עלילותיו של "ג'ק המרטש"
ריתקו המונים ברחבי העולם במשך יותר ממאה שנה - אך מי היו קורבנותיו? חברה העוסקת בתחום המחקרים הגנאולוגים פרסמה היום (ג') מידע שמקורו מפקד שנערך בבריטניה במאה ה-19, השופך אור על חייהן של הנשים שריטש הרוצח הסדרתי בעידן הוויקטוריאני.
| ספר חדש: |
|
| "המרטש הומצא כדי למכור עיתונים" / ynet |
|
ספר חדש טוען כי עיתונאים שרצו להגדיל את המכירות הם שלקחו שורה של מקרי רצח, וייחסו אותם לדמות בדיונית שהפכה לרוצח המפורסם בתולדות לונדון. בין הראיות, מכתב בשם "המרטש" שזויף כביכול בידי עיתונאי "סטאר" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
חברת "Findmypast.com" התחקתה אחרי נתונים שנאספו במפקד בריטי בשנת 1881 כדי לחשוף מידע על חמש הנשים שנחשבות כקורבנותיו של המרטש: מרי אן ניקולס, אנני צ'פמן, אליזבת סטרייד, קתרין אדווז ומרי ג'יין קלי. כולן נרצחו בין 31 באוגוסט ל-20 בדצמבר, 1888, במזרח לונדון, שם עבדו כפרוצות. גופותיהן הושחתו באופן מחריד.
החברה הודיעה כי המידע חושף "צהר קטן לעבר" ומפיג קצת מהרושם שהתקבל, כאילו קורבנותיו היו בעיקר יצאניות רחוב בגילאי העשרה. מתברר שרובן היו פעם נשואות, אמהות לילדים, שהידרדרו לזנות מסיבות כלכליות. מבין חמש הנשים, ניקולס וקלי לא מופיעות במפקד שנערך ב-3 באפריל 1881, עובדה שמרמזת לכך שכבר עבדו ברחובות באותה עת.
מהנתונים עולה כי סטרייד הייתה בת 37 וחיה באותה תקופה עם בעלה, שעבד כנגר. אדווז הייתה בת 38, התגוררה עם בעלה ושני ילדיה, ועיסוקה הוגדר כ"עוזרת בית". צ'פמן הייתה בת 40, נשואה אך התגוררה עם הוריה. מאוחר יותר עזבה את לונדון כדי להתגורר עם בעלה, שעסק בגידול סוסי הרבעה. כפי הנראה, הן פנו לזנות אחרי שנישואיהן התפרקו.
לפי דיווחי עיתונים באותה תקופה, אף אחת מהקורבנות לא חיה עם בעלה בזמן שנרצחה. "יש אנשים שמתייחסים לסיפורו של ג'ק המרטש קצת כמו משחק", אמר אלכס וורנר, היסטוריון ממוזיאון לונדון. "זה לא היה משחק. זה היה מכוון נגד אנשים אמיתיים במזרח העיר, שנפלו על זמנים באמת קשים, שהגיעו לשם כדי להתפרנס בזנות".
עיתוני השעה, שסייעו להפיץ את תהילתו של המרטש, התייחסו
לאובדן הכבוד של הקורבנות. בעיתון "סטאר", למשל, נכתב ב-27 בספטמבר 1888, על מותה של צ'פמן, כי היא הייתה אולי אשה "בעלת ילדות שמחה ותמימה, שהייתה פעם רעייה, ונאלצה לצאת החוצה ולמכור את גופה תמורת מחירה של מיטה". "כעבור כמה שעות", נכתב, "היא נמצאה כגופה".
שמו של הרוצח הסדרתי התפרסם ברחבי העולם. עיתוני לונדון עסקו בו ללא הרף, ועלילותיו הגיעו אל כל קצוות האימפריה הבריטית בעזרת הטלגרף. הרוצח כונה "ג'ק המרטש" אחרי שגבר שהשתמש בכינוי הזה נטל אחריות לרציחות במכתבים ששלח לכלי התקשורת ולמשטרה. איש מעולם לא הועמד לדין בגין הרציחות, עובדה שליבתה את הספקולציות סביב זהותו, שנמשכות עד עצם היום הזה.
