה, פתאום חושבים על פיליפינית. מסקנות החפירה הינן מעורבות ומועברות בתורשה: אם בלב, שניים שייכים לאותה עדה, הם יכולים להפסיק לחפור שורשים, לרדת מעצים משפחתיים, לפרוש את מפת הגנים על הריצפה, ולעשות עליה אהבה".

קינאת טוקבקיסטים תרבה חוכמה

השנה התאפיינה גם בשרשרת טורים שכתבו טוקבקיסטים. זה התחיל עם אלכס הבת (נשואה באושר: תמיד ניתן לממש גחמות מיניות), נמשך לסיפור שכתבה בעקבותיה אושר ועושר ("את באה לכאן הרבה?" לחש לי קול גברי בבר) ואף זיכה את ערוץ יחסים באיזכור בטור היחסימי של דנה ספקטור במוסף של ידיעות. בהמשך נחל הצלחה סיפור-פנטזיה של רגליים ח. טובות - דייט 3 ועוד לא שכבנו, מה החוקים שלו לעזאזל?, ובמסגרת אותו ז'אנר של פנטזיה נשית התפרסם הסיפור שכתבה נערית הפלא על אהבת נשים, "אשתי רוצה לבלות איתך", אמר והוציא צ'ק.  

בשנה הרביעית לפעילותו, ערוץ יחסים חידש את פניו מבחינה חיצונית ועבר להציג בחלון הראווה שלו את כל ארבע הכתבות היומיות החדשות. נוספה חלוקה בין סיפורי רווקים לסיפורי זוגות ובין סיפורים למאמרים מקצועיים, והניווט בין המדורים בערוץ קל יותר, בזכות הסמלונים בצד ימין למעלה.

פתאום משמיעים את קולם גם רווקים ורווקות דתיים

חידוש נוסף שמאפיין את השנה החולפת הוא שהערוץ "מתחזק", או לפחות - מתגוון. תמיד היה לנו שיתוף פעולה עם אתר אש התורה ונהנינו מדברי חוכמה של רבנים ורבניות בתחום הזוגיות הטובה, אבל עכשיו פתאום משמיעים את קולם גם רווקים ורווקות דתיים, המספרים לנו על הדייטים שלהם (או היעדרם). לשמחתנו, באחרונה שולחים לנו מפרי עטם גם דתיים הנמצאים בזוגיות. כמובן, אנחנו לא חולמים אפילו להתחרות עם הערוץ השכן.

לא נותר אלא לקוות שנמשיך ליהנות ממבחר של דעות, חוויות ועצות טובות בתחום היחסים. שכל מחפשי האהבה ימצאו אותה השנה, וכל הזוגות ישכילו לטפח את זוגיותם ולשמר את אהבתם. שהטוקבקיסטים יזכרו תמיד שיש בני אדם כמותם בצד השני של הצג, ושהשהייה בערוץ יחסים תמשיך להיות נעימה ומועילה.

• מזל טוב לחברינו האמת העירומה ויונתן מורד, שהכירו במפגש של כותבי ערוץ יחסים והתחתנו השנה, וגם לידידיה ארגמן ולזוגתו ליאור, שהכירו ב-JDate ושיתפו אותנו בשלבים השונים לקראת חתונתם השנה. מי ייתן ותיהנו מחיי נישואים טובים ומהנים, אות ומופת לכולנו!